"אמרתי לשקית העירוי: 'תני בראש'. חצי שנה אחר כך זכיתי בחיים"

כשחנה (47, שם בדוי) מספרת על הרגע שבו גילו לה שיש לה מיאלומה, היא נזכרת בפחד שתקף אותה למשמע הבשורה. "היו לנו בני משפחה שחלו בסרטן ולא שרדו. סבלתי מכאבים כל כך חזקים שלא הייתי מסוגלת לקום מהמיטה. הייתי על מורפיום, ולא יכולתי להיות לבד עם הילדים שלי", היא מעידה. "רוב הנטל נפל על בעלי. הילדים ידעו שאמא חולה, אבל הם היו קטנים מכדי להבין מה המשמעות של המילה 'סרטן'. הם רק ראו שאמא לא יכולה להרים אותם, לא יכולה לשחק איתם כמו פעם, ושיש ימים שאני פשוט לא מתפקדת. המשפחה כולה התגייסה כדי לעזור עם הילדים, עם האוכל ועם הבית".

חנה, נשואה ואם לשלושה בגילאי גן מירושלים העובדת במקצוע פרא-רפואי, לא הרימה ידיים. "הרופאים חיזקו אותי, עזרו לי לשמור על אופטימיות, והציעו טיפול בטכנולוגיה חדשה – CAR-T. כשחיברו אותי לעירוי, הסתכלתי על השקית ואמרתי לה: 'תני בראש. אנחנו הולכים לריפוי מלא ואין שום אופציה אחרת'".

ממחלה חשוכת מרפא למחלה שניתן לשלוט בה

מיאלומה נפוצה היא סרטן של תאי הפלזמה - תאי דם לבנים הנמצאים במח העצם ואחראים לייצור נוגדנים. כאשר התאים הללו הופכים ממאירים, הם עלולים לגרום לפגיעה בעצמות, לאנמיה, לזיהומים חוזרים ואף לפגיעה בתפקוד הכליות. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-550 חולים חדשים.

"במשך שנים המטרה שלנו הייתה להכניס את המחלה להפוגה. דיברנו על שליטה במחלה, לא על ריפוי", מסבירה ד"ר מירי זקצר, רופאה בכירה במערך ההמטולוגי במרכז הרפואי סורוקה ומרכזת תחום המיאלומה הנפוצה.

אלא שכעת, בעקבות התוצאות מחקרים שעקבו אחרי תוצאות טיפולי CAR-T, המגמה הטיפולית מתחילה להשתנות. הטיפולים עדיין לא נכנסו לסל הבריאות, אולם הם מאושרים על ידי ארגוני בריאות, ובישראל ניתן לקבל אותם באמצעות ביטוח בריאות פרטי.

הטיפול מבוסס על תאי T, שהם תאים של מערכת החיסון שנמצאים בדם ותפקידם הוא לזהות ולהילחם בגורמים עוינים, כגון תאי סרטן או זיהומים. תאי ה-T שנאספים מן החולה עוברים במעבדה הנדסה גנטית המאפשרת להם לזהות את תאי המיאלומה. בשלב הבא, תאי ה-T המהונדסים מוחזרים בעירוי לגוף החולה.

"הרעיון הוא לקחת תאים של מערכת החיסון שלא הצליחו לזהות את הסרטן, ללמד אותם מחדש מה לחפש, ולהחזיר אותם לגוף כשהם מצוידים ביכולת לאתר ולהשמיד את תאי המחלה", מסבירה ד"ר זקצר. "טיפולים שמבוססים על הפעלת מערכת החיסון הם העתיד של הטיפול בסרטן, וההמטולוגיה נמצאת כיום בחוד החנית של התחום".

לדבריה, אחד המאפיינים הייחודיים של CAR-T הוא שמדובר בטיפול חד-פעמי. "עד היום התרגלנו לחשוב במונחים של טיפול מתמשך - זריקות, כדורים וביקורים חוזרים בבית החולים. פתאום יש טיפול אחד, שלאחריו חלק מהמטופלים נשארים שנים ללא צורך בטיפול נוסף".

האם אפשר כבר לדבר על ריפוי?

"רופאים תמיד נזהרים מאוד מהמילה 'ריפוי', אבל אנחנו רואים מטופלים שחמש שנים לאחר הטיפול ב-CAR-T המחלה שלהם עדיין לא חזרה והם אינם זקוקים לטיפול נוסף. אפילו במחקרים שנערכו עד כה על חולים בקווי טיפול מאד מתקדמים, כשליש מהמטופלים שקיבלו CAR-T נותרו חמש שנים ללא התקדמות מחלה וללא צורך בטיפול נוסף. אלו חולים שכבר לא היה מה להציע להם וה-CAR-T היווה עבורם אפשרות טיפול אחרונה והיא זו שהצילה את חייהם. במדינות רבות בעולם, טיפולי CAR-T ניתנים בקווי טיפול מוקדמים יותר החל מקו טיפול שני.

כשמטופל נמצא חמש שנים ללא התקדמות מחלה וללא צורך בטיפול נוסף, אנחנו מתחילים לשאול שאלות שבעבר לא העזנו לשאול. היום אנחנו מתחילים לדבר על האפשרות לריפוי, לפחות עבור חלק מהחולים".

עם זאת, ד"ר זקצר מבהירה כי עדיין מוקדם לקבוע שמדובר בריפוי מלא. "אנחנו זקוקים לעוד זמן ולעוד נתונים, אבל אין ספק שמדובר בתוצאות יוצאות דופן".

לצד ההצלחה, היא מדגישה כי מדובר בטיפול שאינו מתאים לכל אחד". הטיפול כולל איסוף תאים, הכנה מקדימה, אשפוז של כשבועיים ומעקב רפואי צמוד בתחילת הטיפול. אצל מטופלים מבוגרים מאוד או כאלה הסובלים ממחלות רקע משמעותיות ולא מאוזנות, יש לשקול היטב את היחס בין הסיכון לבין התועלת".

"הילדים אומרים לי: אמא, את כבר לא חולה"

"היום, חודשים לאחר הטיפול, הכול נראה אחרת. הילדים כל הזמן אומרים לי: 'אמא, את כבר לא חולה, את יכולה לעשות הכול'.", מספרת חנה. "מבחינתם הדבר הכי חשוב הוא שאני בבית ולא בבית החולים אמנם אני עדיין עייפה מאוד, במיוחד בערבים. אני נעזרת גם במעטפת רגשית וברפואה משלימה, ולומדת לחיות עם אי הוודאות. אני מקווה לחזור לעבוד, אבל מבינה שזה יקרה בהדרגה.

"היום אני מוגדרת בריאה. המחלה לא פעילה בחיי יותר. מבחינתי, החזירו לי את החיים שלי.

אני עדיין לא באמת מעכלת. קשה למי שלא חווה את זה להבין מה זה לזכות בחיים. זה אפילו לא להיוולד מחדש, זה משהו הרבה יותר גדול מזה".

חנה מדגישה כי היא לא יודעת מה יהיה "בעוד חמש או עשר שנים", אבל לראשונה מאז האבחנה היא מרשה לעצמה לעשות תוכניות. "פעם כל מה שחשבתי עליו היה לשרוד. היום אני חושבת על העתיד", היא אומרת.

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, J-C Health care ltd