"בכיתה ח' הרגשתי שזה בזבוז זמן ללמוד בבית הספר"

בזמן שחלק גדול מבני הנוער בישראל מבלים את חופשת הקיץ או את השעות שאחרי הלימודים עם חברים, ברשתות החברתיות או במנוחה, קבוצה הולכת וגדלה של תלמידי תיכון בוחרת מסלול אחר. צעירים אלה מתחילים ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב כבר בכיתה ט', ומסיימים אותו סביב גיל 19.

עבורם, מדובר לא רק באתגר לימודי יוצא דופן, אלא במסלול מתוכנן שמאפשר לצבור יתרון משמעותי עוד לפני השירות הצבאי. חלקם מכוונים ליחידות הטכנולוגיות המובחרות בצה"ל, מתוך הבנה שהשירות בהן עשוי לפתוח דלתות לקריירה בתעשיית ההייטק ולתחומי מחקר ויזמות.

בלב התופעה עומדת תוכנית אל"צ (אקדמיה לצעירים) במסלול האקדמי המכללה למינהל. מדובר בשיתוף פעולה בין משרד החינוך, צה"ל והפקולטה למדעי המחשב במכללה למינהל, שהייתה בין הראשונות בישראל שאפשרו לתלמידי תיכון ללמוד לתואר אקדמי מלא במדעי המחשב.

התוכנית נמשכת מכיתה ט' ועד דחיית שירות של שנה נוספת, המכונה כיתה י"ג. עד היום סיימו אותה יותר מ-300 בוגרים, וחלק גדול מהם המשיכו לאחר מכן ליחידות טכנולוגיות בצה"ל והשתלבו בתעשייה בתחומי פיתוח, מחקר ויזמות.

עבור חלק מהתלמידים, הבחירה במסלול הזה נולדה מתוך תחושת חוסר התאמה למערכת החינוך הרגילה. "בכיתה ח' הרגשתי כבר לא בנוח להיות בבית ספר, הרגשה של בזבוז זמן", מפסר יניב אשכול (18) מראשון לציון, שהחל ללמוד בתוכנית כבר בכיתה ט' בשיחה עם mako. "הרגשתי לא במקום הנכון. מבחינה חברתית הכל היה בסדר גמור, אבל בלימודים היה שילוב של כמה דברים ובעיקר שעמום וחוסר רצון להיות חלק מהמערכת. בכיתה ח' היה איזה חודש רצוף שלא הגעתי".

לדבריו בתחילה הוריו התקשו לקבל את ההחלטה לעזוב את המסלול הרגיל. "אמא שלי מורה, אז בהתחלה היא הייתה ממש נגד. הייתה לי מחנכת שעזרה לי להישאר, אבל בכיתה ט' היא התחלפה ואחרי החופש הגדול הרגשתי שאני ממש לא יכול לחזור". לדבריו, לאחר שהבינה שאין טעם להמשיך במאבק, אמו תמכה בהחלטה. "קיבלתי פטור מחוק חינוך חובה והתחלתי ללמוד אקסטרני לבגרות". עבור יניב, הבחירה לא נבעה מרצון להפסיק ללמוד, אלא מהרצון ללמוד אחרת. "מגיל מאוד צעיר התחברתי לתכנות. במופת הייתה לנו כיתת מחשבים, הבאתי את המחשב שלי ועשיתי דברים משלי. למדתי המון בעצמי".

בכיתה ט' הוא התחיל את לימודי התואר "יש לי עוד שנה במכללה למינהל ואני הרבה יותר נהנה שם. זה מקום הרבה יותר פתוח. אני לא חייב לשבת בכיתה ולנסות להקשיב למשהו שאולי לא מעניין אותי. אני מחליט באיזו דרך אני רוצה ללמוד". לדבריו, השינוי השפיע גם על המוטיבציה האישית שלו. "פעם לקח לאמא שלי שעתיים להעיר אותי לבית ספר, היום אני כבר ער לבד. יש לי יותר מוטיבציה".

כיום יניב עדיין מנסה להבין כיצד ייראה המשך הדרך בצבא. הוא דחה את השירות בשנה כדי להשלים את התואר ומקווה להשתלב במסלול אקדמיזציה, המיועד בין היתר למועמדים לשירות ביטחון בעלי תואר אקדמי. "אחרי הצבא אני מאוד רוצה לעסוק בפיתוח אפליקציות ומשחקים".

גם אלון אייל (18), אף הוא מראשון לציון, נמצא במסלול דומה. הוא מסיים כעת כיתה י"ב ובמקביל עומד להתחיל את שנתו החמישית והאחרונה בתואר במדעי המחשב במכללה למינהל. אלון למד בבית ספר רגיל, ובמקביל ללימודיו האקדמיים החל לעבוד כמתכנת בחברת הייטק. "שמעתי על התוכנית לפני שהגעתי אליה", הוא מספר. "ראיתי פרסומים באינטרנט עוד כשהייתי ביסודי וכבר אז יצא לי להתעסק עם מחשבים, לתכנת משחקים ואתרים".

לדבריו, ברגע שהבין שהוא יכול ללמוד במוסד אקדמי כבר בגיל צעיר, ידע שזה הכיוון שלו. "חיכיתי לחטיבה ונרשמתי. הייתי בן 15. למדתי במקביל גם בחטיבה ותיכון וגם במכללה". השילוב דרש ממנו בעיקר יכולת ניהול זמן. "אם אני יודע איך לנהל את הזמן ולקבל לפעמים הקלות בבית ספר כשצריך, אפשר לעשות את זה. אני גם מספיק להיות עם חברים, לעבוד, לנגן בפסנתר ולבלות".

המטרה שלו היא להמשיך ללימודים מתקדמים ולהשתמש ביתרון שצבר כבר בגיל צעיר. "אני יודע שאני רוצה להמשיך לתואר שני ושלישי. גם מבחינת הצבא זה פותח לי המון אפשרויות. זה נותן הזדמנויות להכיר אנשים ולצבור ידע".

ד"ר איגור רוכלין, דיקן הפקולטה למדעי המחשב במכללה למינהל, מסביר כי התוכנית אינה מיועדת רק לתלמידים מחוננים, אלא גם לצעירים שמחפשים לימודים אחרים. "ברור שאפשר לחכות, אבל יש ילדים שמשועממים בבית ספר ורוצים מעבר", הוא אומר. "המכללה נותנת להם מענה של עוד לימודים". לדבריו, המסלול מאפשר לתלמידים לסיים 13 שנות לימוד עם תואר ראשון במדעי המחשב. "אחרי צבא הם יוצאים עם תואר ועם ניסיון. כל הדלתות פתוחות".

רוכלין מדגיש כי התנאי המרכזי להצלחה אינו בהכרח כישרון יוצא דופן, אלא רצון והתמדה. "אתה לא צריך להיות גאון. אתה צריך לאהוב מקצועות מתמטיים. אם הילד אוהב את זה הוא יצליח. אם ההורים דוחפים והילד לא רוצה, זה יכול ליפול". בעידן שבו הטכנולוגיה הפכה לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בישראל, יותר צעירים מנסים לקצר את הדרך אל עולם ההייטק. עבורם, הדרך לקריירה עתידית מתחילה כבר בזמן שבו כמעט כל בני גילם עדיין רק מתחילים לחשוב עליה.