מחקר: ילדים חושבים שגם לרובוטים מגיע יחס הוגן

ילדים בני ארבע עד תשע סבורים שגם לרובוטים מגיע יחס הוגן, אך במידה פחותה מזו שמגיעה לילדים אחרים. כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת חיפה, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת שיקגו ו-MIT. החוקרים ביקשו לבחון כיצד ילדים תופסים רובוטים כאשר הם נדרשים לשפוט מצבים של הוגנות. השאלה נעשתה רלוונטית במיוחד בשנים האחרונות, עם כניסתם של רובוטים חברתיים למערכות חינוך, לבתים פרטיים ולמערכות בריאות. רובוטים אלה משמשים ללמידה, משחק, ליווי ותמיכה רגשית, ומעוררים שאלות על האופן שבו ילדים תופסים אותם.

את המחקר הובילו ד"ר אשרת אילון מהחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה, פרופ' גורן גורדון מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אלכס שו מאוניברסיטת שיקגו וד"ר האנה הוק מ-MIT. החוקרים ביקשו לבדוק אם ילדים מבחינים בין בני אדם, רובוטים וחפצים כאשר הם בוחנים הוגנות, ואם הם מתייחסים אחרת לרובוט דמוי אדם ולרובוט שאינו דמוי אדם.

במחקר השתתפו 141 ילדים בני ארבע עד תשע. בכל תרחיש הוצגה לילדים סיטואציה שבה ילד אחד קיבל מדבקה, בעוד הדמות השנייה לא קיבלה דבר. הדמות השנייה השתנתה בין התרחישים וכללה ילד אחר, רובוט דמוי אדם, רובוט בצורת משאית או משאית צעצוע מפלסטיק. לאחר כל תרחיש התבקשו הילדים להעריך עד כמה החלוקה היתה הוגנת, ועד כמה לדעתם זה יש ישפיע על הדמות שלא קיבלה מדבקה. בדרך זו בחנו החוקרים אם הילדים מתייחסים לרובוטים כאל חפצים, כאל בני אדם או כאל קטגוריה אחרת.

המחקר הצביע על מדרג ברור. מצב שבו ילד לא קיבל מדבקה נתפס כפחות הוגן מכל האפשרויות האחרות. כאשר רובוט לא קיבל מדבקה, הילדים ראו בכך מצב לא הוגן במידה בינונית. לעומת זאת, מצב שבו צעצוע לא קיבל מדבקה נתפס כהכי פחות בעייתי.

הבדלים בין הגילים בלטו בעיקר בשאלת הרגשות. ילדים בני ארבע וחמש נטו לחשוב שילד, רובוט וצעצוע שלא קיבלו מדבקה יגיבו במידה דומה. לעומתם, ילדים מבוגרים יותר הבחינו בצורה ברורה יותר בין בני אדם, רובוטים וחפצים. אצל ילדים בני שמונה ותשע נמצאה גם הבחנה בין רובוט בצורת משאית לבין משאית צעצוע, כאשר הצעצוע נתפס כבעל יכולת נמוכה יותר לחוות כעס.

"העובדה שילדים אינם מציבים רובוטים באותה קטגוריה כמו צעצועים מלמדת שהם מגיבים לא רק למה שהרובוט הוא מבחינה טכנית, אלא גם לאופן שבו הוא נתפס כישות חברתית", אמרה ד"ר אילון. לדבריה, מדובר בהבחנה חשובה בתקופה שבה ילדים פוגשים יותר ויותר רובוטים ומערכות בינה מלאכותית במסגרות חינוך, טיפול ובבית.

עוד הוסיפה אילון כי תפיסת הרובוטים משתנה עם הגיל. "ילדים צעירים נוטים לייחס תגובה רגשית דומה יותר לכל מי שלא קיבל את המדבקה, ואילו ילדים גדולים יותר מתחילים להבחין טוב יותר בין מי שהם מייחסים לו יכולת להרגיש ובין חפץ. להבנה זו יש חשיבות ככל שרובוטים ומערכות בינה מלאכותית נכנסים לסביבות שבהן ילדים לומדים, משחקים ומקבלים טיפול".