השמנה קיצונית ותחלואה גופנית בקרב מטופלים הסובלים מתחלואה פסיכיאטרית קשה מהווה אתגר בפני מערכת הבריאות בישראל. בעולם נעשו מספר תוכניות התערבות המשלבות טיפול תרופתי והתנהגותי רגשי בליווי דיאטנית, אשר הראו הצלחה במניעת עלייה במשקל בקרב מטופלים אלו. עד היום לא יושמו תוכניות אלו במערך בריאות הנפש בישראל, מצב התחלואה עולה ומחריף וטרם נבדקה יעילותם בישראל.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
עלייה משמעותית בתחלואה גופנית בקרב מטופלים הסובלים מתחלואה נפשית
קיים שיעור של פי 2 של חולי סוכרת בתחום בריאות הנפש לעומת האוכלוסייה הכללית, וכן קיצור של 20% בתוחלת החיים עקב תחלואה גופנית הכוללת בין השאר תחלואה קרדי-ווסקולרית. שיעור ההשמנה בקרב מטופלים הסובלים מתחלואה נפשית עומד על 40% ומהווה גורם סיכון ממשי לפיתוח תסמונת מטבולית, גורם סיכון משמעותי לפיתוח מחלות קרדיווסקולריות, היפרליפידמיה, יתר לחץ דם וסוכרת.
עלייה בתחלואה הגופנית בקרב מטופלים הסובלים מתחלואה נפשית, עלולה להחמיר את המצב הנפשי וכן להוות נטל כלכלי ממשי על מערכת הבריאות. כפי שזה נראה כעת, הימצאות תחלואה נפשית בקרב האוכלוסייה הכללית רק תלך ותגדל בשנים הקרובות ועל כן ישנה חשיבות מכרעת למצוא מענה לאתגר זה כעת.
שילוב של דיאטנית בטיפולים בבריאות הנפש
בניסיון להילחם בתופעה זו, נעשו מספר ניסיונות של תוכניות התערבות ברחבי העולם, תוכניות התערבות המשלבות טיפול התנהגותי רגשי הראו את התוצאות הטובות ביותר. בנוסף, עולה כי התערבויות שנעשה על ידי איש מקצוע בעל הכשרה מתאימה, ובפרט דיאטנית קלינית מראות שיפור במצב המטופלים, מה שמדגיש את החשיבות לשילוב דיאטנית כחלק אינטגרלי מצוות מולטי-דיסיפלינרי בבריאות הנפש. כמו כן מצוין בספרות כי יש יתרון למניעת ההשמנה הראשונית לעומת התערבות כאשר ההשמנה עקב הטיפול התרופתי כבר קיימת.
כיום, בישראל, הסטנדרט הטיפולי הוא דיאטנית אחת על 250 מיטות אשפוז, אך אין תקן רשמי. מהשטח עולה כי דיאטנית משמשת ברוב המקרים כיועץ חיצוני הנקרא לאירועים דחופים דוגמת בעיית בליעה, סוכרת לא מאוזנת, הזנה אנטרלית ומצבים אקוטיים רפואיים.
עדי יערן, דיאטנית קלינית, לאומית שירותי בריאות, מחלקת אשפוז בריאות הנפש-מרכז רפואי העמק