mako
פרסומת

לפני שבת ה-11 נורתה למוות – בדמה נמצאו ארבע תרופות

שבעה חודשים לאחר שאדי סמית בת ה-11 ואמה, טוניה מקגיהן, נמצאו מתות בחדר מלון בלאס וגאס, דוח חוקר מקרי המוות חושף פרטים חדשים על השעות שקדמו לרצח ולהתאבדות. בדמה של הילדה נמצאו ארבע תרופות שונות – בהן תרופה אנטי-פסיכוטית, תרופה נגד חרדה ואנטיהיסטמין

גיא רייט
פורסם:
טוניה מקגיהן
צילום: מתוך הרשתות החברתיות לפי סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים
הקישור הועתק

השתיים הגיעו ללאס וגאס מיוטה ב-13 בפברואר כדי שאדי תשתתף בתחרות עם קבוצת Utah Xtreme Cheer. בבוקר 15 בפברואר היא לא הופיעה לתחרות, בני משפחתה לא הצליחו ליצור איתן קשר ואביה ביקש מהמשטרה לבצע בדיקת רווחה בחדרן במלון Rio. כמה שעות לאחר מכן הן נמצאו מתות.

תוצאות בדיקות הרעלים שפורסמו כעת מצאו בדמה של אדי Quetiapine (תרופה אנטי-פסיכוטית), Gabapentin (המשמשת בין היתר נגד פרכוסים וכאב עצבי), Lorazepam (תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים המשמשת לטיפול בחרדה) ו-Diphenhydramine (אנטיהיסטמין שעלול לגרום לנמנום). כמו כן, גם קפאין אותר בגופה.

בדמה של האם נמצאו אותן תרופות, לצד חומרים נוספים ובהם תרופת שינה, נוגד דיכאון וקנבינואידים. בחדר נמצאו גם תרופות מרשם ומוצרי THC, ובדוח החדש מתועדים כמה פתקים בכתב-יד שהושארו במקום. באחד מהם נכתב בין היתר כי אדי הייתה "מאוד מסוממת" לפני מותה.

הרשויות קבעו כי אדי מתה כתוצאה מירי וכי מותה היה רצח, בעוד מות האם הוגדר כהתאבדות. המשטרה מסרה כבר בפברואר כי הממצאים מצביעים על כך שמקגיהן הרגה תחילה את בתה ולאחר מכן שמה קץ לחייה. הדוח החדש מוסיף כעת את המידע על התרופות שנמצאו בגופה של הילדה.

פרסומת

המקרה התרחש על רקע מאבק משמורת ממושך בין מקגיהן לאביה של אדי שנמשך שנים. מסמכי בית משפט הראו כי לאורך התקופה השתנו הסדרי המשמורת כמה פעמים, וב-2024 עודכן הסדר המשמורת המשותפת ונקבעו כללים מפורטים להתנהלות בין ההורים. למרות זאת, הרשויות לא קבעו כי מאבק המשמורת היה הגורם למעשה.

קבוצת המעודדות של אדי ספדה לה לאחר מותה ותיארה אותה כילדה אהובה שהותירה חותם על חברותיה. פרסום דוח חוקר מקרי המוות מספק כעת פרטים נוספים על מה שהתרחש בחדר המלון, אך אינו יכול להסביר מדוע אם נסעה עם בתה לתחרות – ואז רצחה אותה.

אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה!

במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו – דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.

נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:

ער"ן - בטלפון 1201 או באתר

סה"ר - בטלפון 055-9571399 או באתר