ללכת לשירותים זה חלק מהיומיום שלנו - כן כן אפילו נשים עושות קקי ואין לו ריח של שושנים, אבל משום מה יש מסביב לזה המון מבוכה והסתרה. עד שמגיעים לשלב ביחסים בו אפשר בכלל להזכיר את זה שכואבת לכם הבטן בקטע של עיכול, או חס וחלילה שיש לכם קצת פוקים היום, יכולים לעבור חודשים ארוכים - ויש כאלה שאפילו לעד יסגירו את העובדה שהביקור שלהם בשירותים היה לצורך מספר 2. אז, מה הקטע עם היציאות שלנו ולמה אנחנו כל כך מתביישים בהן?

כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

העניין מתחיל בכך שלהרבה אנשים ללכת לשירותים זה לא עניין של מה בכך, ואפילו יש שגרה מסוימת שהם מבצעים לפני כן. "סביב השירותים יש טקסים מובנים רבים אשר מונחלים לנו כבר בילדות. זהו זמן פרטי, ולפעמים זה אפילו השקט היחיד שיש לנו ביום. הליכה לשירותים כוללת גם טקס של שטיפת ידיים, וזה נובע מכך שהיו צריכים ללמד אותנו איך לנקות אחרינו כשהיינו ילדים", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר בכיר בשירותי בריאות כללית. "לכן יש הרגלים שמונחלים בילדות וקשה לנו להפטר מהם. הקריאה בשירותים היא לרוב טקס שלא מקובל חברתית, בין היתר כיוון שאינו בריא וגורם לטחורים, ולכן לרוב אינו מתקבל בברכה. אבל באופן כללי, טקסיות סביב הנושא הזה לרוב קשורה לתחושת רגיעה". ואכן, אנשים רבים לא יכולים שלא לקחת איתם עיתון לשם - ולו בשל העובדה שכך התרגלו תמיד.

חשוב לזכור שלעשות את צרכינו מול אנשים, זה לא משהו שכולם יכולים - בטח שלא מול אדם מהמין השני. זה עוד לא אומר שיש לנו בעיה, אבל כשמגיעים לדרגה מסוימת בה זה פוגם באיכות החיים שלנו, כדאי להתחיל וללמד את השלפוחית או את מערכת העיכול שלנו איך להיות יותר בטוחות בעצמן. 

"יש קשר הדוק מאוד בין הצרכים שלנו לנפש שלנו והוא מתועד במחקר", אומרת ד"ר רויטל קריב, אחראית תחום גסטרו במכבי ומנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול באיכילוב. "כשמטופלים באים אלי עם הפרעות בתנועתיות, זה לרוב קשור להפרעות דיכאון, חרדה וקושי לישון - הדברים תמיד באים זה לצד זה. היום, מבחינה טיפולית יש ליווי פסיכותרפי, מתן תרופות נוגדות חרדה ודיכאון או אפילו תרופות שממש מטפלות בבעיות פסיכיאטריות במינונים קטנים. הספקטרום הוא רחב, זה יכול להתבטא בעצירות אבל גם בשלשולים".

לשלפוחית שלכם חסר ביטחון

אבל חכו, יש גם בעיות פיפי-נפש, והן הרבה יותר נפוצות. אם הבושה שמאחורי הקקי היא עוד איכשהו מובנת, ולהפליץ בציבור זה באמת מטרד שקשה להבליג עליו, יש אנשים שנבוכים לעשות גם פיפי והאנשים האלה הם לרוב גברים. "תופעת השלפוחית הביישנית משתנה מאדם לאדם ומתרחשת בדרך כלל בשירותים ציבוריים, אבל היא יכולה להופיע באותה מידה גם כשמתארחים אצל בן משפחה או חבר", מסביר ד"ר לוינסקי. "ברוב המקרים המקום היחידי בו האדם שסובל משלפוחית ביישנית ירגיש בנוח לעשות את צרכיו הוא הבית שלו, למרות שגם שם הוא יכול להרגיש קושי אם יהיו שם עוד אנשים. רוב הסובלים משלפוחית ביישנית הם גברים וההפרעה יכולה להופיע אצלם בגיל צעיר אך יחלפו שנים רבות עד שיפנו לטיפול".

