עלייה באבחון חסמת הריאה בקרב מעשנים צעירים: כך תזהו את המחלה בזמן

חסמת הריאה (COPD) היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בעולם – וגם מגורמי התמותה המובילים. למרות זאת, המודעות אליה באוכלוסייה הכללית וגם בקרב מעשנים - נמוכה. מדובר במחלה מתקדמת שפוגעת בדרכי הנשימה וברקמת הריאה. במקרים רבים המחלה פוגעת ביכולת לקיים אורח חיים פעיל. בנוסף, חולי חסמת הריאה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן ריאה. על כן, אחד האתגרים הרפואיים כיום הוא להעלות את המודעות למחלה ולעודד את מי שנמצאים בקבוצת הסיכון - בעיקר מעשנים "כבדים" - לעבור בדיקות לאבחון חסמת הריאה ולגילוי מוקדם של סרטן הריאה.

מעשנים כבדים נמצאים בקבוצת הסיכון העיקרית לחסמת הריאה, במיוחד מי שעישנו כקופסה ליום במשך כ-20 שנה. גורמים נוספים למחלה הם חשיפה תעסוקתית ממושכת לאבק ולעשן. בנוסף, קיימים גם גורמים גנטיים שמגבירים את הסיכון לתחלואה. "כ-85% מחולי חסמת הריאה הם מעשנים, ולתחושתי במדינת ישראל מדובר אף ביותר. ככל שהעישון אינטנסיבי יותר, הסיכון למחלה גבוה יותר ונמצא ביחס ישיר לעוצמת העישון", מסביר ד"ר אריאל רוקח, מנהל היחידה לטיפול נשימתי במרכז הרפואי שערי צדק ויועץ ריאות של קופת החולים מאוחדת וכללית.

"חולים רבים מאוד כלל לא מאובחנים. ההערכה היא שכ-70-80% מהחולים כלל לא מודעים לכך שהם חולים. מצד שני, יש מעשנים שמדביקים להם אבחנה שגויה של חסמת הריאה מבלי שבכלל עשו בדיקת תפקודי ריאות להוכחת המחלה".

"מדובר במחלה קשה הגורמת לשיעורי תמותה גבוהים. על פי רישומי הפטירה כל שנה מתים כאלף בני אדם בישראל מחסמת הריאה, אבל סביר שהמספר האמיתי הוא כ-3,000 מקרי פטירה בשנה", אומר ד"ר רוקח. "חלק מן הפטירות הן בגלל דלקת ריאות, זיהום נשימתי או מסיבה לבבית, אבל הגורם לכך הוא חסמת הריאה.

"בעבר לא חשדנו במעשנים מתחת לגיל 40 ורוב החולים המאובחנים היו בגילאי 50-70. כיום ההתייחסות השתנה מתוך הבנה שגם בגיל 35 תיתכן חשיפה לעישון ולחומרי בעירה, שעלולה לגרום לחסימה נשימתית, כך על פי ההנחיות הרפואיות שמוביל ה-GOLD (Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease) - גוף בינלאומי מוביל ומוסמך המוביל את הסטנדרט העולמי לאבחון, טיפול ומעקב אחר חולי חסמת הריאה. אמנם מרבית החולים מאובחנים בגילאי 50-70, אבל אני, כרופא, רואה כיום במרפאה יותר ויותר חולים צעירים, שיש להם חשיפה מוקדמת וממושכת".

סובלים מתסמינים? לכו להיבדק

חסמת הריאה כוללת למעשה שני מרכיבים: אמפיזמה - כשעיקר הפגיעה מתרכזת ברקמת הריאה, וברונכיטיס כרוני - כשהפגיעה מתרכזת בסמפונות. "רוב החולים סובלים משילוב של שתי הבעיות , מדגיש ד"ר רוקח, ומונה את התסמינים למחלה: שיעול, ליחה וקוצר נשימה שמתרחשים באופן כרוני. כלומר, לא מדובר בשיעול ליחתי בעקבות הצטננות, או קוצר נשימה לאחר פעילות מאומצת ולא שגרתית, אלא במצבים מתמשכים ללא תלות בגורמים חיצוניים. "החשד צריך להתעורר כאשר ישנו לפחות תסמין אחד מתוך השלושה. מומלץ ללכת להיבדק, בפרט כשמדובר במעשנים מעל גיל 35", מדגיש ד"ר רוקח. "רמת החשד והסיכון למחלה מתחזקים כשמדובר ביותר מתסמין אחד".

