המורים מתקשים ללמד בגלל הפערים ברמה בכיתה

שנת הלימודים כבר בעיצומה, אבל עבור לא מעט מורים נקודת הפתיחה רחוקה מלהיות אחידה. תלמידים שיושבים באותה כיתה מגיעים אליה עם רמות שונות של ידע ומיומנויות, מה שמשפיע לא רק על הילדים עצמם, אלא גם על היכולת של המורים להתקדם בחומר.

סקר חדש שערך המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) בקרב כ-350 מורים ברחבי הארץ מצא כי רק 21% מהם מעריכים שתלמידיהם הגיעו עם הידע והמיומנויות המצופים משכבת הגיל. 28% מהמורים העריכו כי רמת המוכנות של תלמידיהם נמוכה, ו-51% הגדירו אותה חלקית. אלא שהקושי אינו מסתכם ברמת הידע של התלמידים בתחילת השנה. 64% מהמורים מדווחים על שונות גדולה ברמות הידע והמוכנות בתוך אותה כיתה. מחציתם מגדירים את הצורך ללמד במקביל תלמידים ברמות שונות כאחד האתגרים המרכזיים שלהם, ו-42% אומרים שהפער בין רמת התלמידים לבין דרישות הלימוד משפיע על יכולתם ללמד את מלוא החומר.

הפערים הגדולים דווקא בתל אביב

פילוח התשובות לפי אזורים מעלה תמונה שלא בהכרח תואמת את החלוקה המוכרת בין מרכז לפריפריה. דווקא בתל אביב נרשם השיעור הגבוה ביותר של מורים שמדווחים על שונות גדולה בין תלמידים באותה כיתה: 82%. בנוסף, 38% מהמורים בעיר מדווחים על רמת מוכנות נמוכה של תלמידיהם בתחילת השנה.

גם בצפון ובחיפה מדווחים המורים על פערים ניכרים בתוך הכיתות: 73% מהמורים בצפון ו-76% בחיפה מעידים על שונות גדולה בין התלמידים. בחיפה, 39% מהמורים אף מגדירים את הפערים בין התלמידים כחסם המרכזי לצמצום פערי הלמידה, לעומת 28% מהמורים בכלל הארץ.

בדרום בולט היבט אחר של הבעיה: היכולת להתקדם בתוכנית הלימודים. 55% מהמורים באזור אומרים שהפער בין רמת התלמידים לבין דרישות הלימוד משפיע על יכולתם ללמד את מלוא החומר, לעומת 42% בכלל הארץ. 35% מהמורים בדרום גם מדווחים על מוכנות נמוכה של התלמידים בתחילת השנה. כלומר, בעוד שבחלק מהאזורים הבעיה הבולטת היא עצם השונות הגדולה בתוך הכיתה, באזורים אחרים מורגשת במיוחד התוצאה שלה: הקושי של המורים להתקדם בקצב הנדרש כאשר תלמידים באותה כיתה מתחילים את השנה מנקודות פתיחה שונות.

הפערים ממשיכים גם לבגרות

ממצאי הסקר מצטרפים לתמונה רחבה יותר של פערים במערכת החינוך. נתוני "התמונה החינוכית" של משרד החינוך מצביעים על הבדלים משמעותיים בהישגים בין רשויות שונות בישראל, גם בשלבים מאוחרים יותר של הלימודים. כך למשל, שיעור הזכאות לבגרות באופקים עומד על 49.7%, בעוד שברמת השרון הוא מתקרב ל-100%. גם במבט רחב יותר ניכרים הבדלים בין רשויות שונות בשיעורי הזכאות לבגרות, כאשר רשויות מבוססות נמצאות בחלק העליון של הרשימה, ואילו חלק מהרשויות בפריפריה וברשויות החרדיות מציגות שיעורים נמוכים יותר.

עם זאת, מדובר בשני מדדים שונים: סקר מטח משקף את הערכות המורים בנוגע לרמת המוכנות של התלמידים ולפערים שהם פוגשים בתוך הכיתות, ואילו נתוני משרד החינוך משקפים הישגים ותוצאות בשלבים מאוחרים יותר במערכת החינוך. שניהם מצביעים על אחד האתגרים המתמשכים של המערכת: תלמידים אינם מתחילים מאותה נקודה, וגם בהמשך הדרך ניכרים פערים משמעותיים בהישגים.

המורים רוצים AI

על רקע היכולת להתמודד עם כיתה שבה תלמידים נמצאים ברמות שונות, המורים מסמנים גם את הכלים שהם זקוקים להם. לפי הסקר, הם רואים בבינה מלאכותית ובכלים דיגיטליים בעיקר אמצעי להתאמה אישית של ההוראה, ולא דרך לקצר את זמן העבודה שלהם. 77% מהמורים בחרו בסיוע בהתאמת חומרי הוראה ותרגול לרמות שונות כצורך המרכזי שלהם מכלים דיגיטליים ומכלי AI כשרק 5% בחרו בחיסכון בזמן הכנת השיעורים. במילים אחרות, מבחינת חלק גדול מהמורים שנשאלו, הצורך המרכזי אינו להספיק להכין שיעור מהר יותר, אלא להצליח ללמד באותה שעה תלמידים שנמצאים בנקודות שונות.

לדברי אירית טויטו, מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית "צמצום פערים בחינוך מתחיל ביכולת לתת לכל תלמיד ותלמידה הזדמנות להתקדם מנקודת הפתיחה שלהם. הסקר ממחיש עד כמה הפערים גדולים והאתגר הזה כה נוכח בתוך הכיתה". לדבריה, המורים זקוקים לכלים שיאפשרו להם להתאים את ההוראה לצרכים ולרמות השונות. "במטח אנחנו מחברים בין מומחיות פדגוגית, תוכן איכותי וטכנולוגיה מתקדמת כדי להפוך את האפשרות הזו למציאות יום-יומית. טויטו ציינה כי כבר השנה הועמדו לרשות המורים כלי AI באופק, המאפשרים ליצור דפי עבודה וחומרי הוראה על בסיס תכני מטח ולהתאים אותם לצרכים שונים בכיתה. "עבורנו, חדשנות חינוכית נמדדת ביכולת שלה לחזק את המורים ולהרחיב את ההזדמנויות של התלמידים", סיכמה. "זו המחויבות החברתית שלנו וזו התכלית שמנחה את הפיתוח באופק".