עם זאת, למרות שחלק משמעותי מהאנשים מרגישים פחות נוח להטיל את מימיהם כאשר הם בשירותים ציבוריים בגלל מגוון סיבות, זה לא בהכרח אומר שהם סובלים משלפוחית ביישנית. "במרבית המקרים גם אנשים שסובלים משלפוחית ביישנית בדרגה קלה לא מודעים כלל לבעיה שלהם והם מצליחים להתגבר עליה בכוחות עצמם. אבל, במקרים מסוימים הבעיה הופכת למשמעותית, לדוגמא כאשר אדם לא מסוגל ללכת לשירותים בעבודה והוא נאלץ להתאפק כל היום או שהוא נמנע מלשתות ולאכול באירוע חברתי. לרוב ההימנעויות גורמות לפגיעה משמעותית באיכות החיים של אותו אדם שסובל משלפוחית ביישנית".

שירותים (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
יש לכם ישיבה דחופה? הכי טוב בבית | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

מה עושים עם זה?

"כמו בכל דבר, הפרמטר הקובע הוא העוצמה ועד כמה זה משפיע על מהלך החיים התקין. אם בגלל שלפוחית ביישנית לא תצאו לטיול שנתי, או לא תלכו לעבודה, אז זה משהו שצריך לטפל בו ברמה הפסיכולוגית", אומר ד"ר לוינסקי. 

ולמעי שלכם יש רגשות

ובחזרה לקקי, מתי אנשים לרוב מחליטים לטפל בבעיה שקשורה לשירותים? לרוב כשזה מפריע לחיי היומיום שלהם - גם אם הם עדיין לא יודעים שיש לזה קשר נפשי. "בדרך כלל לא באים עם התלונה הזאת לרופא אלא יותר עם תלונות של נפיחות, אי נוחות או שינוי ביציאות. האבחנה הנפוצה ביותר היא מעי רגיש", אומרת ד"ר קריב. "כל הפרעה היא ספקטרום, ומי שלא נכנס להגדרה של מעי רגיש לדוגמה, זה לא בהכרח אומר שהוא לא סובל. זו איזושהי קבוצה ויש שם טווח מאוד רחב".

עוד ב-mako בריאות:
>> תכינו את הבטן והזרועות שלכם: ככה עושים L-sit
>> למה נשים מזייפות אורזגמה? ואיך לצאת מהשקר
>> תזונת ילדים: כך תשמרו על התזונה הבריאה של ילדכם

"מעי רגיש היא תופעה של פעילות יתר של המעי, אשר מושפעת בין היתר ממצב נפשי של האדם שסובל מהבעיה. הטיפול הוא משולב של רופאי גסטרו ושל בריאות הנפש", מוסיף ד"ר לוינסקי. ואכן, יש מגוון של טיפולים תרופתיים לצד פרקטיקות פסיכולוגיות. "אנחנו מתחילים בימים אלה לעבוד עם אנשים עם תסמונת המעי הרגיש, עושים להם סדנה של מיינדפולנס, קשיבות. זו בעצם מדיטציה שמטרתה להוריד את רמות הסטרס בגוף. יש לנו הרבה מה להציע מבחינת טיפול לא תרופתי, אבל יש אנשים שמאוד קשה להם והם נזקקים גם לתרופות", מסבירה ד"ר קריב. "בכל אופן, תמיד קודם כל ננסה לשנות תזונה, להגביר פעילות גופנית ולנסות להוריד לחץ, ואם זה לא עוזר אז עוברים לשלב הבא. לכן, חשוב גם להיות במעקב רציף, להתמיד עם הרופא, הדיאטנית או הפסיכולוג כדי להמשיך את תהליך הטיפול".

ואם לא נכנסתם לטווח הרחב של מעי רגיש, יכול להיות שאתם רק סובלים מעצירות. אבל גם עצירות היא לא בדיוק מה שחשבתם. "יש שני סוגים של עצירות, עצירות משנית למעי עצל, כלומר, שזמן העיכול ארוך במיוחד, ועצירות שמקורה ברצפת האגן", מסבירה ד"ר קריב. "אם הבעיה לא נפתרת עם שינוי תזונתי, יש פתרונות שונים לסוגים השונים. אם אכן מדובר בזמן עיכול ארוך, יכול להיות שמדובר בתת-פעילות של בלוטת התריס, אחרת העצירות ככל הנראה נובעת מחולשה בשרירי רצפת האגן, בשלב זה צריך לעשות פיזיותרפיה לשריר רצפת האגן. במקרים קשים של עצירות לרוב מדובר בשילוב בין השניים".

