בואו נודה בזה: מי לא חולם על קוביות בבטן וחזה מנופח כמו של מייקל פלפס? ומה לעשות שרובנו לא בדיוק נראים כך, ואנחנו מוכנים לעבוד קשה ולהזיע שעות נוספות בחדר הכושר כדי להגיע ליעד הנכסף? אמרנו חדר כושר - אמרנו מאמן עבה זרועות, סטייל רמבו שמציע לנו "שייק חלבון" קסום, שיגרום לנו להראות בדיוק כמוהו. אז מה כל כך רע בזה בעצם? מיד תבינו.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

אשליית הפופאי

"החלבון הוא בעצם אבן הבניין של הגוף ונחוץ לתפקידים רבים וביניהם: בניית רקמות, שרירים, עצמות, ציפורניים, שיער, תאי זרע ועוד. הוא בנוי מחומצות אמינו בלתי חיוניות שהגוף יודע לייצר בעצמו, וכאלה החיוניות, כלומר נדרשות לאספקה מן המזון" מסבירה ענבל דרוקר, דיאטנית קלינית וספורט ומרצה במכללה האקדמית בווינגייט; "כיום קל מאוד לרכוש תוספי מזון שמכילים חלבון. על המדפים ניתן למצוא מגוון של תוספים שונים - יש אבקות שמקורן מהחי המבוססות על חלבון גבינה או ביצה ויש מוצרים מהצומח המבוססים על חלבון סויה, אפונה או אורז".

עוד ב-mako בריאות
>> שאלון: חושבים שהרגלי ההיגיינה שלכם בריאים?
>> האימון הזה לא עוזר לכם, למה אתם עושים אותו?
>> מחקר: ניתוחים קיסריים ישנו את אבולוציית האדם

אך עם כל הכבוד לנחיצות של חלבון, מתברר שמרבית האנשים בכלל לא זקוקים לו. "למכור אשליות זה קל" מסביר פרופסור דני נמט, מנהל מרכז הספורט לילדים ונוער במרכז הרפואי מאיר; "מפרסמים רבים מבטיחים לנו להיות רזים יותר, יפים יותר ובמקרה הזה, גם חטובים יותר. אחרי הכל, אם המאמן בחדר הכושר נראה כמו פופאי, הוא כנראה יודע מה הוא מדבר. העובדה שהאחרון הפך להיות סוכן מכירות של מוצר מסוים, היא לא באמת בעיה, לעומת ההבטחה להפוך אותנו לכפילים שלו. וכשיש מי שקונה אשליות בתאווה, יש גם מי שמוכר אותן. לראייה, מדובר בתחום שמגלגל מיליארדי דולרים מידי שנה, ללא הצדקה אמתית. בפועל, מי שאוכל בצורה מאוזנת לא באמת זקוק לתוספת חיצונית של חלבון".

אבקת חלבון (צילום: Shutterstock)
תוצר של דימוי הגוף העכשווי. חטיף חלבון | צילום: Shutterstock

"כ-15 אחוזים מהתוספים מזוהמים בחומרים אסורים לשימוש שעלולים לגרום למוות"

