דיאטה ירוקה שמרמה את הגנים: המחקר שמטלטל את עולם התזונה

מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון ובשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות לייפציג והרווארד בנגב מחזק את תחום ה-Nutri Omics, החוקר את השפעת התזונה על תהליכים ביולוגיים, ומגלה כיצד תזונה מונעת עשויה להשפיע על פעילות גנים ומסלולים מטבוליים, ואף למתן את השפעתם של נטיות גנטיות מולדות.

במחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Clinical Nutrition, הוכח כי שמירה על דיאטה ים-תיכונית ירוקה מובילה לעלייה חדה ומובהקת ברמות החומצה הפולית הטבעית (פולאט) בסרום הדם, בהשוואה לדיאטה ים-תיכונית מסורתית או לתזונה בריאה רגילה. עלייה זו אינה מהווה רק מדד תזונתי פסיבי, אלא מניעה מסלול חילוף חומרים מרכזי, המעורב בוויסות פעילות הגנים, בשמירה על תפקוד תקין של התאים, ונקשרה להפחתה במדדי דלקת וברמות הטריגליצרידים בגוף.

כ-300 משתתפים שאימצו את הדיאטה הים-תיכונית הירוקה, תפריט העשיר ברכיבים צמחיים פוליפנוליים הכולל תה ירוק, אגוזי מלך ושייק יומי של צמח המים הייחודי מנקאי (ירק מים זעיר בעל הרכב ייחודי של למעלה מ-45 אחוז חלבון, חומצות אמינו חיוניות, סיבים ומינרלים, ועשיר במיוחד בחומצה פולית טבעית), לצד הפחתה של בשר אדום ומעובד, חוו זינוק מובהק ברמות הפולאט (חומצה פולית) בסרום הדם. העלייה הייתה גבוהה משמעותית מזו שנמדדה בקרב נבדקים שצרכו דיאטה ים-תיכונית מסורתית או כאלו שהקפידו על הנחיות לתזונה בריאה סטנדרטית. ממצאי המעבדה הוכיחו כי רמות הפולאט הללו אינן רק עדות לצריכת ירוקים, אלא ניבאו מדדי הבראה קליניים מרשימים, ובהם שיפור מובהק ברגישות לאינסולין, ירידה דרסטית ברמות הדלקת הבין-תאית, הפחתה של יחס הטריגליצרידים והכולסטרול המועיל, וצמצום ישיר של נפח השומן התוך-כבדי והבטני.

החוקרים התמקדו בגרסה גנטית נפוצה של גן בשם MTHFR (rs1801133) בגרסה הזו יש שינוי קטן בקוד הגנטי שגורם לשינוי במבנה של האנזים שהגן מייצר. כתוצאה מכך, האנזים הופך לפחות יציב ופועל בצורה חלשה יותר. אצל אנשים שנושאים את הגרסה ה"רגישה" יותר (TT), הפעילות של האנזים יכולה להיות נמוכה בכ-50 עד 60 אחוז לעומת אנשים אחרים. נשאי גן זה נוטים להתחיל את חייהם עם רמות פולאט נמוכות משמעותית, ואכן, המחקר הנוכחי חשף כי נשאי TT שלא צרכו מנקאי, חוו עלייה במדד הסיכון שלהם לחלות במחלות לב וכלי דם. לעומת זאת, כאשר אותם נשאי קבוצת סיכון מולדת זו שילבו בתפריטם כמות גבוהה של הדיאטה הירוקה ועשירת המנקאי, מדד סיכון הלב שלהם צנח בצורה קיצונית.

בתגובה לאספקת הרכיבים הצמחיים, התאים של נשאי ה-TT ביצעו "חיווט מחדש". בדיקות ביטוי הגנים (mRNA) בדם חשפו העשרה מובהקת וביטוי יתר של גנים חלופיים ועוקפים באותו מסלול מטבולי, שפיצו על החסר האנזימטי המולד ואיפשרו לגוף לנצל את הפולאט התזונתי להגנה מטבולית.