"שלפוחית ביישנית נפוצה יותר אצל מבוגרים, בעוד שעצירות פסיכולוגית מאפיינת יותר ילדים בשלבים מוקדמים של החיים וקשורה למאבקי שליטה", מוסיף הפסיכיאטר ד"ר לוינסקי. "בדרך כלל סוגיית העצירות במבוגרים אולי גורמת למצוקה נפשית, אבל המבוגר לרוב לא מנסה לעצור את היציאה אלא דווקא משתדל לעודד יציאה. למרות שבמקרים רבים לא מוצאים את הסיבה הגופנית, התפיסה היא שאין סיבה נפשית לעצירות כיוון שהאדם דווקא מנסה שוב ושוב".

דיכאון (צילום: shutterstock, Nadezda Barkova)
גורם נוסף משפיע על היציאות שלכם: חרדה | צילום: shutterstock, Nadezda Barkova

ורבע מהאנשים פשוט חרדים בכלל

ואם זה לא המעי הרגיש ולא עצירות על מגוון סוגיה, יש גורם נוסף שיכול להשפיע על הרגלי היציאות שלכם, חרדה. "מצבי מתח באופן רגיל משפיעים על הבטן ועל מערכת העיכול והיציאות, והדברים השכיחים הם באמת תסמונת המעי הרגיש - תלונה שיש לה כנראה כמה וכמה סיבות וברור שחלק מהסיבות הן נפשיות", אומרת ד"ר חמוטל שבתאי, פסיכיאטרית בכירה במרכז לבריאות הנפש שלוותה מקבוצת כללית. "זה מושפע גם מסוג התזונה ובפלורה של המעי, אבל הרבה פעמים כשבודקים את האנשים שמדווחים על מעי רגיש, למשל, מתברר שיש להם הפרעת חרדה כוללת. בנוסף, במצבי דיכאון קשים חלק מהאנשים המבוגרים מפתחים עצירות, שמבטאת למעשה חרדה ממושכת".

הפרעת חרדה כוללת מופיעה בדרך כלל אצל 25 אחוז מהאנשים, והמשמעות שלה היא שיש אנשים שבאופן גנטי נוטים לייצר מעט מדי סרוטונין. "סרוטונין הוא מעביר עצבי שמיוצר במערכת העצבים והוא מפקד בתחום החרדה ומצב רוח, ומשפיע על מגוון שלם של התנהגויות או נטיות אופי", מסבירה ד"ר שבתאי. " כשהוא חסר או לא מיוצר מספיק אנחנו פוגשים עלייה מאוד גדולה ברמת החרדה, ונטייה מוגברת להיכנס לתקופות של דיכאון במצבי לחץ ומצוקה בתקופות של שינויים בחיים. מדובר במצבים שהם מצבי מצוקה לכולנו, אבל אצל הסובלים מההפרעה, הם גורמים למשברים חמורים מאוד".

"באופן כללי סרוטונין הוא בלם הזעזועים הנפשי שלנו, הוא עוזר לנו להתמודד עם לחצים ומשברים פנימיים. אנשים שמייצרים מעט מדי, בכל תקופה של שינוי או לחץ נכנסים ל"מינוס". המינוס הזה הוא בעצמו דבר שמכניס אדם להרבה יותר חרדה, ככל שהחרדה עולה יותר כך יש לו פחות אמצעים להתמודד איתה", מסבירה ד"ר שבתאי. "התסמינים מתבטאים בשני אפיקים. באפיק הרגשי, אנשים כאלה נוטים להילחץ יותר מהרגיל מכל מיני דברים, לכן הפרעות נוספות כמו פחד גבהים, קלסטרופוביה ופחד קהל נוטים לקרות אצלם יותר. האפיק השני הוא הפיזי, לאנשים האלה יש תגובות פיזיות של חרדה. התסמינים הכי שכיחים הם שלשולים, עצירות, כאבי בטן, או כאבי ראש ושרירים. שני האזורים שמגיבים הם מערכת השרירים ומערכת העיכול".

לכל כתבות המגזין

>> מה ההבדל בין תחתונים לגרביונים? ספוילר: אין ממש