בשנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בכמות הרצים ועמה גם עלייה בפציעות הספורט הנובעות מריצה. הברך היא האיבר שנפצע בשכיחות הגבוהה ביותר במהלך ריצה. עם זאת, מחקרים מראים כי רוב הפציעות נגרמות כתוצאה מ"שימוש יתר", כלומר מעומס מצטבר ההופך לנזקים ולפציעות, שרובן מטופלות באופן שמרני, ולא כתוצאה מהרס סחוס.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
האם ריצה גורמת להרס הסחוס?
הרס סחוס או מחלה ניוונית של הסחוס (Osteoarthritis) הוא מצב כרוני המאופיין בכאבי ברך, פגיעה תפקודית ופגיעה באורח החיים. "הגורם המרכזי לניוון הסחוס אינו ידוע, עם כי ישנם כמה גורמי סיכון להתפתחות של ניוון סחוס, כגון משקל יתר, פציעות טראומטיות, נמק של העצם ועד גורמים נדירים, אך אין לקשרו לריצה. יתרה מכך, ריצה במינונים נכונים המותאמים למתאמן אף מגנה על המפרקים", טוען ד"ר ירון ברקוביץ, מנהל מחלקת אורתופדית ב' במרכז הרפואי הלל יפה.
ניוון סחוס מריצה? אין דבר כזה
במהלך השנים נעשו כמה מחקרים במטרה לקבוע אם ריצה מהווה גורם סיכון להתפתחות שינויים ניווניים בברך. במחקר שהתפרסם ב- Arthritis Care & Research עקבו במהלך עשר שנים אחר קבוצה של 2,637 רצים. במהלך המחקר בדקו את התפתחותם של שינויים ניווניים בברכיים ונמצא כי ריצה אינה מעלה את שכיחות השינויים הניווניים בברכיים. במחקר נוסף השוו קבוצה של 53 רצים למרחקים ארוכים לקבוצת ביקורת במשך 20 שנה. מסקנת החוקרים הייתה כי בקבוצת הרצים לא הייתה שכיחות יתר של שינויים ניווניים בברך.
>> "זה התפריט שעזר לי להשיל 35 ק"ג ממשקלי"
>> הסיבה המפתיעה לכך שאתם מתעוררים באמצע הלילה
>> מומחים טוענים: מצאנו את הסוד לדיאטה מוצלחת
ממצאים אלה חזרו על עצמם בעוד כמה מחקרים. "רוב המחקרים מצביעים על כך שריצה אינה פוגעת בסחוס הברך. הביטוי הנפוץ 'שחיקת סחוס' אינו נכון. למעשה, הרס תאי הסחוס אינו נובע מפעולת הריצה שכן הסחוס הוא רקמה שבנויה לריצה. ריצה מהווה פעילות גופנית חשובה התורמת לבריאות הכללית בכלל והלבבית בפרט. כאורתופד אני ממליץ על ריצה כיוון שהיא שומרת על מפרק הברך ואינה מעלה את הסיכון להתפתחות אוסטיאוארטריטיס של הברך. עם זאת, כמו כל דבר אחר בחיים, יש לעשות זאת בהדרגה, במינון ובקצב הנכון. יש להתאים את תכנית הריצה לכל אחד באשר הוא, בהתאם למצבו הרפואי, גילו ועוד", מסכם ד"ר ברקוביץ'.