בעוד שלא הוכח מחקרית שתוספת של חלבון אכן מסייעת לבניית מסת שריר, או לחילופין שיש בה יתרונות עבור קהל הספורטאים, דווקא לא צריך להתאמץ כדי למצוא הוכחות נגדיות, לפיהן תוספת יתר של חלבון עלולה להזיק לגוף. "ברגע שאנחנו מעמיסים על עצמנו עודף של חלבון, הוא מופרש בשתן ובצואה. התהליך הבלתי רצוי הזה עלול לגרום לבעיות בכליות, בייחוד כאשר מדובר בספורטאים שגם משתמשים במקביל בתרופות לשיכוך כאבים על בסיס יומי, וחשופים לנזק משמעותי יותר כגון אי ספיקת כליות", מזהיר פרופסור נמט, ודרוקר מחזקת: "חלבון עודף אף עשוי להיאגר בגוף כשומן ובמקום לגדול במסת השריר לגרום להשמנה. צריכת חלבון מוגברת עשויה למנוע גם שיפור ברגישות לאינסולין, שמפחית את הסיכון לסוכרת מסוג 2 ואף לסרטן, מכיוון שחלבון מן החי מאיץ חלוקת תאים העלולה לעודד תהליך סרטני, בעיקר בקרב מבוגרים. בנוסף, חלבון מפורק נוטה להיספג מהר אל זרם הדם והוא לא תמיד מספיק להגיע אל רקמת השריר אלא 'נשרף' לטובת ייצור אנרגיה, כך שבניית השרירים עליה חלמנו אינה בהכרח מתרחשת. לכן, כשצורכים חלבון בכמות גדולה, כדאי לקחת בחשבון שזה עשוי לבוא על חשבון צריכת מרכיבים חיוניים אחרים דוגמת ירקות ופירות".

בנוסף לכל אלה, מזהירים דרוקר ופרופסור נמט מפני מרכיבים בלתי רצויים אחרים העלולים להימצא בתוך המוצר, לעיתים אף ללא ידיעתנו: "נמצא כי כ-15 אחוזים מהתוספים הללו מזוהמים בחומרים אסורים לשימוש כדוגמת סטרואידים אנאבוליים, שאמנם ידועים ביכולתם לשפר את הביצועים הספורטיביים ולהעלות את מסת השריר, אך עלולים להיות מאוד מסוכנים ואפילו לגרום למוות במקרים מסוימים. לא מזמן פסל הועד האולימפי מתאמן שהשתמש בחומרים אלה ללא ידיעתו לאחר שהשתמש באבקות להכנת חלבון שהכילו אותם, ועליהם צוין שהם מכילים לכאורה חלבון נקי", מזהיר נמט.
"הפיקוח על ייצור תוספי התזונה אינו הדוק בדומה לפיקוח על מזון או על תרופות ולכן העניין נופל בין הכיסאות ומתעורר לרוב רק כאשר מדווחים נזקים. הבעיה השכיחה היא נוכחותם של אלרגנים במוצרים מסוג זה שאינם מדווחים. כמו כן, קיים חשש לזיהום מיקרוביולוגי או לנוכחותם של מעוררים, מרכיבים אסטרוגניים, משתנים וחומרים אנאבוליים", מוסיפה דרוקר.

ביצה קשה (צילום: bhofack2, Thinkstock)
כ-7 גרם חלבון לביצה | צילום: bhofack2, Thinkstock

אז מדוע השימוש בתוספי חלבון כל כך נפוץ? למה מוכרים לנו את אבקת החלבון ונגזרותיה כמוצרים תומכי אורח חיים בריא? התשובה, כנראה, נעוצה בדימוי הגוף שמשתקף לנו במדיה. "מתאמנים רבים להוטים להעלות את מסת השרירים שלהם ועושים שימוש בתוספי תזונת ספורט על מנת להיות רזים ובעלי אחוזי שומן נמוכים, כדי לשרת את מטרותיהם האתלטיות" אומרת דרוקר; "גם הנוכחות האסתטית והאופנה המכתיבה את כללי המראה ה'נכון' בכל אתר או מגזין, משפיעות על רבים מאתנו שמעוניינים להראות מושכים וחטובים יותר".

מוצרים "מועשרים בחלבון" - גימיק שיווקי

אז איך ניתן להשלים את כמות החלבון היומית הנדרשת? אם תשאלו את דרוקר, כל שצריך זה ללכת לשוק: "אדם בוגר שאינו מתאמן אמור לצרוך כ-0.8 גרם חלבון לק"ג גוף - זאת אומרת שאדם השוקל 70 ק"ג צריך לצרוך כ-56 גרם חלבון, אותם ניתן לספק לדוגמה משילוב של גביע קוטג' - המכיל כ-25 גרם חלבון, קופסת טונה - המכילה כ-28 גרם חלבון וביצה המכילה כ-7 גרם חלבון. אם נחשב גם את החלבון שנמצא גם בלחם ובמזונות נוספים, נראה שעברנו את הכמות המומלצת מבלי לשים לב. באשר למתאמנים, הכמויות גדלות מעט ועומדות על 1.2-2 גרם לק"ג, ומשתנות בהתאם לעצמת האימון, לנתונים האישיים והרקע האישי של המתאמן. גם במקרה הזה לרוב ניתן לספק אותם על ידי תזונה מותאמת", מסבירה דרוקר._OBJ

