טרנד השפתון: "שאף אחד לא יגיד שזו המצאה"

כתבה שפורסמה לפני יומיים ב-mako בעקבות התאבדותה הטרגית של מילנה בובקובה מראשון לציון עוררה סערה של ממש. מדובר בהמשך ישיר לפוסט האנונימי שהופץ ברשתות החברתיות, שטען לקיום טרנד סודי בטיקטוק בשם "אתגר השפתון", שמעודד פגיעה עצמית והתאבדות בקרב נערות. עם זאת, לדברי רן בראון, מומחה לנוער ומנהל מכון "מתבגרים": "אין טרנד פגיעה עצמית בטיקטוק. אין אתגר, אין שמות קוד, אין שפתון מסתורי או רמזים סודיים שמתוזמנים מראש". עוד הוא טוען כי מדובר בפוסט ויראלי בודד שיצר היסטריה מיותרת סביב תופעה קיימת - מצוקה נפשית אמיתית של בני נוער.

אלא שלא מעט אנשים - ובעיקר נ’, האם שכתבה את הפוסט - טוענים אחרת. עשרות פניות הגיעו למערכת בעקבות הכתבה, ובהן עדויות של הורים לילדות שמתארות בדיוק את מה ששלל המומחה. לדברי נ’, שבחרה לשתף את סיפורה, "צריך להראות יותר רגישות ואחריות ולעשות שיעורי בית לפני שמחליטים שמדובר במקרה אחד קטן".

"הבת שלי בת 12", היא מספרת, "בחודשיים האחרונים קלטתי שהיא לא כל כך אוכלת, סגורה בחדר רוב הזמן, אומנם יוצאת לבית הספר אבל אומרת שהיא שונאת את בית הספר. היא ממש לא רצתה ללכת, וזה הפך קיצוני. היא הסבירה שאין לה אמון בחברות שלה, הבנו שהיא במקום חברתי לא טוב. היא ילדה חכמה, מתבלטת, לא נחבאת אל הכלים".

"בלילות הייתי קמה לבדוק אם היא ישנה - והיא הייתה ערה. ראיתי אותה בוכה. היא אמרה שהיא לא יכולה לספר, כי זה לא קשור רק אליה והיא חוששת שהחברות לא ידברו איתה. יום אחד, בחצות, היא קראה לנו נסערת לחדרה. סיפרה שילדה שהיא התקרבה אליה לאחרונה אומרת שהיא רוצה למות ושהיא חותכת את עצמה. פניתי לבית הספר - חשבתי שמדובר בילדה אחת במצוקה. לא דמיינתי שזה מעבר. אחר כך היא התחילה להסתובב עם חברים חדשים, אבל במקביל הסתגרה בחדרה וזה הדליק נורה אדומה".

יום אחד ראה בעלה ראה שריטה קטנה עליה: "היא אמרה שזה מהחתולה. בסופו של דבר היא סיפרה לו שהיא חתכה את עצמה וביקשה ללכת לטיפול. כשהשארתי אותה אצל המטפלת, ביקשתי ממנה את קוד הטלפון. פתאום ראיתי בוואטסאפ קודים לא מובנים. פתחתי את ה-ChatGPT, וקיבלתי הסבר על כל הקודים ומה כל אמוג'י אומר. ראיתי תמונות שהן שולחות אחרי שהן חותכות את עצמן. הבנות האלה הן ילדות שאני מכירה היטב, וגם את ההורים שלהן. זה היה מפתיע ומפחיד. נכנסתי לטיקטוק - בחיפוש של פ"ע (פגיעה עצמית) ראיתי תמונות, הסתרות, ציורים על הידיים, הדרכה להכנת סכין ממחדד. היום כותבים את זה אחרת כדי לעקוף סינון - אבל התכנים שם. והם זוכים להמון לייקים ותגובות. זה נתפס כמגניב".

נ' החליטה מיד להעלות את הנושא למודעות. "הרגשתי שזו האחריות שלי לכתוב את זה כדי שאנשים יפקחו עיניים. הילדה שלי פחדה לשתף כדי שלא לחשוף את החברות שלה. היא סיפרה שהרבה חותכות את עצמן באזור המפשעה - כי לא רואים. כשאמרנו לה שיש שם עורק ראשי – היא הייתה בהלם. אתגר השפתון מוטט אותה. זה אתגר שאומר לקנות שפתון מסוים, וכשמסיימים - להתאבד. הילדה שלי מזועזעת. והיא לא היחידה. במעגל הקרוב יש לפחות 15 בנות שפוגעות בעצמן. אני שומעת סיפורים כאלה מהורים בכל הארץ".

לטענתה, גם לאחר הסרת התכנים, חלק גדול מהבנות יודעות לעקוף את הסינון באמצעות ראשי תיבות ושמות קוד. "הילדות האלה מחכות שיצילו אותן כמו שהילדה שלי חיכתה. כי אם לא היינו עושים את זה, היא הייתה ממשיכה. יש חברות שעושות את זה יותר משנה והן לא מצליחות להפסיק".

לטענתה בפוסטים אפשר לראות בנות, על רקע מוזיקה וטקסט: "אף פעם לא הבנתי למה עושים את זה עד שהתחלתי לעשות את זה והתמכרתי", עם אלפי לייקים ותגובות. "הילדים חשופי פנים, הרגשתי שזאת האחריות שלי לכתוב את זה כדי שאנשים יפקחו עיניים. האתגר אומר שאם את לא יכולה לחתוך את עצמך, אז תרעיבי את עצמך".

