מנכ"ל משרד החינוך יצא לפני מספר ימים בהודעה על פיה לכ-240 אלף תלמידים הנמצאים על הרצף האוטיסטי יקוצר יום הלימודים - החל מהשנה הבאה. על פי ההחלטה יום הלימודים יסתיים בשעה 16:00 במקום ב-16:45, כפי שהיה נהוג עד כה. הסיבה: חוסר בכוח אדם. בימים אלה יצאה אלו"ט בעתירה, כאשר אתמול (א') נקבע בבית המשפט כי על משרד החינוך להשיב לה עד ה-1.8 בשל דחיפותה. "בשעה שהורידו מתקיימות מגוון של פעילויות, בהן חוגים, פעילות רגשית וחונכות. זו בעיקר שעה נוספת שבה הילדים נמצאים במסגרת חברתית שאין להם באף מקום אחר", אמר עו"ד מיכאל זץ, מנהל חטיבת קהילה באלו״ט, בשיחה עם mako.

הפגיעה היא בתלמידים על רצף האוטיזם בכל המסגרות הייעודיות עבורם - גני תקשורת, בתי ספר לתלמידים על הרצף, כיתות תקשורת וכו'. מדובר על קיצוץ של כ-16.5 שעות שבועיות בחודש, כאשר המשמעות היא קיזוז בשעות של טיפולים פרא־רפואיים כמו קלינאית תקשורת, מרפא בעיסוק או טיפול רגשי במסגרת בית הספר או הגן. כמו כן, על פי לא מעט הורים מדובר על עוד שעות שבהן הילד מבודד חברתית, וכן על פגיעה בפרנסת המשפחה.

"ההוראה כי יום הלימודים במסגרות החינוך המיוחד בימים א' עד ה' יסתיים בשעה 16:45 תקפה מזה כ-25 שנים", נכתב בעתירה. "ההחלטה הגורפת של משרד החינוך תפגע בכל התלמידים שעל הרצף האוטיסטי בישראל", ציין עו"ד זץ, "חייבים להבין שהפגיעה היא בתלמידים שאין להם מסגרת אחרת לשעות אחה"צ וגם במשפחות".

"ביוני האחרון קיבלנו איגרת על כך שמקצרים את יום הלימודים במסגרות התקשורת בכל רחבי הארץ", אומרת בר סלוצקי, חלק מקבוצת "מצילים את מסגרות התקשורת" -  קבוצת הורים שמונה כ-1,000 משפחות, שהתארגנה בעקבות הודעת מנכ"ל משרד החינוך. "סוגיית קיצור היום הינה משמעותית וקריטית לחיי ילדנו וליכולת שלנו לכלכל אותם בכבוד. ביום חמישי הוגש מכתב התראה על ידי עורכי הדין אורי קידר ועידן שחם ממשרד עו''ד נבו קידר בלום שמייצגים אותנו, מכתב לפני הגשת עתירה לבג"ץ".

"קיצור היום משנה את השגרה של הילדים, אלו ילדים שחייבים סדר. כמו כן, לילדים על הרצף אין חיי חברה, המסגרת החינוכית היא גם חיי החברה שלהם. נוסף לכך יש נזק כלכלי לא פשוט. זה כל יום לאבד שעת עבודה. מאות הורים הולכים להיות מפוטרים, ומי שלא ירוויח פחות - כשהטיפולים עולים לא מעט כסף", מוסיפה סלוצקי, "הפחד הגדול ביותר שלי הוא שכשהבן שלי יגדל הוא יסתכל לי בעיניים ויאמר לי: אמא לא עשית בשבילי מספיק".

"כל הרעיון להקים קבוצה ארצית היה מההבנה ברורה ששום גוף או אדם כזה או אחר לא יוכל לייצג את ילדנו יותר טוב מאיתנו", אומרת רינת גור, מקימת הקבוצה, "אנחנו עותרים לבג"צ באופן עצמאי בדיוק מאותה ההבנה". "התפקיד החשוב ביותר שלי הוא אבא של שתי בנות מדהימות, כשהבכורה שלי, בנוסף להיותה חכמה, מצחיקה ויפה הוא שהיא גם מתמודדת עם אוטיזם", מוסיף יוני כנרי, דובר הקבוצה, "אני פונה אליכם, העם היקר שלי, שתבינו את המצוקות שאיתן אנו מתמודדים יומם וליל. אסור לנו לשתוק יותר. שמירה על יום לימודים מלא לילדים על הרצף האוטיסטי חיונית להתפתחותם החינוכית, החברתית והרגשית. היא מבטיחה המשכיות למידה, מספקת גישה לשירותי תמיכה מיוחדים וממזערת את הפגיעות הפיננסיות העומדות בפני ההורים".

במכתב שכתבו ההורים נאמר, בין היתר, "אנחנו נמצאים במציאות שהיא גם ככה מורכבת. אנחנו ההורים לא ניתן לזה לקרות. את התמיכה הטיפולית הם מקבלים כל שעות היום במידה רבה על חשבון ההורים, הקיצוץ יוריד מהיכולת לתת להם את הטיפולים האלה, שהם כלי קריטי בטיפול ילדנו, וביכולת שלהם להתקדם".

תגובת משרד החינוך: "המשרד מתמודד מזה זמן רב עם עלייה דרמטית במספר הגנים וכיתות התקשורת בשילוב של מחסור בעובדי הוראה, טיפול וסיוע בכיתות אלה. אין היום אפשרות בכוח אדם הנתון לתת מענה לצרכים למלוא שעות היום שהוגדרו. לאחר חשיבה ובחינת חלופות שונות וכחלק מתהליך מעמיק וסדור בשיתוף ארגון ההורים והשלטון המקומי התקבלה ההחלטה על סיום יום הלימודים במסגרות התקשורת בשעה 16:00 וזאת כדי לאפשר פעילות סדירה עם כוח האדם הנתון. מדובר בהחלטה נקודתית לשנת תשפ"ד, הנוגעת לכ-6.6% מכלל התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים במערכת החינוך. כמו כן, בכוונת המשרד לבחון מודלים שונים להארכת יום הלימודים, שניתן ליישמם בכלל רחבי הארץ כבר החל בשנת הלימודים תשפ"ה (2024-2025). המשרד מדגיש כי הוא מודע היטב לקשיים ולאתגרים הנובעים מהחלטה זו, אך על מנת לשמר את הצוותים הקיימים ולמנוע קריסת המערכת נלקחה ההחלטה שתשמור על השתלבות התלמידים על הרצף האוטיסטי במגבלות כוח האדם שבמערכת. בנוגע לעתירה לבג״ץ, המשרד יגיב במסגרת ההליך המשפטי".