במקרה של חשד לחסמת הריאה, רופא המשפחה שיכול לבסס את האבחנה באמצעות ביצוע תפקודי ריאות ובהמשך להפנות את המטופל לרופא ריאות. האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקת ספירומטריה - בדיקה פשוטה, מהירה שאינה כואבת, שבוחנת כיצד הריאות מתפקדות. במהלך הבדיקה שואפים אוויר עמוק ואז נושפים חזק ומהר לתוך מכשיר מדידה דרך פיה. המכשיר בודק כמה אוויר יוצא מהריאות ובאיזו מהירות, וכך ניתן לזהות אם קיימת היצרות או חסימה בדרכי הנשימה.

ד"ר רוקח: "חסימה בדרכי האוויר מהווה אבחנה לחסמת הריאה. על פי ההנחיות הבינלאומיות מומלץ לבצע ספירומטריה אצל מעשנים מעל גיל 35 שמתלוננים לפחות על תסמין אחד: שיעול, ליחה או קוצר נשימה כרוני. הסיכון גבוה יותר ככל שמספר התסמינים עולה, ובמיוחד אם יש קוצר נשימה במאמץ קל".

כאמור, חולי חסמת הריאה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן ריאה. הסיכון קיים גם בקרב מי שהפסיקו לעשן לפני שנים. "ישנה חפיפה משמעותית בקרב מי שסובלים מחסמת הריאה לבין חולים בסרטן ריאה", מסביר ד"ר רוקח. "ההמלצות הבינלאומיות הן לעבור בדיקת LDCT - Low-Dose Computed Tomography - סי-טי במינון קרינה נמוך. זאת למטופלים מעל גיל 50 עם היסטוריה של 20 שנות קופסא. מדובר בבדיקת הדמיה מהירה ולא פולשנית, שמטרתה לאתר סרטן ריאה בשלב מוקדם עוד לפני הופעת תסמינים. הדבר מעלה משמעותית את הסיכוי להירפא מהמחלה. הבדיקה מתבצעת באמצעות CT ייעודי המשתמש בכמות קרינה נמוכה משמעותית לעומת CT רגיל, והיא מיועדת לאנשים בקבוצת סיכון גבוהה - מעשנים כבדים ומעשנים לשעבר - ומאפשרת לזהות נגעים קטנים בריאות, בשלב שבו ניתן לטפל במחלה ביעילות גבוהה יותר. מחקרים גדולים הראו כי ביצוע בדיקת LDCT אחת לשנה מעל גיל 50 אצל מעשנים כבדים מפחית באופן משמעותי את התמותה מסרטן ריאה, ולכן היא נחשבת כיום לכלי המרכזי והיעיל ביותר לאיתור מוקדם של המחלה.

"בישראל הבדיקה נמצאת בסל הבריאות וניתנת אחת לשנתיים לבני 60 עד 75, שמעשנים כיום או מעשנים לשעבר (עד 15 שנה מהפסקת העישון), עם היסטוריית עישון של 20 'שנות קופסה' לפחות. אנחנו מקווים שבעתיד הבדיקה תורחב בסל גם לגילאי 50 ומעלה. למעשנים כבדים הצעירים מ-60 אני ממליץ לעבור את הבדיקה באופן פרטי - העלות לבדיקה איננה גבוהה והיא יכולה להציל חיים", מדגיש ד"ר רוקח.

בדיקת LDCT מבוצעת בעיקר לצורך סקר מוקדם לאיתור סרטן ריאה, אך לעיתים היא חושפת גם סימנים למחלות ריאה כרוניות. אחד הממצאים השכיחים הוא אמפיזמה, שהיא מרכיב מרכזי במחלת חסמת הריאה. אמפיזמה גורמת לפגיעה במבנה הריאה וללכידת אוויר, תהליך שמקשה על הנשימה ומתפתח לרוב לאורך שנים, בעיקר אצל מעשנים או מעשנים לשעבר. כאשר אמפיזמה מתגלה בבדיקת LDCT, גם אם הבדיקה בוצעה מסיבה אחרת וללא תסמינים ברורים, היא עשויה להוות סימן מוקדם לחסמת הריאה ולהוביל להפניה להמשך בירור, כולל בדיקות תפקודי ריאות. זיהוי מוקדם של ממצאים כאלה מאפשר מעקב וטיפול שעשויים להאט את התקדמות המחלה ולשפר את איכות החיים.

