מנער עם תיקי מעצר ללוחם במילואים: "הכרתי מקרוב את עולם הפשע"

חופשת הקיץ היא תקופה שבה בני נוער מבלים יותר מחוץ לבית ופחות במסגרות קבועות. עבור חלקם, השילוב בין שעות פנאי, היעדר השגחה והשפעה של סביבה שלילית עלול להוביל להידרדרות לעבריינות, להתמכרויות או לאלימות. סיפורו של ד' ממחיש כיצד גם נער שנראה היה שאיבד את דרכו יכול לשנות את חייו בעזרת ליווי מקצועי והתמדה.

ד', בן 29, נשוי ואב לארבעה, מנהל כיום עסק פרטי בתחום המנופים בירושלים. במקביל הוא משרת כלוחם במילואים בגדוד משולב של כפיר, דובדבן ועוקץ, ומאז פרוץ המלחמה השלים כ-700 ימי מילואים. אך הדרך לשם היתה רחוקה מלהיות מובנת מאליה. "גדלתי בצפת בסביבה קשה מאוד", הוא אומר. "חלק גדול מהחברים שלי הגיעו להתמכרויות או לכלא. הכרתי מקרוב את העולם של עבריינות ופשע".

לדבריו, כנער האמין שכדי לשרוד צריך להיות חזק יותר מכולם. "הסתובבתי עם חבורה שגנבה, פרצה והייתה אלימה. הרגשתי שאם לא אהיה חזק, יהיו חזקים עליי". משם הדרך לתיקי מעצר הייתה קצרה. ואז, בעקבות שורת תיקי מעצר הגיע ד' לשירות המבחן לנוער. תחילה טופל בצפת, ובהמשך בירושלים. בתחילת הדרך השתתף בשיחות אישיות ובקבוצות טיפול, ובהמשך הופנה למסגרות טיפול נוספות. תחילה שובץ בחלופת מעצר, אך היא לא התאימה לו. לאחר מכן עבר לכיתה טיפולית ששילבה פעילות שטח ומסעות, ולבסוף נקלט בפנימייה שבה התגורר כשנתיים וחצי.

בתחילת הדרך התקשה לקבל את המסגרת החדשה. "בהתחלה לא חשבתי שזה המקום בשבילי", הוא אומר. "אבל עם הזמן הבנתי שזו בדיוק המסגרת שתאפשר לי לשנות את החיים שלי, להשתנות ולהוריד את כל המסכות". השיקום לא היה פשוט, הוא אומר. באותן שנים התנהל נגדו הליך משפטי, ובמקביל התמודד עם מצוקה כלכלית קשה. ללא עורף משפחתי, והוא נאלץ לפרנס את עצמו כבר בגילים 18 ו-19. "בשלב מסוים אפילו העדפתי להישאר בחוץ ולעבוד כדי להרוויח כסף, במקום לחזור לפנימייה", הוא מספר. לדבריו, אנשי הפנימייה ושירות המבחן לא ויתרו עליו. הוא הצליח להשלים בגרות מלאה ואף לשלב עבודה לצד הלימודים.

כשד' מתבקש להסביר מה היה הגורם המרכזי שהוביל לשינוי, הוא לא מהסס. "דווקא קציני המבחן היו האנשים שהעניקו לי לראשונה תחושת יציבות. הם אהבו אותי, חינכו אותי וליוו אותי לאורך כל שנות הנעורים". על קצינת המבחן שליוותה אותו הוא אומר כי לקחה עליו אחריות גדולה, האמינה בו ולא ויתרה גם ברגעים הקשים. "היא עזרה לי לעבור את כל התהליך, למרות שפחדתי".

כיום חייו של ד' שונים לחלוטין. מלבד ניהול העסק, הוא מקדיש את זמנו למשפחתו ולשירות המילואים הממושך. "הנער שהייתי פעם הפך לאדם אחר לגמרי", הוא אומר. "אני אבא, בעל עסק, משקיע ושותף בחברות. אני חי חיים נורמטיביים לחלוטין". לצד הסיפור האישי, ד' מבקש להעביר מסר לבני נוער שנמצאים כיום במקום שבו היה בעבר: "השמיים הם הגבול. תאמין בעצמך". הוא גם קורא לתת אמון באנשי המקצוע שמלווים בני נוער במסגרות השיקום. "תסמוך על האנשים שנכנסו לחיים שלך דרך שירות המבחן. אם אתה באמת רוצה שינוי, תן בהם אמון. הם יעזרו לך להאמין שהוא אפשרי".

ויש לו גם מסר רחב יותר למקבלי ההחלטות. "צריך להשקיע יותר בשירות המבחן ובקציני המבחן, גם מבחינה תקציבית". לדבריו, בני הנוער שמקבלים כיום ליווי הם המבוגרים של המחר. "הם יהיו בעלי העסקים, הלוחמים וההורים של העתיד". כדי להסביר את תפיסתו הוא משתמש בדימוי פשוט. "ילד שגדל במקום לא טוב הוא כמו צמח שצומח עקום. לפעמים כל מה שהוא צריך זה מקל קטן שייתן לו כיוון ויעזור לו לצמוח ישר. שירות המבחן רואה בילדים האלה את המבוגרים שהם יכולים להיות. אני ההוכחה שזה אפשרי".