בצל הקורונה הושקה תוכנית בזק להכשרת מורים. הסטודנטים בהסבה להוראה מתרעמים

לאור משבר הקורונה, משרד החינוך ושירות התעסוקה הכריז היום (חמישי) על מיזם משותף לגיוס מורים. במסגרת המיזם, 450 מורים חדשים יעברו הכשרה באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת עובדי הוראה - ויחלו ללמד כבר בשנת הלימודים הקרובה.

הסטודנטים החדשים בתוכניתו של השר פרץ ידרשו להיות בעלי תואר ראשון במקצוע ההוראה, בממוצע של 75 לפחות, ויעברו הכשרה בשני שלבים. השלב הראשון והאינטנסיבי יתרחש בין החודשים מאי ואוגוסט לקראת שנת הלימודים שתחל ב-1.9, ובסופו יקבלו מרבית הסטודנטים אישור השלמת 80% מהלימודים לתעודת הוראה.

השלב השני הוא הכשרה עם ליווי פדגוגי, במסגרתו המוסבים יוכשרו להוראה במגוון תחומים, כמו מתמטיקה, מדעים, גיאוגרפיה, תנ"ך, פיזיקה, לשון והכשרה כללית ליסודי ולגיל הרך. לאורך תקופת ההכשרה יקבלו המועמדים דמי אבטלה ומענק לימודים בגובה של 14,000 שקלים.

בכירים בסביבת שר החינוך מסבירים כי התוכנית עשויה לסייע לשקם את המשק – שרשם בצל הקורונה יותר ממיליון מובטלים – וגם לתרום למערכת החינוך שסובלת ממחסור תמידי במורים. "משרד החינוך הוא עוגן בים סוער של משבר הקורונה", מסר שר החינוך רפי פרץ ל-mako. "תכנית ההסבה להוראה שיזמנו יחד עם שירות התעסוקה היא יוזמה מצוינת הנותנת מענה לעשרות אלפי מובטלים שיש כרגע במשק. התכנית תסייע למערכת החינוך בגיוס כוחות איכותיים להוראה ובכך יעזרו להשלים את החוסרים במורים שיש לנו".

גורמים במכללות להכשרת מורים תוקפים את התוכנית החדשה של השר הפרץ, בטענה שהיא פוגעת ביוקרת המקצוע ומשדרת "מסר מוטעה" לסטודנטים להוראה, בשל אורכה הקצר והיקפה המצומצם. "מי שמאמין שהכשרה בת ארבעה חודשים מספיקה כדי לאפשר לאדם טוב ככל שיהיה, להתחיל ללמד בכיתה, שומט את הקרקע מעל כל תחום הכשרת המורים והופך את התלמידים לשפני ניסיון. הכשרה של מורה מצריכה למידה, זמן, הכוונה וליווי משמעותי של מדריכים פדגוגיים. תלמיד שלומד אצל מורה שהוכשר בצורה חפוזה עלול להינזק ואת התוצאות תשלם כלל מערכת החינוך בהידרדרות מעמד המורה וביצירת מאות מורים שעלולים להיפלט מהמערכת באותה מהירות שבה הגיעו".

לא מדובר בתוכנית הראשונה להסבת מורים. במכללת לוינסקי לחינוך קיימים מספר מסלולים ותוכניות להסבת אקדמאים למורים בחינוך היסודי, העל יסודי והמיוחד. הלימודים נמשכים כשנתיים, וכוללים לימודי חינוך, לימודי תחום דעת והתנסות מעשית. מלבד זאת קיימת תוכנית "דלתא" להסבת הייטקיסטים להוראה, בה לומדים אנשי הייטק שהשלימו תואר ראשון עם ציון של 80 לפחות במקצועות האווירונאוטיקה, הנדסת מחשבים, פיזיקה, הנדסת חשמל, אלקטרוניקה ומתמטיקה, לצד בוגרי תואר שני בביולוגיה ובמדעי החיים.

"היוזמה החדשה של השר פרץ להסבת מפוטרי קורונה להוראה במסלול מזורז היא לא פחות מאשר זילות המקצוע", אומר ברי אלצופין, מורה לאנגלית וסטודנט להוראת קולנוע. "אני בעל תעודת הוראה באנגלית ומלמד מקצוע זה זו השנה השביעית. השנה למדתי לתעודת הוראה שנייה והפעם בקולנוע. אני מאמין בהכשרה רצינית ורציתי להכין את עצמי להוראת מקצוע נוסף כפי שהיה נדרש ממי שאין ברשותו תעודת הוראה.

