mako
פרסומת

אז יש או אין מגבלה לתוחלת החיים האנושית? (אמ;לק: תלוי את מי שואלים)

מחקר חדש של המכון הדמוגרפי הבינתחומי בהולנד טוען חגיגית: עד שנת 2070 עשויה תוחלת החיים האנושית הממוצעת להגיע ל-125 שנה. אבל פרופ' יאן ויג, מי שהודיע רק בשנה שעברה כי תקרת הזכוכית של האדם נמצאת 10 שנים נמוך יותר מהתחזית העדכנית, עומד על שלו וטוען: "אנחנו תקועים על 115 שנה. צריך פשוט לקבל את זה"

מירב דוסטר
mako בריאות
פורסם:
אישה צעירה מבוגרת
צילום: shutterstock: Valentina Razumova
הקישור הועתק

הדורות הבאים לא יחיו לנצח, אבל ייתכן ש"עד 120 שנה" כבר לא תהיה ברכה בשבילם: במאמר חדש שפורסם לאחרונה במגזין Nature, מדענים הולנדים צופים כי עד שנת 2070 עשויה תוחלת החיים הממוצעת שלנו להגיע ל-125 שנים - ואחרי 2070 השמיים הם הגבול. השאלה היא לאיזו גרסה אתם מאמינים: הנוכחית או זו שדיכאה רבים רק בשנה שעברה. 

המאמר החדש נכתב בתגובה למחקר שפורסם באוקטובר 2016 ושעורר הדים רבים בגלל השורה התחתונה שלו, לפיה יש תקרת זכוכית לתוחלת החיים האנושית – ושהתקרה הזאת היא סביב 115 שנים. פרופ' יאן ויג, מי שערך את המחקר המקורי בפקולטה לרפואה במכללת אלברט איינשטיין בניו יורק, אמר כי מעולם לא דמיין כי המחקר יעורר גלים בתקשורת מפני ש"מבחינתי כביולוג, תוחלת חיים מוגבלת היא הגיונית לגמרי".

עכשיו, כאמור, טוען צוות של מדענים מהמכון הדמוגרפי הבינתחומי בהולנד כי התקרה המדוברת צפויה לגבוה בעשר שנים בחצי המאה הקרובה, ולאחר מכן ייתכן שתיפרץ לחלוטין.

לאן נעלמו השיאנים?

המאמר המקורי של ויג טען לא רק שתוחלת החיים האנושית מוגבלת, אלא שכבר הגענו למעשה למגבלה הזאת. ויג ותלמידיו, שיאו דונג וברנדון מילולהנד, ניתחו את מגמות ההזדקנות בארצות הברית, בריטניה, צרפת ויפן. ויג הסביר כי הניתוח שלהם לא התבסס על מודל מתמטי כלשהו שאמור לחזות נתונים עתידיים, אלא על נתונים בשטח: הם בחנו שתי מערכות נתונים שונות ומצאו כי למרות שתוחלת החיים עלתה באופן דרמטי בהשוואה למאה ה-19, העלייה נמצאת במגמת האטה.

"בהתחלה הייתה בכל שנה עלייה בתוחלת החיים, בערך עד 1990, ואז באופן מוזר זה פסק", אמר ויג. בעוד שמספרם של האנשים שהגיעו לגיל 100 ויותר המשיך לגדול באופן דרמטי מדי שנה, לא נמצאו שיאני עולם משמעותיים חדשים בתחום תוחלת החיים – מה שהוביל את ויג ואת עמיתיו להסיק שבני האדם הגיעו למגבלה קשיחה. "זוהי מסקנה הגיונית למדי לביולוגים שעקבו זמן רב אחרי מינים שונים של בעלי חיים, וראו שיש טווח זמן מסוים שבו הם נולדים, מתפתחים לבגרות, ואז מתים".

ויג סיפר בזמנו שהמניע הראשוני למחקר היה מותה של ז'אן קלמנט, שנפטרה בשנת 1997 בגיל 122 ונכנסה לספר השיאים של גינס כאישה שהגיעה לגיל המופלג ביותר אי פעם. כששמע על חייה הארוכים של קלמנט, ויג החליט לבדוק את מגבלות תוחלת החיים. הציפייה הייתה ששיאים בתחום הזה ימשיכו להישבר כל העת, אלא שההפך הוא הנכון.

פרסומת

אבל האם המסקנות של ויג היו נכונות? החוקרים מצוות המכון הדמוגרפי הבינתחומי בהולנד נקטו גישה שונה, ובמקום לבדוק נתונים המתייחסים לכלל האוכלוסייה, בחנו קבוצה ספציפית שנוטה להאריך חיים: נשים יפניות. באמצעות מודלים מתמטיים שמתבססים על נתוני התמותה בקבוצה הזאת, הם מצביעים על ירידה בשיעורי התמותה בגיל מבוגר מאוד (מעל 100) וצופים כי תוחלת החיים החדשה - 125 שנים – תושג כבר בשנת 2070.

פרסומת

לא רק ההולנדים מציגים נתונים אופטימיים יותר מ-115 השנים של ויג. צוות של מדענים קנדים טוען כי העבודה המקורית של ויג מבוססת על נתונים סטטיסטיים חסרי משמעות, צוות מחקר מאוניברסיטת קופנהגן טוען כי מוקדם להסיק מסקנות כלשהן לגבי פוטנציאל אורך החיים, ואילו חוקרים ממכון מקס פלאנק טוענים שאין שום סיבה מדעית להניח שבכלל קיימת תקרת זכוכית כלשהי לחיים האנושיים.

"זה מאוד מדכא"

פרופ' ויג כבר הספיק להגיב לטענות נגד המחקר שלו: "המדענים הקנדים שיצרו מודל מתמטי אכן מצאו רמות אקראיות של הארכה בתוחלת חיי אדם, חלקם ב-7 שנים, אך המחקר עדיין לא מצליח להסביר את הנושא ברמה של עשרות שנים. הקנדים מאמינים כי המחקר שלהם מפריך את המחקר שלי, אבל להפך - הוא מהווה אישור למה שמצאנו. זה מאוד מדכא כשאתה מגלה שלעולם לא נוכל להגיע ליותר מ-115 שנה בממוצע".

ויג לא פוסל את האפשרות כי צעדים שנעשים בכל התחומים המדעיים יעצרו יום אחד את תהליך ההזדקנות, אבל הוא גם לא מאמין שזה יקרה בקרוב. "יכול להיות שנוכל לעשות את זה בשלב מסוים, כפי שכתבתי בסוף המאמר שלי. אבל אנחנו עדיין לא יכולים לעשות את זה כי ההזדקנות נותרה מאוד מסתורית. זה תהליך שאנחנו לא באמת יכולים להתערב בו, לכן אנחנו תקועים עם תוחלת חיים מקסימלית של 115 שנים וצריכים פשוט לקבל את העובדה הזו".

אז מי צודק? נחיה ונראה. השאלה עד כמה.