ובכל זאת, מי יכול וצריך להשתמש בתוספי חלבון?
"במקרה שמדובר באדם שאינו ניזון מתזונה מאוזנת, או שאינו יכול לצרוך די חלבון במזון מסיבות כאלה ואחרות, בהחלט ניתן להשתמש במוצרים מהסוג הזה, מכיוון שרוב הסיכויים שהמשתמש לא יעבור את כמות החלבון היומית המומלצת. בכל מקרה, הייתי מציע להתייעץ עם תזונאי שמתמחה בתחום על מנת להתאים את התכשיר ואת הכמות המתאימה בהתאם לצורך האינדיבידואלי", ממליץ פרופ' נמט.

ומה לגבי מוצרי גבינה המועשרים בחלבון?
"למרות האלמנט השיווקי שעושה שימוש במוצרי גבינה למיניהם שמיועדים לכאורה לספורטאים, אין כאן הרבה מעבר לגימיק. במקום לאכול יוגורט שמצוייר עליו ספורטאי והוא מועשר בחלבון, אפשר פשוט לאכול כמות גדולה יותר של אותו מוצר ולקבל בדיוק את אותה כמות חלבון. וכאמור, רוב האנשים אינם באמת זקוקים לתוספת כזאת".

משרד הבריאות: "שימוש לא מפוקח בסטרואידים אנבוליים עלול לגרום לנזק בריאותי הרסני ולעיתים בלתי הפיך"

להלן תגובת משרד הבריאות בנושא: "תוספי התזונה המשווקים בארץ נמצאים תחת רגולציה מחמירה יחסית לארה"ב ומדינות מערב אירופה. הפיקוח על תוספי תזונה מתבצע ב-2 מסלולים – פיקוח על יבוא ופיקוח על יצור מקומי: כל מוצר מזון המיובא, לרבות תוספי תזונה, מקבל אישור יבוא בטרם שיווקו בארץ. בייצור מקומי מתבצעים מבדקים ובדיקות של תהליכי ייצור וסימון מוצרים. משרד הבריאות מגביל את צריכתם של תוספי תזונה ומזון לספורטאים הן מהיבט רכיבים והן מהיבט המינונים המותרים לשימוש. סטרואידים אנבוליים הינם חומרים תרופתיים אסורים לשימוש במזון המדמים את פעילות הטסטוסטרון בגוף, כלומר גורמים להגדלת מסת השריר ולהתפתחות תכונות זכריות. שימוש לא מפוקח בסטרואידים אנבוליים עלול לגרום לנזק בריאותי הרסני ולעיתים בלתי הפיך. בארץ, חל איסור על מכירתם ללא מרשם רופא וחל איסור יבוא ללא היתר של משרד הבריאות.

במקרים בהם ישנו חשד להפרה של הדרישות השונות, בין אם כתוצאה של פיקוח בעסקים ובין אם כתוצאה מפניות הציבור, משרדנו פועל מול העסקים להפסקת ההפרה, ונוקט באמצעים המנהליים והמשפטיים העומדים לרשותו. בין היתר ועל פי הצורך, מבצע בדיקות מעבדה של חומרים תרופתיים בתוספי תזונה על מנת לוודא שאין נוכחות שלהם. משרד הבריאות מזכיר לצרכנים כי על נשים בהריון, נשים מיניקות, אנשים הנוטלים תרופות מרשם וילדים להיוועץ ברופא טרם נטילת תוסף תזונה כלשהו".