דנה, 38, החליטה שהיא מעוניינת לשים סוף לרעשים הבלתי פוסקים שהיו לה בבטן, ולכן הגיעה לאחד המכונים הטרנדיים המבצעים "בדיקת רגישות למזון" או "אי סבילות למזון". מדובר בבדיקת דם המבוצעת באופן פרטי במכונים שונים לאנשים שסובלים מתסמינים כגון כאבי בטן, נפיחות, גזים או עצירות כרונית, שבאמצעותה נבחנים מדדים שונים שלכאורה אמורים לאתר רגישויות שונות למזון, המתבטאות כנוגדנים בדם (IgG), ואחריה נשלחות למטופל הנחיות מפורטות, הכוללות מזונות שמהם הוא אמור להימנע לחלוטין או להוריד מהתפריט באופן חלקי או זמני.
"במכון שביצע את הבדיקה הסבירו לי שלכל בן אדם יש אי סבילות למזון מסוים, המתבטאת בחומרה שונה בהתאם לסוג המזון", היא מספרת, "בסופה הוציאו עבורי פלט של סוגי המאכלים שמהם אני נדרשת להימנע או לאכול מעט יחסית – בהתאם לדרגת הסבילות. הרשימה כללה בין השאר בצל, ביצים, שמרים ולימון. אני לא יודעת להסביר איך זה בדיוק עבד, אבל העובדה היא שזה הוכיח את עצמו: הבטן שלי מעולם לא היתה כל כך שקטה ורגועה כמו עכשיו. בנוסף לזה אני גם שמחה לציין שהצלחתי להשיל ממשקלי בעזרת הדיאטה הזאת".
גם נועם, 37, מספר שסבל מכאבי בטן ומהתכווצויות כרוניות שלא נתנו לו מנוח, ולכן החליט להיבדק: "סבלתי מגזים, שלשולים ומה לא. בהתחלה החלטתי להפסיק עם גלוטן כי הבנתי שזה עובד, אבל זה לא עזר בכלל. שמעתי שהיום אפשר לבצע טסט פשוט שיכול לאתר רגישויות שונות למזון אז החלטתי לבדוק את הנושא. לאחר שלקחו ממני דגימת דם, העבירו לי הנחיות מפורטות הכוללות רשימה באורך הגלות של מוצרי מזון מהם אני צריך להימנע. בגדול, ניסיתי להתמיד עם מה שהומלץ, אם כי היו מוצרים כמו פלפל שחור שמהם היה מאוד קשה להימנע בפועל באופן מוחלט. בסופו של דבר, אני יכול לומר שלצערי לא חשתי כל שינוי משמעותי בתחושות ולא ראיתי פה קסם גדול".
אז איך בדיוק זה עובד? והאם הטרנד מוצדק? ניסינו לבדוק.
על פי אחד המכונים ששאלנו, "מערכת החיסון שלנו מייצרת נוגדני IgG והבדיקה למעשה מצביעה על נוכחותם בגוף המופיעה כתגובה למאכלים שונים שגורמים לעלייתם. עלייה זו היא ההסבר לסימפטומים כגון כאבי בטן, גזים, חוסר הצלחה בתהליכי דיאטות שונים ואפילו נגעים בעור, מחלות פרקים ומחלות אוטואימוניות אחרות, הבאים לידי ביטוי באופן שונה אצל כל אחד מאיתנו. איתור הנוגדנים האלה בגוף מלמד אותנו רבות אודות סוגי המזונות אליהם הגוף רגיש באופן אינדיבידואלי, וזה בדיוק תכלית הבדיקה".
לכאורה, זאת נשמעת עסקה לא רעה בכלל – תמורת כמה מאות או אלפי שקלים (תלוי בסוג הביטוח הבריאותי שיש לכם או בדרישת המכון הספציפי), תוכלו לדעת אילו מזונות גורמים לתחושות העיכול המעיקות האלה ואף לבעיות בריאות אחרות. וכך, רבים מאיתנו המחפשים מזור לבעיות העיכול שלהם, מסכימים להוציא מהתפריט שלהם מזונות שונים – החל ממוצרי חלב, לחם ועד מוצרים שמעולם לא היו מעלים בדעתם להוציא כמו בצל או שום למשל.
