mako
פרסומת

מדענים מצאו את המפתח לעצירת מחשבות לא רצויות

חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' התקדמו צעד משמעותי בטיפול במחשבות פולשניות לא רצויות, האופייניות אצל אנשים הסובלים מחרדה, דיכאון ופוסט טראומה. מתברר כי המפתח לטיפול בבעיה, נמצא בחומר כימי במוח שלנו

מערכת ערוץ הבריאות
mako בריאות
פורסם:
אישה עצובה במיטה עם גבר
אישה עצובה במיטה עם גבר | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
הקישור הועתק

מדענים זיהו חומר כימי באזור הזיכרון במוח שלנו שמאפשר לנו לדכא מחשבות לא רצויות. ממצאים אלה עשויים לעזור לנו להבין מדוע אנשים מסוימים אינם מצליחים לשנות מחשבות פולשניות חוזרות ונשנות – תסמין שנפוץ שבקרב אנשים הסובלים מחרדה, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), דיכאון וסכיזופרניה.

משחק אסוציאציות

חוקרים טוענים כי שליטה במחשבות שלנו היא חיונית לבריאות הנפשית והגופנית שלנו. פרופ' מייקל אנדרסון, מאוניברסיטת קיימברידג' שביצע את המחקר, אמר כי "כשיכולת זו מתמוטטת, זה יכול לגרום לתסמינים מתישים של מחלות פסיכיאטריות – זיכרונות פולשניים, תמונות, הזיות, הרהורים ודאגות עקביות ופתולוגיות".

במהלך המחקר, התבקשו המשתתפים ללמוד לקשר בין סדרות של מילים למילים אחרות, שאינן קשורות. לדוגמה: חוויה קשה/ג'וק וטחב/צפון. לאחר מכן, הם התבקשו להגיב לסימן אדום או ירוק. אם זה היה ירוק, הם התבקשו לזכור את המילה המקושרת – אבל אם זה היה אדום, הם התבקשו לעצור את עצמם מלעשות זאת.

מוחותיהם של המשתתפים נבדקו באמצעות דימות תהודה מגנטית תפקודי (FMRI), המודדת פעילות של אזורים במוח בזמן פעולות מסוימות ובעזרת תהודה מגנטית גרעינית, המודדות שינויים כימיים במוח. חוקרים מצאו כי חומר כימי מסוים – או מוליך עצבי ששמו "גאבה" (Gaba) הוא המפתח לפתרון בעיית המחשבות הלא רצויות.

פרסומת

גאבה הוא המוליך העצבי הראשי במוח שאחראי על ריסון. כשהוא משתחרר על ידי תא עצבי, הוא מדכא את פעילותם של תאים אחרים שקשורים אליו. הם מצאו כי אנשים שהיה להם את הריכוז הגבוה ביותר של גאבה בהיפוקמפקוס, היו הטובים ביותר בחסימת מחשבות או זיכרונות לא רצויים.

"מה שמרגש בזה, הוא שאנחנו יכולים להיות ספציפיים יותר", אמר פרופ' אנדרסון. "לפני כן, יכולנו רק להגיד 'החלק הזה במוח משפיע על החלק הזה', אך כעת אנו יכולים להגיד אילו מוליכים עצביים הם חשובים יותר".

פרסומת

גישות חדשות לטיפול

ממצאים אלו עשויים לשפוך אור על מצבים פתולוגים שונים, מסכיזופרניה ועד לפוסט טראומה, בהם אנשים סובלים מחוסר יכולת פתולוגית לשלוט במחשבות, כמו דאגות יתר והרהורים. פרופ' אנדרסון מאמין שהממצאים יכולים להציע גישה חדשה לטיפול בהפרעות אלו. "לרוב התמקדו בשיפור של תפקוד קליפת המוח הקדם-עצבית, אך המחקר שלנו מראה כי ניתן לשפר את פעילות הגאבה בתוך ההיפוקמפוס וזה עשוי לסייע לאנשים לעצור מחשבות פולשניות".