איגוד הפסיכיאטריה הישראלי החליט בתחילת השבוע לשנות את ההנחיות הניתנות לפסיכיאטרים בנוגע לטיפול בתרופות פסיכיאטריות, הכוללות הורדה במינוני התרופות למטופלים ואף בחינה של הפסקה הדרגתית של הטיפול התרופתי.

מדובר בשינויים תקדימיים, שהתקבלו בעקבות פרסום הכתבה "תינוקות יוצאים מהרחם ומקבלים תרופות פסיכיאטריות" שעסקה בהשלכות השליליות של תרופות פסיכיאטריות על מטופלים, לפי שורה של מחקרים שפורסמו בעולם ב-25 השנים האחרונות; ובלחצים הכבדים שמפעילות חברות התרופות על הממסד הפסיכיאטרי ועל אנשי מקצוע בתחום. שוק התרופות הפסיכיאטריות צמח בקצב מסחרר מאז שנות ה-90, ומגלגל כיום הכנסות גלובליות של יותר מ-40 מיליארד דולר בשנה.

השינויים בהנחיות מאמצים לראשונה את רוח הגישה הביקורתית כלפי תרופות פסיכיאטריות, שאותה ביטא בכתבה העיתונאי האמריקאי רוברט וויטאקר, שחוקר את התחום זה 20 שנה. וויטאקר טוען כי קיים עודף שימוש מצד פסיכיאטרים בתרופות הנוגדות דיכאון ופסיכוזה, וכי מחקרים הראו כי במקרים שונים התרופות לא רק שאינן מסייעות למטופל בטווח הארוך - אלא אף משפיעות לרעה על מצבו, ומסכנות את הפעילות המוחית.

יו"ר איגוד הפסיכיאטריה הישראלי, פרופ' חיים בלמקר, שלח בתחילת השבוע מכתב לעשרות פסיכיאטרים החברים באיגוד הפסיכיאטריה, ובו הוא מפרט את השינויים בהנחיות. במכתב שהוציא בלמקר הוא ציין כי "במקום לדחות את הכתבה כאנטי פסיכיאטריה, אני מציע שנכיל את הכעס של המטופלים וגם את האכזבה המדעית שלנו מהמצב הנוכחי של התייבשות הצינור של תרופות חדשות, ונגיב מול הציבור עם הנחיות חדשות".

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

"להודות שאנחנו לא תמיד מצליחים"

בראש ההנחיות החדשות מציע בלמקר להקטין באופן הדרגתי את מינון התרופות של חולה פסיכוטי או דיכאוני ממושך, למינון הנמוך ביותר היעיל למחלתו. עד כה נרתעו פסיכיאטרים להקטין מינון של תרופה, אלא אם הושג שיפור מובהק במצב המטופל.

הנחיה נוספת היא לשקול הפסקה הדרגתית של טיפול תרופתי ל"חולים שלא הגיבו לתרופות בעבר במינון סביר ולא מגיבים כעת... כך שלפחות לא יסבלו מתופעות הלוואי".

ההנחיה השלישית מתייחסת למטופלים שמתמודדים עם פסיכוזות. בלמקר מנחה את הפסיכיאטרים כי במקרים של חולה שמצבו השתפר "במינון סביר של תרופה לפסיכוזה, אך נשארו סימנים נסבלים של פסיכוזה, לשקול ביחד עם החולה השלמה עם שרידי החשיבה הפסיכוטית במקום להעלות מינונים שיחשפו את החולה לתופעות לוואי קשות".

כמו כן, מנחה בלמקר את הפסיכיאטרים "להפסיק לטעון שאנחנו יודעים את הפתופיזיולוגיה של פסיכוזה ודיכאון דרך סרוטונין ודופאמין - ולהודות שאנחנו מטפלים סימפטומטית, ולא תמיד מצליחים".

תרופות, בית מרקחת, כדורים, מרשם, גלולות, תרופה (צילום: Wavebreak Media Ltd, חדשות)
הכנסות גלובליות של יותר מ–40 מיליארד דולר בשנה | צילום: Wavebreak Media Ltd, חדשות

עוד ב-mako בריאות

>> איך משיגים ישבן חטוב? מתחילים עם האימון הזה 
>> זהירות: התרופה הנפוצה שגורמת להתכווצות אשכים
>> המכתב של הצעירה שמתה לא הותיר אף עין יבשה

למכתב מצרף בלמקר סיכום מכתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה American Journal of Psychiatry. בלמקר מציין כי הסיכום עונה על רוב הטענות של ויטאקר, אך תוך כדי תשובה מקבל את רוח הטענות שלו ומפנה מטפלים לכיוון שימוש סלקטיבי בתרופות.

בכתבה שפורסמה ב-MarkerWeek חיזק בלמקר את הגישה של וויטאקר, שיבח את עבודתו ודיבר במונחים של מהפכה בעולם הפסיכיאטריה. "בזכות העבודה שלו, יש שינוי בגישה המדעית בעולם הפסיכיאטריה. המחקרים באמת מראים שתרופות נוגדות פסיכוזה ונוגדות דיכאון פחות יעילות ממה שחשבנו בעבר. במשך הרבה שנים הסתמכנו על מידע מקצועי שהיה ממומן על ידי חברות התרופות, ושהראה את היעילות של התרופות", אמר בלמקר.

הכתבה פורסמה לראשונה ב-TheMarker

לעוד כתבות באתר:

>> חכו רגע לפני שאתם מסתערים על הציפרלקס
>> הישראלי שישנה את עולם הקולנוע