מה יכול להסביר את העובדה שאחד סובל מהן יותר מהשני? לפי מנהל באחד המכונים: "עדיין חוקרים את הנושא, אבל ההערכות מדברות על כך שזה תלוי בגורמים רבים כמו: לחץ, מחסור בשעות שינה, כמות הוויטמינים והמינרלים בגוף ואפילו האוויר שאנחנו נושמים".
המכונים מציינים באופן ברור ומפורש שהבדיקה לא נועדה להחליף בדיקות קונבנציונליות אחרות. ועם זאת טוענים כי מאחורי הבדיקה עומדים כמה מחקרים המעידים על יעילותה, ועל הקשר הברור בין התפתחות נוגדנים לבין מחלות וסימפטומים שונים.
מומחים: "לא הוכחה יעילות בספרות המדעית"
המומחים שהתראיינו לכתבה הביעו סקפטיות בעניין אמינות בדיקות אלה. "בגוף שלנו יש נוגדנים רבים", אומר ד"ר מוחמד מסארוה – רופא גסטרו ומחלות כבד בהדסה ומכבי שרותי בריאות, "ולא הוכח בספרות המדעית שנוכחות של רמה כזאת או אחרת של האנטיגן (IGG) אכן נמצאת בקורלציה לרגישות יתר למזונות ספציפיים בקרב אנשים שונים שסובלים מתופעות כאלה ואחרות". ד"ר מסארוה מסביר שבמחלות כמו צליאק או באי סבילות ללקטוז (חלבון החלב) ואפילו במקרים של אלרגיות, ניתן להצביע על בדיקות מדויקות יחסית, המגובות באופן מדעי, שכיום ניתן לאתר באמצעותן מצבים אלה. לדבריו, אין בספרות הרפואית כל התייחסות למה שמוגדר כ'רגישות למזון'. "אני לא מוצא כל היגיון בבדיקה מסוג זה, המתיימרת לבדוק רגישות למזון באמצעות בחינת נוכחות של הנוגדן הזה, ולהתאים למטופל דיאטה ספציפית עבורו רק עקב הנתונים האלה זה לא מבוסס".
לפי ד"ר מסארוה, הכיוון שאליו צועדות בדיקות כאלה דווקא נכון: "היום עולם הרפואה הולך לכיוון 'התאמה אישית'. כלומר, כבר בימים אלה מתבצעות בדיקות סקר בעולמות שונים ברפואה שמטרתן להתאים טיפולים או תרופות למחלות כמו סרטן לפי המידע הגנטי הספציפי של כל מטופל. בהקשר הזה, בהחלט ניתן לומר שמדובר בניסיון יפה ללכת בכיוון המדע והטכנולוגיה העתידיים. גם בעולם ניתן לראות יותר ויותר מכונים שמנסים להתפתח בתחום המציעות בדיקות כאלה. בכל מקרה, אני חושש שעוד רחוק היום שבו נוכל להתאים דיאטה ספציפית למטופל רק על פי נתונים של נוגדנים בדם. כרגע אני מציע להתייחס לעניין כטרנד שהמידע לגבי מנגנון פעילותו וכן יעילותו עדיין לוקה בחסר".
ובכל זאת, אחד ממנהלי המכונים שאיתם שוחחנו, מסביר שיש ברשותם מספר עבודות מחקריות שמעידות על קשר מוכח בין נוכחות הנוגדנים בדם לבין בעיות בריאות שונות. אי לכך, ביקשנו לראות את המחקרים האלה, וניסינו להבין ביחד עם ד"ר מסארוה האם אכן יש כאן עובדות עליהן ניתן להסתמך.
"בפירוש לא", אומר הד"ר לאחר עיון במסמכים. "כל העובדות המחקריות המובאות כאן מתייחסות למה שכבר ידוע לנו זמן רב. למשל, למזונות שגורמים לתגובה לא טובה בקרב הסובלים ממחלת מעי דלקתית, כמו קרוהן למשל, שמטופלת בין היתר באמצעות הוצאת מזונות המכילים סיבים תזונתיים מהתפריט. גם ההתייחסות המחקרית לגבי דיאטת ה'Low fodmap', שבמהלכה מוציאים מהתפריט מזונות הידועים כבעייתיים עבור אוכלוסייה הסובלת מ'מעי רגיז' היא לא חדשה מסעירה".
