קבלו עצה: אל תשלחו את הילדים לסדנאות הכנה לכיתה א'

בעולם קפיטליסטי שמעודד תחרות, הסיסמה "הכנה לכיתה א'" נעשתה למרוץ נגד הזמן: הורים חרדים שמא ילדיהם לא יגיעו "מוכנים", מחפשים מסגרות שמבטיחות לחולל קסמים בחופש הגדול שלפני כיתה א', וללמד את הילדים קריאה, כתיבה, חשבון והנדסה - וכל זאת עד למועד פתיחת הלימודים. ההבטחות הללו אינן מתממשות, מהסיבה הפשוטה שתהליך ההכנה לכיתה א' הוא ביסודו תהליך רגשי ולא אקדמי שההורים אמורים להיות אמונים עליו ולא אנשים זרים. ילד מוכן לכיתה א' הוא ילד שחש בשלות, ילד שמצפה ללימודים, וחווה את המעבר מהגן לבית הספר כטבעי, להבדיל ממעבר כפוי, או מתחושה שהוא נאלץ להפוך לפועל במפעל להפקת ציונים.

ההכנה לכיתה א' נעשתה לפרויקט לאומי שמניב מסגרות שונות שמבטיחות ליצור את הילדים לתלמידים בן רגע. המעבר מהגן לכיתה א' יכול להיות מעבר טבעי ומהנה, אולם יכול להפוך לאירוע טראומטי – הכל בהתאם ליכולת התיווך שלנו, ההורים. כיוון שהילדים חוו בשלוש השנים האחרונות, וחלקם עדיין חווים, מלחמה – הרי שמטרתנו הראשונה היא לא ליצור עומס רגשי מעבר לזה שהם מצויים בו, ולתווך את המעבר לכיתה א' כמשמח, כמרגש, וכמזמן חוויות חדשות.

אני לא ממליץ על מסגרות שמבטיחות להכין ילדים לכיתה א', אלא ליצור את ההכנה לאירוע משפחתי, ולשים דגש על תחושותיהם של הילדים מהמעבר, ולא רק על הקניית יכולות. ילדים לא אמורים להגיע עם ידע קודם לכיתה א'. הוראת השפה והחשיבה המתמטית מתנהלות כאילו לילדים אין ידע קודם, ולכן בכיתה א' הילדים ילמדו לזהות אותיות וצלילים ולחברם למילים ולמשפטים, וכן יתוודעו להיבטים של חשיבה מתמטית.

ההמלצה הראשונה לפני המעבר לכיתה א' היא שהילד יהיה שותף. הוא זה שיבחר את את הילקוט, המחברות, הקלמר ויהיה נוכח בכל הקניות השונות של אביזרי הלימוד. הוא שמסדר לעצמו יחד עם ההורה את פינת הלמידה. חשוב לבצע שינוי בחדר הילדים יחד עם הילד – לבחור שולחן וכיסא, ספרייה, ולארגן מגירת ציוד. הכל צריך להיות נגיש, כך שמגירת הציוד למשל תמוקם במקום נמוך. חשוב להגיע לסביבת בית הספר עם הילד בטיולים רגליים. נכון שהוא לא יחזור ברגל לבד בסיום יום הלימודים, אך חשוב שיתרגל למרחב הבית ספרי ולמרחב הסובב אותו, ויחווה אותו כמוכר. כמו כן, ספרו לילדיכם סיפורים מימי בית הספר שלכם. לאו דווקא סיפורי הצטיינות. גם אם קרה לכם משהו מצחיק, אי הבנה, חברויות מיוחדות – וכך הילד יתחיל להטמיע את השיח הבית ספרי.

בכל הנוגע להכנה בתחום הקניית מיומנויות, אל תקנו חוברות הכנה. הן משעממות ומרתיעות את הילדים. אפשר לקנות אותיות-מגנט ולהדביק על המקרר, להכיר לילדים את האותיות ולהרכיב יחד מילים. כך גם לגבי מספרים. הפכו את העולם לכיתה. עברתם ליד שלט? קראו את השלט לילד. חפשו שלטים שמכילים אותיות שהילד מכיר ומצויות בשמו. צפו עם הילדים בסרטונים של איזי העיפרון ושירו איתם את התנועות השונות. זוהי דרך נפלאה להעביר את זמן הנסיעה במכונית או בטיסה.

גם בהקשר של הארכת משך הקשב: לכו לקולנוע עם הילדים והרגילו אותם לצפייה בסרט באורך מלא, קראו להם ספרים בהמשכים, בדקו אילו הפעלות מתקיימות במוזיאון שבעירכם והרגילו את הילדים להקשיב להרצאות, ליצור, ולהיות חלק מקהילה לומדת.

בנוגע לחשיבה מתמטית, העולם מזמן לילדים התנסויות מתמטיות חווייתיות, החל מהכנת עוגיות בצורות שונות, או לימוד שברים מתוך חיתוך אוכל, ועד ספירת מכוניות בחניון, הרכבת פאזלים, משחקי לגו, וכמובן – בילוי משותף בסופר, וחשיפת הילד למחירים, למטבעות ולשטרות הכסף.

מעל לכל אני ממליץ לקרוא עם הילדים ספרי ראשית קריאה. ספרים כמו "המפלצות של נועם" מאת רמי טל, "התור של עלמה" מאת ניאטי פרוינד – שאותם הילד יוכל לקרוא בעצמו במהלך שנת הלימודים. שימו לב שהגופן של הספרים ברור, שהספרים מנוקדים, ותוך כדי קריאה הסבו את תשומת הלב של הילד לאותיות מוכרות שמסתתרות בתוך המילים. ככל שאוצר המילים של הילדים נרחב – כך הקניית מיומנויות הקריאה והכתיבה תהיה פשוטה יותר.

חשוב לזכור שלכל ילד קצב משלו. ומכאן כי העבודה במהלך כיתה א' חשובה מאוד. תרגול הקריאה והכתיבה, תרגול הפעולות המתמטיות בבית – יולידו בילד ביטחון, והוא יגיע לכיתה כשהוא מוכן להשתתף ולהתנסות. המעבר לכיתה א' מכניס את הילד לעולם חדש ומלחיץ. דאגו לרפד את הילדים באהבה, בתמיכה, וכבר חשבו על חוגים שיאזנו את הישיבה הממושכת ויהפכו את אחר הצהריים למהנה ולסובב סביב תנועה.

הכותב הוא ראש החוג לחינוך לגיל הרך באקדמית גורדון לחינוך