"ההכשרה היא חלק חשוב בדרך לכיתה ואי אפשר לעשות קיצורי דרך. זאת לא הדרך להעלות את ערך ההוראה בעיניי הציבור. ובטח שאין זו הדרך למשוך כוח אדם איכותי למקצוע, כזה שיקח את המקצוע ברצינות ויבין את דרישותיו. מי שבא להוראה על בסיס 'נו, אני תמיד יכול להיות מורה', המערכת לא תרוויח ממנו".

"אנשי החינוך מרגישים חבוטים"

ד"ר אפרת מור, מרצה ומדריכה בגני ילדים, עסקה שנים רבת בהכשרת גננות בסמינר הקיבוצים. גם היא מביעה חשש גדול מהתוכנית החדשה של משרד החינוך. "החברה הישראלית כולה וראשי מערכת החינוך בפרט צריכים לשאול את עצמם איך הגענו למצב שיש חוסר כה גדול במורות, במורים, בגננות ובגננים. זאת לא רק תוצאה של שכר עלוב, אלא גם של תנאי עבודה בלתי אפשריים ובעיקר של היעדר כבוד למקצוע, שהלך והחמיר בימי הקורונה.

"אנשי החינוך מרגישים חבוטים. אבל גם בימים כתיקונם על כל אשת חינוך שעובדת יש עשרה שמנהלים אותה ומפקחים עליה ונותנים לה הוראות. החינוך הוא פרופסיה ועד שזה שלא יתייחסו אליו כך נמשיך להיות בבעיה גדולה. לכן המהלך הנוכחי, שגם הוא מביע זלזול במקצוע, רק מעצים את הבעיה - לא פותר אותה".

יוסי גלנטי, איש טלוויזיה שלומד גם הוא במסלול להסבה להוראת תקשורת מתוך תחושת שליחות, הגיב בעמוד הפייסבוק של שר החינוך פרץ: "אני עכשיו נמצא במהלך לימודי הסבה להוראה, אני וחברי הגענו כולם עם תארים אקדמאים מתוך רצון להיות מורים, להצטרף לשליחות עליה אתה מדבר. רובנו עזבנו משרות עם הכנסה גבוהה יותר כי רצינו לעשות משהו משמעותי, להשפיע על העתיד של המדינה. עכשיו בזמן שאנחנו משלמים 15,000 שקלים על שנת הלימודים לתעודת הוראה,

"לומדים קשה שנה שלמה במקביל לעבודה כי צריך גם להתפרנס ועוד מצפה לנו שנה של סטאז', אתם מנסים לצרף אנשים עם פרופיל דומה לשלנו, לתת להם לימודים בחינם, דמי אבטלה, לימודים מקוצרים והבטחה שיתחילו לעבוד בשנה הבאה, בלי התנסות מעשית מינימלית. איך זה עוזר במלחמה שלנו על מעמד המורה? איך זה הוגן כלפי וכלפי חברי ללימודים שעובדים קשה גם בימים אלה וצריכים לראות איך אנשים יעקפו אותם בסיבוב?".

ויקי דסה, בעלת תואר שני וסטודנטית להסבת אקדמאים, מחליפה כבר חצי שנה מורה בחינוך המיוחד שיצאה לחופשת לידה, למרות שטרם קיבלה תעודת הוראה בעצמה. "מרגע פריצת הקורונה אני עובדת פי שלוש. אני משקיעה את כל כולי. אני מסכנת את הבריאות שלי ושל הילדה שלי שנמצאת בסיכון ומקביל מנסה לתמרן עם המשימות בסמינר כדי שאתחיל את שנת הלימודים הבאה בתור מורה מוסמכת.

"משרד החינוך החליט לפתע לשנות את החוקים ולהעניק תעודת הוראה לכל המלומד. כמו בשווקים או בהגרלת לוטו, הם מקבלים כרטיס הגרלה בזמן שאני נלחמת בשיניים במרוץ לתעודת הוראה. היכן ההיגיון? כנראה שבימי קורונה הוא אבד בדרך. בעולם הכדורגל, גם שחקן עם כישרון שיא חייב לעבור מסלול של מחלקות נוער וליגות נמוכות כדי לזכות לשחק בליגת העל. כאן מסתבר ששר החינוך לוקח שחקני נוער ושולח אותם לשחק בברצלונה ישירות".

הכותבת היא עיתונאית ב-mako וסטודנטית במסלול לתעודת הוראה בתקשורת בסמינר הקיבוצים