>> 10 הרגלים היגיינים שאתם חייבים להיפטר מהם
>> הולכים לישון מאוחר וקמים מוקדם? תקראו את זה
>> בפעם הראשונה בעולם: השתלת פין מלאה
להוצאת מזונות מהתפריט עלולות להיות השלכות על הבריאות
גם פרופ' ננסי אגמון-לוין, יועצת בכירה בלאומית שרותי בריאות, מנהלת היחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה ב"שיבא", לא מתלהבת. "אני חוששת שבדיקות מהסוג הזה הן בפירוש סוג של שרלטנות", היא אומרת. "במקרה של אלרגיה למזון, במקרים רבים מערכת החיסון שלנו לומדת להתגבר על התקלה, ולמעשה הבדיקה עשויה בכלל ללמד שהגוף למד להתגבר על זה – מה שקורה לרוב הילדים. לכן זה לא אומר שאסור להם לאכול מזונות כאלה, למרות שלכאורה זה מה שהבדיקה מעידה, וההפך מכך - מותר ואפילו רצוי להם לאכול מזונות כאלה".
ד"ר אגמון מעלה טיעון נוסף: "חשוב לזכור שלמזונות שאנחנו צורכים קיימת השפעה מכרעת על הבריאות שלנו. לפיכך, מי שמפחית מהם מהתפריט בלי להתייעץ עם איש מקצוע מיומן כגון רופא או תזונאי, מסתכן בפגיעה בבריאות שעלולה לבוא לידי ביטוי במחסור במינרליים חשובים כמו סידן או ברזל למשל. כמובן שגם במקרים שבהם מאותרות מחלות שונות כגון צליאק (אי סבילות לגלוטן), או אי סבילות למזון אחר, נדרש אבחון רפואי שמטרתו להעניק לחולה אבחון מדויק והנחיות תזונתיות ברורות. לדאבוני, כאמור לא קיימת בדיקת דם אחת שמסוגלת לתת מענה לאוכלוסייה רחבה, אך ישנן בדיקות שבהחלט עשויות לסייע להתאמת תזונה באופן אישי".
"אם מישהו סובל מבעיה במערכת העיכול, כדאי שיברר מה שורשה ולא יפנה לפתרונות בזק"
רון יפה, נטורופת, יועץ תזונתי וכימאי, מחזק את דברי המומחים, וטוען שכיום קיימות דרכים יעילות יותר להתמודד עם בעיות עיכול: "ישנם חילוקי דעות רבים בעולם המדע בנושא אמינות בדיקות אלה. בעוד שרובן מציעות לבחון את תגובת מערכת החיסון, המייצרת נוגדן כלפי מזון כזה או אחר, בפועל – למעשה כל בדיקה כזאת מושפעת באופן ישיר ממה שהנבדק נוהג לאכול. אם מדובר באנשים שהתזונה שלהם מתבססת בעיקר על מוצרי חלב ולחם, סביר שבדיקה כזאת תציג רגישויות דווקא למזונות אלה. בנוסף, מחלות כרוניות, כמו 'מעי דליף' למשל, גורמות לחלק מהמזון לא להתעכל ולחלקיקים שלו לחדור למחזור הדם. לכן, סביר שהבדיקה תציג נוגדנים כלפי אותם מזונות ואין הדבר מעיד כלל על רגישות אלא על בעיה בריאותית".
בעיה נוספת לדבריו, נובעת מכך שנהוג לייחס לבדיקות כאלה סגולות טיפוליות מעבר לסגולות אבחוניות: "אם מישהו סובל מבעיות במערכת העיכול, מוטב שיפנה לבדוק מהו שורש הבעיה. אני לא רואה היגיון לגשת לבדיקה כזאת שתגיד לך שאתה רגיש למלפפון או בצל. אלה רכיבים בריאים ומומלצים ואין סיבה שבן אדם בריא ייאלץ להימנע מאכילתם, ואם זו אכן מסקנת הבדיקה, כדאי לבדוק מדוע הגוף לא מסוגל לעכל ירק מהסוג הזה לפני שמחליטים להוציאו מהתפריט". לדבריו יש לא מעט מצבים רפואיים שגורמים להפרעות עיכול, ביניהם: טפילים במעיים, חיידקים ואורגניזמים אחרים שגורמים לדלקתיות כרוניות וכדאי לטפל בהם. "אפשר לבצע בדיקות צואה שונות או לבדוק את ייצור הנוגדנים במערכת החיסון על ידי בדיקות דם שונות. בכל מקרה, חשוב להדגיש שגם בדיקות מהסוג הזה אינן מיועדות לשנות את התפריט התזונתי אלא משמשות ככלי אבחנתי לגבי מצבו הבריאותי של המאובחן".