לדבריה, "אם אני אציל ילדה אחת - עשיתי את שלי", ומוסיפה מסר להורים: "תבדקו את הטלפון בלי לעשות חשבון. גם אם אתם חושבים שאתם מעורבים - תבדקו שוב. שימו לב לכל דבר יוצא דופן. אל תקלו ראש. יש כאלה שאומרות שהן סובלות מקור, אבל הן פשוט מסתירות את השריטות. אמא סיפרה שהבת שלה מדדה שמלה לבת מצווה כשהיא נכנסה לחדר הלבשה הילדה נכנסה להתקף חרדה התחילה לצרוח ויצאה מהחנות, ובדיעבד התברר שהיא חששה שיראו את השריטות. אל תקלו ראש בשום דבר. את יודעת מה זה בשבילי כאמא לקרוא שמישהו מקטין מהחשיבות של הנושא הזה?".

500 פניות מתחילת השנה

לדברי ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן וראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה למנהל, "אומנם אנחנו לא רואים עליה בפניות מצוקה לער"ן סביב אתגרים סיכוניים ספציפיים ברשתות חברתיות, אבל ניכרת העלייה בפניות לער"ן בטלפון, ובעיקר ברשת, סביב פגיעה עצמית. קרוב ל-500 פניות בנושא התקבלו מתחילת השנה.

"עלינו להימנע מהגדרת סרטון או סרטונים בודדים ממקור לא ברור כטרנד כדי שלא לעורר בהלה מיותרת וכדי להימנע מלהפוך תופעה נקודתית או שולית לבעלת ממדים של מגפה. אנחנו חיים בעידן דיגיטלי וכל הזמן בני נוער חשופים לאתגרי רשת שונים ומשונים. השמות מתחלפים, אבל המשימה שלנו כהורים נשארת דומה: לזהות מצוקה ולסייע לילדנו לסגל לעצמם דרכי התמודדות שיעזרו להם לשמור על עצמם ועל חבריהם. המיקוד שלנו כהורים צריך להיות בהקשבה ובהיותנו כתובת עבור ילדנו כשהם במצוקה וזקוקים לעזרה".

סוד קסמם של אתגרי הרשת, היא אומרת, נשען על כך שמתבגרים עוברים שלב של עיצוב הזהות העצמאית, המאופיין בסקרנות, באימפולסיביות ובצורך עז בתחושת שייכות. הם נוטים להתנסות בהתנהגויות שונות מתוך רצון להשתלב. אתגרי רשת מעניקים להם נראות, לייקים ועוקבים כתגמולים מיידיים המחזקים תחושת ערך. כאשר אתגרים אלה כוללים תכנים פוגעניים, הם עלולים להשפיע על מתבגרים במצוקה ולעודד התנהגויות מסכנות.

"התפקיד ההורי במניעת פגיעה מתחיל הרבה לפני שמופיעים סימני סכנה. בעידן שבו יותר ויותר מתבגרים נפגעים ברשת (וגם פוגעים), אם ישירות ואם כצופים, האחריות שלנו כהורים היא להיות נוכחים גם במרחב הדיגיטלי ולזהות מצוקה בזמן אמת. מאחר שילדים ובני נוער מתקשים לבטא מצוקה במילים, חשוב לגלות ערנות לשינויים בהתנהגות: הסתגרות, הימנעות מקשרים, ירידה בפעילות החברתית, שינוי בהרגלי הפנאי או בגלישה, שימוש קיצוני במסכים או הימנעות מוחלטת מהם, עיסוק באתגרים ברשת וצפייה בתכנים מטרידים: כל אלה עשויים להצביע על מצוקה הדורשת התערבות".

ההמלצות המרכזיות:

• פתחו ערוצי תקשורת ושמרו על שיח פתוח ויום-יומי.
• שאלו מדי פעם על מה שקורה ברשתות: טרנדים, אתגרים, מה נפוץ בכיתה ובקרב חברים לשכבה. קשר רציף מגביר את הסיכוי שיפנו אליכם בשעת מצוקה.
• הגיבו ברוגע ושמרו על קור הרוח.
• אל תכעסו ואל תאיימו במניעת מסכים. גלו מעורבות מתוך הבנה של העולם שלהם ופעלו ממקום של אכפתיות ודאגה להבדיל ממקום של פחד או שליטה.
• שתפו בתחושותיכם והראו עניין. אפשר לומר: "שמתי לב שאת לא עצמך לאחרונה, אני דואגת לך חשוב לי לדעת איך את מרגישה".
• הקשיבו בלי לשפוט.
• אפשרו למתבגרים לדבר בקצב שלהם ובדרכם, בלי ביקורת. שאלו בעדינות: "מה קורה לך? כמה זמן זה נמשך? עד כמה אתה מעורב בזה? איך אתה מרגיש עם זה?". עודדו גם חשיבה על ההשלכות של אתגרים מסוכנים: "איך את יכולה לשמור על עצמך?".
• הבהירו שאתם איתם תמיד ובכל מצב. אמרו באופן ברור: "אנחנו כאן בשבילך. נחשוב יחד מה נכון ונעבור את זה ביחד".
• הסבירו את הסיכונים בלי הטפות.
• שתפו מידע מדויק על אתגרי רשת. הסבירו שזו תופעה מוכרת, שמטופלת גם על ידי מוקד 105. הדגישו שהוא לא לבד ולא אשם. ילדים ומתבגרים רבים נפגעים ברשת וכל אחד יכול להיפגע בקלות.
• דברו על הבדל בין הלשנה לדיווח. חזקו את הערכים של אכפתיות ודאגה לחברים. עודדו לשתף מבוגר כשיש מישהו במצוקה גם אם זה כרוך בגילוי סוד.
• דאגו גם לעצמכם. אל תישארו לבד עם הקושי. שתפו בני משפחה, חברים או איש מקצוע. אפשר לפנות לער"ן 24/7 בטלפון 1201 או באתר בצ'אט, בוואטסאפ או בפורום.