אלפי בני נוער בסיכון מחוץ לתוכנית ההזנה

"אנחנו יודעים שיש תלמידים שמגיעים אלינו בבוקר בלי שאכלו דבר בבית", מספרת ספיר (שם בדוי), מנהלת בית ספר לנוער בסיכון שבאחריות משרד העבודה. "כדי לתת להם מענה בסיסי, בית הספר נעזר בתרומות של לחמניות, גבינות, פירות וירקות, ובכל בוקר התלמידים עצמם מסייעים בהכנת כריכים עבור כלל בית הספר. אבל תרומות הן לא מדיניות, והן לא יכולות להחליף מענה מסודר וקבוע".

בזמן שבבתי ספר לנוער בסיכון שבאחריות משרד החינוך פועלת מאז השנה שעברה תוכנית ארוחות חמות, אלפי תלמידים הלומדים במסגרות דומות תחת משרד העבודה אינם זכאים לאותו מענה. כך נוצר מצב שבו תלמידים בעלי רקע וצרכים דומים מקבלים יחס שונה רק בשל המשרד הממשלתי שמפקח על בית הספר שבו הם לומדים.

הפער אינו קיים רק בין משרדי הממשלה. מתוך 63 בתי ספר שבאחריות משרד העבודה, שבהם לומדים כ־10,600 תלמידים, כ־3,300 תלמידים בפנימיות, בבתי ספר צמודי מפעל ובבתי ספר הפועלים בבסיסי צה"ל מקבלים ארוחות חמות, בעוד שכ־7,400 תלמידים בבתי ספר אחרים אינם מקבלים מענה תזונתי כלל.

הפער בולט במיוחד על רקע הצלחת תוכנית הארוחות החמות בבתי הספר לנוער בסיכון שבאחריות משרד החינוך. סקר שערכה עמותת 121 בקרב כ-200 אנשי צוות חינוכי לאחר תחילת התוכנית מצא כי 75% דיווחו על שיפור בנוכחות התלמידים, 60% על חזרתם של תלמידים שנשרו, 45% על ירידה באלימות בכיתה ו-36% על שיפור בציונים. בנוסף, דיווחו אנשי הצוות על שיפור בריכוז, ביכולת להשלים מטלות ובקשר שבין התלמידים לצוות החינוכי.

אליקי אלקובי, מנהלת בית ספר אורט אשקלון, מספרת כי הפעלת תוכנית הארוחות החמות חוללה שינוי משמעותי בבית הספר, שבו לומדים תלמידים מרקע סוציו כלכלי מורכב. לדבריה, תלמידים רבים הגיעו בעבר ללא אוכל או עם מענה תזונתי חלקי בלבד, אך מאז החלה התוכנית ניכר שינוי באווירה הבית ספרית ובתפקוד התלמידים.

"הישיבה המשותפת סביב שולחן עם אוכל חם ומזין יצרה אווירה משפחתית ועוטפת. נרשמה ירידה באירועי משמעת, הריכוז השתפר והנוכחות עלתה. הארוחה החמה הפכה לעוגן של יציבות. כשהתלמידים שבעים הם רגועים יותר ופנויים ללמידה. זה משפיע על ההישגים, על הדימוי העצמי ועל תחושת השייכות", היא אומרת.

מנגד, בבתי הספר שבאחריות משרד העבודה מתמודדים עם מציאות שונה. "בסופו של דבר, קשה לצפות מתלמיד להתרכז בשיעור כשהוא רעב", אומרת ספיר. "לפני שמדברים על ציונים, על התמדה בלימודים ועל עתיד מקצועי, צריך לדאוג לצרכים הבסיסיים ביותר. אנחנו רואים יום יום עד כמה אוכל משפיע על הריכוז, על ההתנהגות, על הנוכחות ועל היכולת של תלמידים להצליח. כשיש לתלמיד ביטחון שהוא יקבל ארוחה מסודרת, הוא פנוי יותר ללמידה ופחות עסוק בהישרדות. בעיניי, ארוחה חמה היא לא מותרות אלא חלק מהאחריות הבסיסית של המדינה כלפי בני נוער בסיכון".

יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121 שמובילה את שותפות "מתכון להצלחה", אומר: "בישראל בשנת 2026 ישנם אלפי בני נוער בסיכון שמקבלים ארוחות חמות בבתי ספר שבאחריות משרד החינוך, לעומתם אלפי תלמידים אחרים שלומדים בבתי ספר שבאחריות משרד העבודה אינם זכאים לארוחות כלל. אפילו בתוך משרד העבודה עצמו קיימת אפליה. יש בתי ספר צמודי מפעל ובתי ספר הפועלים בבסיסי צה"ל שבהם ניתן מענה תזונתי, ולעומתם בתי ספר אחרים לנוער בסיכון שלא מקבלים ארוחות כלל. המשמעות היא שהזכות לארוחה חמה לא נקבעת לפי רמת הסיכון או המצוקה של התלמיד, אלא לפי המשרד הממשלתי שאחראי על בית הספר שבו הוא לומד".