כוחו של אפקט הפלסבו?
אז איך זה בכל זאת מצליח לפעמים? ובכן, גם לעניין הזה יש כמה השערות:
פרופ' אגמון לוין טוענת שבשורה תחתונה, רוב ההמלצות שהמטופלים מקבלים אינן משוללות היגיון. "מחקרים הוכיחו שמזונות כמו מוצרי חלב או ירקות ממשפחת המצליבים כמו כרוב או כרובית למשל, עשויים להשפיע לרעה על מי שנוטה לסבול מגזים. באופן דומה, נהוג להמליץ למי שסובל מחומציות יתר בקיבה להפחית מזונות כמו עגבנייה או לחם לבן. זו בדיוק הסיבה שפעמים רבות המלצות כאלה באמת יעזרו - כי הן קולעות באופן סטטיסטי לכמה אבחנות נפוצות שהטיפול בהן ידוע ומוכר. נוסף לכך, באופן כללי ניתן לומר שכל שינוי דיאטטי עשוי לתרום גם לשיפור בתחושה הכללית, ואולם אין בכך דבר ייחודי דווקא לשיטה מהסוג הזה".
הבעיה הגדולה יותר לדבריה נובעת מהפחתת מזונות כאלה בלי לדאוג לחלופה תזונתית ראויה שתשלים את הרכיבים התזונתיים החסרים: "יש להתייחס בכובד ראש להוצאת מזונות מהתפריט, שבסופו של יום עלולים להשפיע על בריאות המטופל ולגזול ממנו רכיבי מזון חיוניים".
"אני מניח שההסבר להצלחה במקרי טיפול כאלה היא למעשה טריק שיווקי", מסכים ד"ר מסרווא. אמנם בדיקה מהסוג הזה כן עשויה לאבחן מחלה או מצב בריאותי כמו מחלת מעי דלקתית שהזכרתי, אבל גם במקרה הזה היא אינה מהווה כלי לטיפול, ודאי שלא מעבר להנחיות המקובלות במצבים מהסוג הזה".
עוד נקודה מעניינת למחשבה שמעלה פרופ' אגמון-לוין: האם יכול להיות שעצם המחשבה החיובית על טיפול שעומד לחולל פלאות הוא הכוח המניע מאחורי שיטת הבדיקה? "אני חושבת שאפקט הפלסבו בהחלט עשוי לתרום רבות לתחושה הטובה לאחר טיפול מהסוג הזה. דווקא מהבחינה הזאת, אין בכך כל פסול לדעתי. כל עוד מישהו מאמין שפעולה מסוימת עושה לו טוב והיא מצליחה לשפר גם תחושות גופניות, זה בסדר גמור. אך חשוב 'לקרא לילד בשמו' ולהבין שאין פה קסמים. וכאמור, תמיד כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי מיומן גם אם מחליטים לבצע בדיקה כזאת, ובעיקר כאשר מחליטים לאמץ את תוצאות הבדיקה. זאת על מנת לוודא שהתזונה נותרה בריאה ומלאה".
מבדיקת מערכת עולה כי המכונים הללו אינם מאושרים על ידי משרד הבריאות. במכון שבו נבדק נועם פעלה דיאטנית שהציעה ייעוץ, אך במכון שבו נבדקה הרשקוביץ פועלות רק "יועצות לאורח חיים בריא", והמנהלת מכנה עצמה "יועצת תזונה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בדיקות מהסוג הזה אינן מגובות באמצעות תוצאות מחקרים שעברו ביקורת של מומחים ופורסמו בספרות המקצועית (Evidence based medicine).
על הציבור לדעת כי מומלץ במצבים של חשד לאלרגיות או אי סבילות למזון להתייעץ עם רופא מומחה ולבצע את הבדיקות במעבדה רפואית שרשומה במשרד הבריאות.
מעבר לכך, חשוב לציין כי חוסר התייעצות עם רופא מומחה על רקע מצבים קליניים שונים של הנבדק והתייעצות עם החברה בלבד יכולה לגרום נזק למטופל. נטילת ויטמינים, מולטי ויטמינים או תוספי תזונה נוספים שלא כצורך עלולים להביא לנזק בריאותי. ה-FDA עדיין לא קבע עמדה בנושא".