הטיפול החשוב ביותר: להפסיק לעשן, לשנות אורח חיים - ויש גם תרופות

"הטיפול החשוב ביותר הוא הפסקת עישון, באמצעות סדנאות גמילה, תרופות גמילה ותחליפי ניקוטין", אומר ד"ר רוקח. "המשך עישון ממשיך את התהליך ואת הנזק לרקמת הריאה ולסימפונות"

מה לגבי טיפול תרופתי?

"בעבר התרופה העיקרית שנתנו לחולי חסמת הריאה הייתה משאף מרחיב סימפונות לטווח קצר. אמנם התרופה שיפרה מיידית את התסמינים אבל לא שיפרה את מהלך המחלה לטווח ארוך. כיום, ובפרט בקרב חולים עם החמרות חוזרות, אנחנו מציעים טיפול במשאף משולש, שמכיל 3 תרופות שונות בו זמנית: 2 תרופות להרחבת סימפונות וסטרואידים בשאיפה. לטיפול זה חשיבות מיוחדת כאשר קיימת דלקת אאוזינופילית, שכן במקרים אלו הסטרואידים בשאיפה מפחיתים באופן משמעותי את שיעור ההחמרות ומשפרים את השליטה במחלה. ההנחיה היא לשאוף מן המשאף פעם ביום או פעמיים (תלוי בסוג המשאף) ללא קשר או תלות בתסמינים". בסל הבריאות קיימים היום 3 משאפים מסוג זה, המשאפים הללו משפרים את קוצר הנשימה, תורמים לאיכות חיים טובה יותר, מפחיתים את הסיכון להחמרות חוזרות, מפחיתים אישפוזים ולפי המחקרים האחרונים אף עשויים להפחית תמותה".

ד"ר רוקח מציין כי ישנם טיפולים נוספים הניתנים בבליעה ומיועדת לחולים שסובלים מחסימה קשה. "בנוסף, יש תרופות ביולוגיות חדשות שאושרו על ידי ה-FDA בשנה שעברה אבל עדיין לא נמצאות בסל הבריאות. תרופות אלו יוכלו לתת מענה גם עבור החולים הקשים ביותר, שהתרופות הקיימות אינן מספיקות עבורם. במקרים חמורים, כשרמת ריווי החמצן בדם (סטורציה ) נמוכה מ-89%, ניתן טיפול בחמצן באמצעות מחולל חמצן ביתי קבוע ו/או נייד. במקרים בהם יש קושי ניכר באוורור הריאות עם צבירה של דו תחמוצת הפחמן (CO₂) משתמשים בתמיכה נשימתית לא פולשנית- מכשיר"BPAP .

בנוסף לטיפול התרופתי, מומלץ להקפיד על פעילות גופנית, ועל שיקום ריאות - תכנית שמשלבת הדרכה וליווי בפעילות גופנית במטרה לשפר את הנשימה וסיבולת לב-ריאה בצורה נכונה. "זו תכנית שנמצאה יעילה בשיפור איכות החיים של החולה, מפחיתה החמרות חוזרות ונמצאת בסל התרופות. השנה הורחב סל השירותים, כך שחולי חסמת ריאה רבים זכאים לטיפול זה".

לדברי ד"ר רוקח, "אצל חולים שהם בעלי עודף משקל, הפחתת משקל תוריד את העומס על הסרעפת ותקל את הנשימה. לעומת זאת, ישנם שנמצאים במצב של תת תזונה וסובלים מדלדול שרירים - במקרה כזה התזונה צריכה להיות עתירת חלבון. כלומר, שצריך להתאים את התזונה באופן אישי לכל חולה.

"המלצות נוספות נוגעת לחיסונים נגד שפעת, קורונה ודלקת ריאות. אני ממליץ גם על חיסונים נגד שלבקת חוגרת וחיסון לווירוס ה-RSV", מוסיף ד"ר רוקח.

מחלת חסמת הריאה שכיחה מאוד. במדינת ישראל מאות אלפי חולים. רובם לא מודעים כלל למחלתם. מעל רבע מהמעשנים הכבדים סובלים מחסמת הריאה. הגברת המודעות וביצוע תפקודי ריאות בקרב מעשנים כבדים עם תלונות נשימתיות מומלצת מאוד. גם בעידן של טיפולים מתקדמים, הטיפול החשוב ביותר במחלה הוא הפסקת עישון. הצעד החשוב ביותר להפחתת התחלואה הוא מניעת התחלת עישון!

שירות לציבור בחסות אסטרהזניקה.

למידע נוסף על חסמת הריאה>> לחצו כאן