אלה בתי הספר שהצטיינו בבגרויות בשנה החולפת: בדקו איפה בית הספר שלכם

עבור תלמידים רבים הייתה תשפ"ה שנת הלימודים הראשונה מאז 7 באוקטובר שבה התנהלו לימודים רציפים, אחרי שנה שכולה עברה בצל הלחימה. גם הרצף הזה נקטע: הלחימה שהחלה בשנה שקדמה לה הסתיימה לכאורה זמן קצר לאחר פתיחת שנת הלימודים, וכעבור כמה חודשים, בזמן המערכה הצבאית נגד איראן בחודש מרץ, איבדו התלמידים חודש לימודים שלם. מנתוני "התמונה החינוכית הארצית" שפרסם משרד החינוך עולה כי תלמידי כיתות י"ב שיפרו את הישגיהם והעלו את שיעורי הזכאות לבגרות, לא מעט בזכות הקלות והטבות עליהם החליט המשרד לאור המצב הביטחוני.

>> כאן תוכלו למצוא את הנתונים המלאים על התיכון שלכם

שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הלומדים בכיתה י"ב עלה מ-76.6% בתשפ"ד ל-77.9% בתשפ"ה, עלייה של 1.3 נקודות אחוז בתוך שנה. מדובר בכ-101 אלף תלמידים ותלמידות הזכאים לתעודה, מתוך 130,070 תלמידי י"ב שלמדו במסגרות המגישות לבגרות. לשם השוואה, בתש"ף עמד שיעור הזכאות על 73.4%, כך שבתוך חמש שנים נרשמה עלייה של 4.5 נקודות אחוז.

לצד העלייה בזכאות הכללית זינק שיעור תעודות הבגרות המצטיינות. בתשפ"ה היו 18,743 תלמידים זכאים לתעודה מצטיינת, 14.4% מהלומדים, לעומת 16,538 בתשפ"ד, שהיו 13.1%. התוספת, יותר מ-2,200 מצטיינים חדשים בתוך שנה, היא מהגבוהות שנרשמו בעשור האחרון.

שיאים ב-5 יחידות ובבגרות הטכנולוגית

בלימודי מקצועות הליבה ברמה הגבוהה נרשם גידול בשיעור הזכאים. באנגלית עלה שיעור הזכאים ל-5 יחידות לימוד מ-46.8% בתשפ"ד ל-48.7% בתשפ"ה. במתמטיקה נרשמה עלייה מ-16% ל-17.1%, אחרי כמה שנים של דריכה במקום ואף ירידה בשיעור הניגשים לרמה הגבוהה.

שיעור הזכאים לבגרות טק, הכוללת 5 יחידות לימוד במתמטיקה, 5 יחידות באנגלית ו-5 יחידות בפיזיקה או במדעי המחשב, עלה מ-10.8% בתשפ"ד ל-11.6% בתשפ"ה. במקביל עלה שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות מ-59.8% ל-62.7%. כ-39.3% מכלל תלמידי החטיבה העליונה למדו במגמות טכנולוגיות, בהן הנדסת חשמל, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת אוטוטק ותחום התקשוב.

התיכונים שהובילו את הדירוג

ניתוח הנתונים לפי מוסדות חינוך מעלה כמה בתי ספר שבלטו במדדי המצוינות, חלקם ברשויות בפריפריה ובחברה הערבית והדרוזית. בזכאות לבגרות מצטיינת מדורג תיכון אודם דרכא בקצרין ראשון בארץ עם 97.4% זכאות, אחריו בית הספר אלבשאאר בסח'נין עם 82.4%, והדרוזי למדעים ומנהיגות דרכא בירכא עם 80.6%.

את הדירוג במתמטיקה 5 יחידות מוביל הדרוזי למדעים ומנהיגות דרכא בירכא עם 98.4% זכאים, אחריו תיכון אודם דרכא בקצרין עם 97.4%, והנדסאים הרצליה עם 86.9%. באנגלית 5 יחידות רשמה שורה של מוסדות זכאות מלאה, בהם אומנויות באשקלון, פלך בתל אביב, ריימונד לאוואן בחולון, דרכי שרה בירושלים, הנדסאים הרצליה ותיכון אודם דרכא בקצרין.

צמצום הפערים בין המגזרים

אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא המשך סגירת הפער בין החברה הערבית לחברה היהודית. שיעור הזכאות לבגרות בחברה הערבית קפץ מ-78.3% בתשפ"ד ל-83.9% בתשפ"ה, עלייה של 5.6 נקודות אחוז בתוך שנה בלבד. גם בחברה הבדואית נמשכה המגמה, עם עלייה מ-71.1% ל-73.7%, שהיא גידול יחסי של כ-27% בהשוואה לתש"ף, אז עמד השיעור על 58.1%.

בחינוך החרדי התמונה שונה. שיעור הזכאות שם עלה מ-26.7% בתשפ"ד ל-27.6% בתשפ"ה, ונותר נמוך בהרבה משאר המגזרים, בעיקר משום שרוב הבנים החרדים אינם ניגשים לבחינות הבגרות. ובכל זאת, מאז תשע"ו, אז עמד השיעור על 18.5% בלבד, מדובר בעלייה של יותר מ-9 נקודות אחוז בתוך כעשור.

מגמה נוספת שהתהפכה היא הפער בין בנים לבנות. במשך שנים הובילו הבנות, אך בתשפ"ה עמד שיעור הזכאות על 78.4% בקרב הבנים ועל 77.4% בקרב הבנות, פער של נקודת אחוז לטובת הבנים. בתש"ף, לשם השוואה, היה הפער 3.4 נקודות אחוז לטובת הבנות.

