mako
פרסומת

33 שנה אחרי: הראיה שעשויה לפענח את הרצח המחריד

שלי ווטקינס נמצאה מתה בנהר טריניטי שבטקסס ב-1993, כשהיא קשורה ומכוסה בניילון. הרצח שלה נותר לא מפוענח. בעלה ג'רי מאק ווטקינס הואשם בזמנו, אך התיק נגדו בוטל בשל חוסר ראיות. כעת, בעקבות פודקאסט שהעלה מחדש את הפרשה, שלוש רשויות אכיפה מעורבות בחקירה – והתפתחות חדשה הקשורה ל-DNA עשויה לסייע סוף סוף בפענוח הרצח

גיא רייט
פורסם:
רצח 33 שנה
שלי ווטקינס | צילום: מתוך יוטיוב
הקישור הועתק

לפני 33 שנה נמצאה גופתה של שלי ווטקינס במי נהר הטריניטי בטקסס. היא הייתה עטופה בניילון, קשורה בסרט הדבקה, ושני בלוקים של בטון הוצמדו אל גופתה. האם שנעלמה מחייהם של שני ילדיה לא זכתה מאז לצדק, והחקירה שהחלה ב-1993 נותרה במשך שנים ללא פתרון.

בעלה, ג'רי מאק ווטקינס, היה לזמן קצר החשוד המרכזי בפרשה. הוא כפר באשמה, אך ימים ספורים בלבד לפני שהמשפט שלו היה אמור להתחיל, התיק נגדו בוטל בשל "חוסר ראיות מספיקות". מאז נותר הרצח תלוי ועומד. אלא שבשנים האחרונות הפרשה זכתה לחיים חדשים, דווקא בזכות פודקאסט על מקרי פשע לא מפוענחים.

העיתונאית ופודקאסטרית הפשע האמיתי קרול דוסון והחוקר ווס פרגוסון עסקו בפרשה בהרחבה בפודקאסט Unforgotten - Labor Day Ghost. לדבריה של דוסון, החשיפה המחודשת של המקרה גרמה לרשויות לחזור ולבחון אותו. "סוף סוף קיבלתי אישור להודיע" שהרשויות חזרו לעסוק בתיק בעקבות הפודקאסט", אמרה דוסון ל-The Sun US. לדבריה, ההתקדמות המשמעותית בטכנולוגיה הביאה לכך שכעת שלוש רשויות אכיפה שונות מעורבות בחקירה באופן מעמיק.

דוסון לא יכולה לחשוף פרטים נוספים על החקירה, אך לדבריה היא מאמינה שהפעם עשויה הפרשה להגיע לסיומה. "אני באמת חושבת שסוף סוף התיק הזה ייפתר", אמרה, והוסיפה כי שלי תקבל את הצדק שמגיע לה. לדברי דוסון, ההתפתחות החדשה קשורה ל-DNA, אך היא אינה רשאית לחשוף בשלב זה במה בדיוק מדובר. DNA שנמצא בחומרים שנאספו יחד עם גופתה של שלי נשלח ב-2019 למעבדה בקליפורניה. הבדיקה הניבה פרופיל גנטי של גבר לא מזוהה, שלא תאם לג'רי מאק ווטקינס או לבני משפחתו. הממצא העלה אפשרות שאדם נוסף, שאינו ממשפחת ווטקינס, היה קשור לזירה – אך זהותו ומשמעות ה-DNA עדיין אינן ידועות בפומבי.

רצח 33 שנה
צילום: מתוך יוטיוב
פרסומת

אך זו אינה הראיה היחידה שמעלה שאלות סביב מה שאירע באותו לילה. במהלך החיפוש המקורי בבית משפחת ווטקינס ב-1993, החוקרים זיהו שלושה כתמים החשודים ככתמי דם במוסך. מדובר באותו מוסך שבו שלי ובעלה ניהלו ויכוח גדול בלילה שבו היא נעלמה. כתם נוסף נמצא סמוך לכניסה. בהמשך, לפי דוסון, רצפת הבטון כולה במוסך נצבעה מחדש. גם שביל הגישה לבית נסלל מחדש וכוסה בחצץ. אז התרחש דבר נוסף.

לדברי דוסון, יום לאחר שהפודקאסט עסק בכתמים ובאפשרות להפיק מהם DNA, נצפה צוות כשהוא מפרק באמצעות פטישי אוויר חלק מרצפת המוסך. לא ידוע מי הזמין את העבודה או אם היה לה קשר כלשהו לחקירה. כעת, יותר משלושה עשורים אחרי שגופתה של שלי נמצאה בנהר, הטכנולוגיה עשויה לאפשר לחוקרים לעשות את מה שלא הצליחו לעשות ב-1993: לחבר בין חומר גנטי שנשאר מאחור לבין אדם שניתן לזהות.

דוסון עדיין אינה רשאית לספר מה בדיוק מצאו החוקרים ומהן הפעולות שהם מבצעים, אך עצם חזרתם של גורמי אכיפת החוק לתיק, לצד האפשרויות שמציעה טכנולוגיית ה-DNA המתקדמת, מחזירים לפרשה אפשרות שנראתה במשך שנים רחוקה מאוד. אחרי 33 שנים שבהן הרצח נותר ללא פתרון, ייתכן שהרמז שהיה שם כל הזמן מקבל עכשיו הזדמנות לדבר.