האדמה שוב רעדה ב-22 בפברואר: איך מותו של אל מנצ'ו עלול להצית מלחמת ירושה עקובה מדם

נמסיו אוסגוארה סרוואנטס שכב פצוע אנושות במסוק צבאי, בדרך למקסיקו סיטי. דקות קודם לכן הסתיים עימות כבד בין כוחות הצבא המקסיקני ללוחמים של קרטל חליסקו נואבה חנרסיון (CJNG). אל מנצ'ו, האיש שהפך את הארגון לאימפריית סמים אלימה וחובקת יבשות, מת בדרך לבית החולים. מאז הרשויות איבדו שליטה על רחובות חליסקו.

זה קרה ב-22 בפברואר 2026. מי שעוקב אחרי ההיסטוריה של הפשע המאורגן במקסיקו לא יכול היה לפספס את הסמליות. בדיוק 12 שנים קודם לכן, ב-22 בפברואר 2014, נעצר מנהיג קרטל סינלואה, חואקין "אל צ'אפו" גוסמן, במבצע במסטלאן (Mazatlán). במקרה שלו זה נגמר בלי יריות. לוחמי הצי המקסיקני וסוכני DEA פרצו לדירתו לפנות בוקר ומצאו אותו עם אשתו אמה קורונל ובנותיו. לא הייתה כל התנגדות ולא היו נפגעים. על פי העדויות, היה רגע שבו אחד הסוכנים לחש לסוחר הסמים: "אלוהים, זה אתה. אל צ'אפו". אצל אל מנצ'ו זה נראה אחרת לגמרי.

לפי משרד ההגנה המקסיקני, המבצע בחליסקו כלל מודיעין צבאי מרכזי ושיתוף פעולה אמריקאי, עם מסוקים של חיל האוויר, כוחות מיוחדים של המשמר הלאומי וגופים פדרליים נוספים. אנשי CJNG השיבו באש. שבעה חשודים נהרגו ושניים נעצרו, ושלושה חיילים נפצעו. בשטח נמצאו כלי נשק כבדים, רכבים ממוגנים ומשגרי טילים שמסוגלים להפיל כלי טיס. ארגונו של אל מנצ'ו הוא לא סתם עוד ארגון פשע מקסיקני. מדובר בגוף עם מאפיינים צבאיים מובהקים.

CJNG נוסד ב-2009 על ידי אוסגוארה, שוטר לשעבר שהפך לאחד הסוחרים המבוקשים בעולם. בתוך עשור הקרטל התבסס כאחד הארגונים החזקים והאלימים במקסיקו. לפי מומחים שצוטטו בסוכנויות בין-לאומיות, הארגון הפך לשחקן מרכזי בהברחת סמים קשים לארצות הברית, בהם הרואין, קוקאין, מתאמפטמין ופנטניל. אבל הסמים היו רק חלק מהסיפור.

הקרטל עסק לא רק בסחר בסמים, אלא גם בסחיטה, סחר בבני אדם וגניבת דלק בהיקפים עצומים. הוא גם לא היסס להתגרות ברשויות מקסיקו, להפיץ סרטונים של חמושים עם נשק כבד ולבצע מתקפות מתוקשרות. לפי הדיווחים, בשנת 2020 הקרטל היה מעורב בניסיון ההתנקשות של מפקד משטרת מקסיקו סיטי, ובשנת 2025 בהתנקשות של קרלוס מנזו – ראש עיריית אורואפן.

אל מנצ'ו ניהל את הארגון בסגנון ריכוזי ואישי. בניגוד לקרטל סינלואה – שבנה שושלת ברורה יחסית סביב בניו של אל צ'אפו – ב-CJNG לא הוגדר יורש מובהק. בנו הבכור של אוסגוארה, רובן אוסגוארה גונזלס, המכונה "אל מנצ'יטו", הוסגר לארה"ב ונידון למאסר עולם. הוואקום הזה הוא כרגע פצצה מתקתקת.

לפחות עוד חמישה שמות עולים במסדרונות המודיעין כמועמדים אפשריים לרשת את ההנהגה של CJNG. כל אחד מהם מייצג מוקד כוח אחר בתוך הארגון:

חואן קרלוס ולנסיה גונזלס, "אל R3": השם הבולט ביותר מבין כולם. מדובר בבנו החורג של אל מנצ'ו ובנה של רוסלינדה גונזלס ולנסיה, שנחשבה לדמות מפתח במערך הפיננסי של הקרטל. הוא מיוחס להקמת והובלת "קבוצת העילית", הזרוע הצבאית של הארגון שאחראית על חיסולים וכיבוש שטחים. משרד החוץ האמריקאי מציע פרס של חמישה מיליון דולר על מידע שיוביל ללכידתו.

הוגו גונסאלו מנדוסה גאייטן, "אל סאפו": לפי משרד התובע הכללי במקסיקו, הוא נהנה מתמיכה של בני משפחת אוסגוארה ונחשב לאחראי מנגנוני הגיוס והכשרת הלוחמים. שמו נקשר בעבר גם ל"מחנה השמדה מאולתר" שבו נמצאו בגדים ושרידי אדם, לכאורה כחלק ממערך אימונים אכזרי.

אודיאס פלורס סילבה, "אל חרדינרו": מייצג את דור המפקדים האזוריים. הוא שולט באזורים שונים במדינות חליסקו, נאיאריט ומיצ'ואקאן, ופיקח על התפשטות הקרטל גם למדינת סקטקס. כוחו נובע משליטה יום-יומית בשטח יותר מאשר מקרבה משפחתית.

ריקרדו רואיס ולסקו, "אל דובלה R": פועל במטרופולין של גוודלחרה – לב לבה של המערכת הכלכלית והלוגיסטית של הארגון. לפי חלק מדוחות המודיעין, הוא מהדמויות החזקות ביותר בארגון במונחי שליטה אפקטיבית. שליטה בבירה האזורית מעניקה לו מנוף משמעותי בכל מאבק ירושה.

הראקליו גררו מרטינס, "אל טיו לאקו": שולט ברשתות גניבת דלק ושולט בכוח משמעותי של הארגון באזור מיצ'ואקאן. אומנם כוחו אזורי יותר, אך שליטתו במקורות מימון חלופיים מעניקה לו משקל כלכלי בקרב הירושה הצפוי.

מומחים צופים כעת שני תרחישים אפשריים באשר לעתיד CJNG. הראשון גורס כי הארגון יתלכד סביב מנהיג חדש וימשיך לפעול במבנה ריכוזי. לפי התרחיש השני, ארגון הפשע יתפצל לפלגים שונים שייאבקו זה בזה על השליטה בשטח. כך או כך, זה לא הסוף של סבב האלימות הנוכחי.

ההשוואה בין לכידתו של אל צ'אפו לחיסולו של אל מנצ'ו בלתי נמנעת. ב-22 בפברואר 2014, נדמה היה שמדובר בניצחון נקי של המדינה. אולם, בפועל, קרטל סינלואה שרד והסתגל למצב החדש. כעת, 12 שנים מאוחר יותר, מקסיקו ניצבת שוב בצומת היסטורי. שניים מהשמות הגדולים בדור האחרון סיימו את דרכם באותו תאריך. השאלה אינה רק מי יירש את הכתר – אלא כמה דם עוד יישפך בדרך לשם.