בולם מסלולים הקשורים להזדקנות תאית ודלקת כרונית

המחקר מציע שהפעילות של הפולאט (המשתתף בתהליכים חיוניים בתהליך שנקרא מתילציה, החשוב לתפקוד תקין של תאים בגוף) עשויה להסביר חלק מהשינויים שנראו בתוצאות: במערכת כלי הדם נמצא כי הוא מסייע בהפחתת רמות של הומוציסטאין — חומר שבכמות גבוהה עלול להזיק לכלי הדם. הירידה בו נקשרה להפחתת דלקת ושיפור במצב העורקים, כולל ירידה בהיצרות בעורקי הצוואר ושיפור בגמישות של כלי הדם הגדולים.

במערכת המוח והמטבוליזם נצפו שיפורים במדדים כמו איזון סוכר בדם ולחץ דם, לצד מדדים שקשורים להזדקנות המוח. נוסף לכך, ייתכן שלפולאט יש גם השפעה על חילוף החומרים של השומן בגוף, עם ירידה בשומן בכבד ובשומן הבטני העמוק (הוויסצרלי), שנחשב למסוכן יותר לבריאות.

שילוב הרכיבים התזונתיים של הדיאטה הירוקה משנה באופן אקטיבי את המיקרו-סביבה התאית ואת המיקרוביום במעי, ובכך הוא בולם מסלולים הקשורים להזדקנות תאית ודלקת כרונית ומפעיל תוכנית התחדשות רב-מערכתית.

ממצאים אלה מצביעים על כך שרכיבים תזונתיים מהצומח עשויים להשפיע על מסלולים ביולוגיים המווסתים את פעילות הגנים, מבלי לשנות את רצף הגנים – מעין "עיפרון ביולוגי" המסייע לכוון את תגובת התאים לסביבה התזונתית.

"הממצאים המדעיים מראים כי תזונה עשירה בירוקים עשויה להשפיע על מסלולים מטבוליים הקשורים לפולאט ולבריאות קרדיו־מטבולית", מסבירה פרופ' איריס שי, החוקרת הראשית של המחקר מאוניברסיטת בן-גוריון, "על בסיס נתונים אלו, פולאט עשויה להישקל מעתה כסמן ביולוגי (ביו-מרקר) מרכזי בבדיקות דם שגרתיות של כלל האוכלוסייה, ולא רק לאבחון אנמיה או חסר קיצוני במקרים מבודדים. הסיבה לכך היא שרמת הפולאט משקפת את איכות התזונה הצמחית של הפרט, את מצב המיקרו-סביבה התאית שלו, ואת היכולת התפעולית של הגוף להפעיל הגנה אפיגנטית ומטבולית אקטיבית מפני מחלות לב, כלי דם וסוכרת".

"עד היום התייחסנו לפולאט בעיקר בהקשר של חסר תזונתי", מוסיפה ד"ר הילה זליכה פאר, "המחקר הנוכחי מציע לראות בו גם סמן מטבולי שעשוי לשקף את איכות התזונה הצמחית ואת האופן שבו הגוף מגיב להתערבות תזונתית. הממצאים שלנו מראים כי לאיכות המזון שאנו צורכים – ובפרט לשילוב של מזונות עשירים בפולאט ובעלי זמינות ביולוגית גבוהה כמו מנקאי – עשויה להיות השפעה על פעילות מסלולים ביולוגיים המסייעים לתאים להסתגל לשינויים פיזיולוגיים, ולמתן את השפעתם של גורמי סיכון גנטיים מסוימים".

קבוצת המחקר כללה גם את: ד"ר ענת יסקולקה מאיר, ד"ר אהוד רינות, ד"ר גל צבאן וד"ר אלון קפלן מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב; פרופ' אילן שלף מהמרכז הרפואי סורוקה וחוקרים נוספים מאוניברסיטת לייפציג בגרמניה ומאוניברסיטת הרווארד.