צמצום הפערים הכלכליים-חברתיים

לצד הפערים המגזריים הצטמצם גם הפער בין שכבות האוכלוסייה לפי חמישוני טיפוח. בחמישונים החזקים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 85.7%, ובחמישונים החלשים על 73.7%. הפער בין הקבוצות ירד ל-12 נקודות אחוז בתשפ"ה, לעומת 17.5 נקודות אחוז בתש"ף, צמצום של כ-31% בתוך חמש שנים.

נתוני השקיפות התקציבית שמפרסם המשרד מצביעים על המשך התקצוב הדיפרנציאלי לטובת הפריפריה והאוכלוסיות החלשות. תלמיד בבית ספר יסודי בפריפריה מתוקצב בממוצע בכ-17% יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבת הביניים בכ-19.6% יותר. בחינוך היסודי עומדת העלות הממוצעת לתלמיד בחמישון החלש על 27,145 שקל, לעומת 21,341 שקל בחמישון החזק, פער של כ-27% לטובת החלשים. פערי התקצוב בין החברה הערבית לחברה היהודית בחינוך היסודי כמעט נמחקו, עם עלות ממוצעת כמעט זהה לתלמיד בשני המגזרים.

מדדי ההתמדה והנשירה המשיכו להשתפר. שיעור ההתמדה במסגרות העל-יסודיות עלה מ-81% בתשפ"ד ל-83.5% בתשפ"ה, ושיעור הנשירה הארצי ירד מ-0.9% ל-0.8%, שהם 6,272 תלמידים ותלמידות, לעומת 1.5% בתשע"ה.

גם צפיפות הכיתות בחינוך היסודי ירדה בעשור האחרון. בחינוך היהודי ירד הממוצע מ-29 תלמידים בכיתה בתשע"ה ל-26.9 בתשפ"ה, ובחינוך הערבי מ-27.2 ל-25.9 תלמידים בכיתה.

"תמונה חלקית לפני הבחירות"

שר החינוך יואב קיש מסר כי "נתוני התמונה החינוכית מציגים תמונה רחבה, אמיתית וחשובה של מערכת החינוך בישראל. עלייה בזכאות לבגרות, גידול במספר המצטיינים, צמצום משמעותי בפערים החברתיים-כלכליים ושיפור במדדי ההתמדה". לדבריו, "מאחורי הנתונים האלה עומד דור של תלמידים שצמח בצל המלחמה, ולצדו מנהלים, מורים וצוותי חינוך מסורים, שהמשיכו ללמד, ללמוד ולהוביל להישגים גם בתנאים קשים. זהו דור הניצחון של מדינת ישראל, והאחריות שלנו היא להמשיך לחזק אותו, לקדם מצוינות ולצמצם פערים".

מנהל משמר החינוך הממלכתי, איתמר קרמר, תקף את עיתוי הפרסום ואת תוכנו. "שבוע לפני הבחירות, כשהחינוך הפך לאחד הנושאים המרכזיים, המשרד של קיש בוחר לפרסם נתונים חלקיים בלבד, שמתייחסים לבגרות, לגיוס לשירות ולבגרות טכנולוגית. זו תמונה של מערכת חינוך ללא נשמה, שכל תכליתה מפעל עובדים לשוק העבודה ומכונה לייצור חיילים בחלק מהמגזרים", אמר.

קרמר הוסיף כי הוא מצפה לתמונה רחבה יותר. "הייתי רוצה לראות תמונה חינוכית שלמה. האם אנחנו מחנכים כאן ללכידות חברתית, לסולידריות, לאזרחות מעורבת, למחויבות לשוויון ולזכויות אדם? דרוש כאן טיפול שורש ערכי. יש במערכת צוותים מופלאים ומסורים, הם פשוט הולכים לעבודה כל יום במפעל פוליטי לא שוויוני ומשותק". לדבריו, "המצגת אולי נראית נחמד, אבל כל מי שיש לו ילד במערכת, או עובד בה, יודע איך נראית המערכת באמת".

קרמר טען עוד כי חסרים בפרסום נתוני הפער התקציבי וצפיפות הכיתות בין המגזרים, שאותם דרש משמר החינוך בעתירה לבג"ץ. לדבריו, "בממלכתי-דתי, 16 מתוך 20 חטיבות הביניים היקרות ביותר לתלמיד ו-14 מתוך 20 התיכונים היקרים ביותר הם ממלכתיים-דתיים, בעיקר ישיבות ואולפנות. כל 20 חטיבות הביניים הצפופות ביותר וכל 20 הזולות ביותר לתלמיד הן ממלכתיות, רובן בחמישון טיפוח נמוך. נראה שהעוול ממשיך ואף מתרחב".

ההישגים בבגרות מתפרסמים זמן קצר אחרי שמבחני פיז"ה הבין-לאומיים לשנת 2025 הצביעו על ירידה חדה בהישגי תלמידי ישראל בני ה-15 בקריאה, במתמטיקה ובמדעים, לרמות שנמדדו לפני כ-20 שנה. הציון הממוצע בקריאה ירד ל-436, במתמטיקה ל-433 ובמדעים ל-442, הרבה מתחת לממוצע ה-OECD. הפער בין ההישג בבחינות הבגרות הפנימיות ובין המיומנויות הנמדדות במבחן הבין-לאומי נותר האתגר המרכזי של המערכת: תרגום ההצלחה הנקודתית בבגרות לתשתית לימודית רחבה לכלל השכבות והמגזרים.