"הפער הזה בולט במיוחד משום שכבר קיימת תוכנית שמוכיחה את עצמה בשטח", הוא מוסיף. "בעקבות יוזמה שקידמנו במסגרת שותפות 'מתכון להצלחה', החלה לפעול תוכנית הארוחות החמות בבתי הספר לנוער בסיכון במשרד החינוך, ואנחנו רואים את ההשפעה המשמעותית שלה על הנוכחות, הריכוז, ההישגים וההתמדה בלימודים. לא ייתכן שאלפי בני נוער ימשיכו להגיע רעבים לבית הספר רק משום שלמשרד העבודה אין כיום שר במשרה מלאה, או משום שנושא ההזנה אינו נמצא בראש סדר העדיפויות של המשרד. התלמידים לא צריכים לשלם את המחיר על היעדר החלטות. כיום יש תוכנית מוכחת שפועלת בהצלחה במערכת החינוך, ויש גם פתרון תקציבי אפשרי. הגיע הזמן להבטיח שגם תלמידי משרד העבודה יקבלו את אותו מענה בסיסי. הזנה איננה הטבה אלא תנאי בסיסי לשוויון הזדמנויות. אם המדינה מחויבת באמת לצמצום פערים, כל נער ונערה בסיכון צריכים לקבל מענה תזונתי קבוע, ללא תלות במשרד הממשלתי שאחראי עליהם".

בעמותת 121 פנו בימים האחרונים לשר העבודה, יריב לוין, בדרישה לפעול להפסקת האפליה במימון הארוחות בין תלמידים בסיכון הלומדים במסגרות שבאחריות משרד החינוך לבין תלמידים הלומדים במסגרות דומות שבאחריות משרד העבודה. הסוגיה הגיעה גם לשולחנה של יו"ר ועדת העבודה והרווחה, שמקדמת דיון בנושא.

לדברי ח"כ מיכל וולדיגר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה: "ילדים ונוער בסיכון צריכים לקבל הזנה, בלי קשר למסגרת בה הם לומדים. העיוות שנוצר פתיר לגמרי בשיח בין המשרדים והוא מחייב אותנו כדי לדאוג לילדי ישראל הזקוקים לכך. ככל שהבעיה לא תיפתר אני נכונה לכנס את הועדה בראשותי סביב שולחן עגול ולהבטיח ארוחה חמה, עד שייצא עשן לבן. הילדים שלנו לא יכולים לחכות".

לטענת העמותה, הרחבת תוכנית ההזנה לכל בתי הספר שבאחריות משרד העבודה תעלה כ-22 מיליון שקלים בשנה בלבד. בעמותה סבורים כי ניתן לממן את המהלך באמצעות עודפי התקציב של המשרד, בכפוף לאישור משרד האוצר, וכי אין הצדקה לכך שאלפי תלמידים בסיכון ימשיכו להישאר מחוץ לתוכנית רק בשל המשרד הממשלתי שאחראי על בית הספר שבו הם לומדים.

ממשרד האוצר נמסר: "מתבצעת בחינה כוללת של עלויות תקצוב בתי הספר לנוער במשרד העבודה ככלל, ושל סוגייה זו בפרט. הסוגייה טרם הונחה על שולחן המשרד וצפויה לידון בהמשך כחלק מהשיח התקציבי הכולל בנושא תחום זה".

ממשרד העבודה נמסר בתגובה: משרד העבודה רואה חשיבות עליונה בדאגה לרווחת תלמידיו ופועל במרץ למניעת חוסר ביטחון תזונתי. כיום, המענה התזונתי ניתן במוסדות בהן כבר קיימת תשתית פיזית ולוגיסטית המאפשרת בישול, התארגנות והגשת ארוחות חמות בבטחה. מסגרות אלו כוללות בתי ספר הסמוכים לבסיסי צה"ל, פנימיות, מפעלי תעשייה ובתי מלון.

בשנה האחרונה, המשרד עוסק בהרחבת תוכנית ההזנה והתשתיות הנדרשות לכלל התלמידים והמוסדות הרלוונטים, במקביל ליישום פתרון קבוע וביניים. בטווח המידי, מתקיימים דיונים עם עמותת "נבט" להפעלת מיזם משותף במסגרתו יסופקו כריכים לכלל התלמידים שאינם מקבלים כיום סבסוד, על מנת לקדם פתרון.

הצגת נושא אומדן העמותה אינו מדויק, שכן מבדיקות מקצועיות שנערכו עלה כי עלות הפתרון המלא עומד על כ-27 מיליון שקלים בשנה.נעשתה פניה למשרד האוצר בה הגיעו להסכמה משותפת עם משרד החינוך לשילוב תלמידים בתוכנית ההזנה".