שלטי "כהנא צדק" נתלו בבית ספר בירושלים לקראת הרצאה של רבה רפורמית
דליה מרקס, פרופסור לליטורגיה ומדרש, הוזמנה להרצות לקראת יום כיפור בבית ספר בויאר בירושלים. לדבריה, רבנים גזעניים משתמשים בנערים כדי להפיץ שנאה, והשלטים שנתלו הם "רק קצה הקרחון"

הרבה הרפורמית דליה מרקס, פרופסור לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג' בירושלים, קיימה הרצאה ביום ב' השבוע, לקראת יום כיפור, בפני תלמידי בית ספר בויאר בקריית היובל, תיכון חילוני שבו היא עצמה למדה. אלא שתלמידים תלו במוסד שלטים נגד בואה, ובהם הכתובות "כהנא צדק", "חילוני לא יטיף לי על יהדות", "רוצים רב" ו"לא ניתן להפוך אותנו לנאורים".
מרקס, ירושלמית דור עשירי לדבריה, סבורה שמדובר בתלמיד אחד ולא בכמה. "אני לא מכירה את הנער הזה", היא אומרת, "מה שקרה פה זה עוד אחד מהדברים הקשים והמעציבים שקורים בעיר הזאת. יורקים על כמרים ונזירות, יש אלימות בכפרים פלסטיניים. חשוב לי להנכיח יהדות שוויונית ואוהבת אדם, להראות את הצד האחר שהוא הצד האמיתי של היהדות".
בכניסה לבית הספר מרקס לא הבחינה בשלטים. לדבריה, מורה גבוה שהלך לצדה הסיר שלט אחד. רק ביציאה, בדרך למונית, היא גילתה את היקף המחאה. "את ההרצאה שלי נתתי ל-180 תלמידים מקסימים", היא מספרת. "השיחה הייתה מכבדת מאוד. זה גם בסדר לא להסכים. אני לא רואה את עצמי כמחזירה בתשובה, אלא מעודדת אנשים לחשוב על הדרך שלהם בתוך היהדות".
את האחריות לאירוע מרקס מפנה הרחק מהנער עצמו. "הבעיה היא לא אותו ילד", היא אומרת. "הבעיה היא הרטוריקה הציבורית שמאפשרת את זה, האווירה שמגיעה מבית הנבחרים החוצה. רבנים גזעניים וסקסיסטים משתמשים בנערים כדי להפיץ שנאה. לא מזמן זרקו ביצים על בית כנסת רפורמי".
מרקס קושרת את המקרה לאקלים הציבורי הרחב. "הרבה קשור לטראומה שאנחנו נמצאים בתוכה, בעיקר בשלוש השנים האחרונות", היא אומרת. "אנשים כואבים וכועסים, ואז ויכוחים על שאלות דת ומסורת, שהן שאלות נפלאות, הופכים להיות כלי נשק. אני מדברת גם כאמא מודאגת וגם כירושלמית. אני וחברי בתנועה הרפורמית, וגם באורתודוקסיה, רוצים לבנות יהדות שהיא טובה ומיטיבה, אבל יש גם כוחות רעים ואפלים שזוכים עכשיו ליותר כוח. מה שראינו בבית ספר בויאר זה רק קצה הקרחון".
בית הספר נקט צעדים בעקבות האירוע. לדברי מרקס, המנהלת פנתה מיד לשיחה עם משרד החינוך, ולקחה את המקרה ברצינות רבה.
ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.