תושבי הדרום נאלצים כבר שנים לחיות לצד הפצצות וריצות כמעט בלתי פוסקות לממ"ד. ככל שהשנים עוברות, יותר ילדים גדלים לתוך המציאות המורכבת הזאת ולא מן הנמנע שחוקרים יתחילו להתחקות אחר ההשפעות שיכולות להיות לכך על אנשים בגילים שונים.
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Development and Psychopathology מצביע על שינויים נפשיים ורגשיים שונים בקרב מתבגרים החשופים תקופה ארוכה לתקיפות טילים מעזה. מחבר המחקר, פרופ' גולן שחר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חקר בעברו את גיל ההתבגרות ובחן נושאים כמו מצבי דחק, חוסן נפשי, מצוקה רגשית, פגיעות נפשית ועוד. במחקר הנוכחי חיפש פרופ' שחר להבין את תהליכי הסיכון והחוסן הנפשי בקרב מתבגרים ישראלים החשופים לתקיפות טילים מרצועת עזה.
במהלך המחקר, פרופ' שחר וכריסטופר סי הנריך מאוניברסיטת המדינה של ג'ורג'יה, בחנו מידע שנלקח מ-362 מתבגרים ישראלים שהשתתפו במחקר על ההשלכות של חשיפה ממושכת לטרור ואלימות פוליטית. המשתתפים היו בטווח הגילים של כיתות ז' עד י' בתחילת המחקר, שבמהלכו נבדקו המתבגרים כל שנה במשך שלוש שנים סך הכל. החוקרים מצאו כי הביקורת העצמית בקרב המתבגרים היוותה מדד לחיזוי תסמיני דיכאון. אך בקרב מתבגרים שדיווחו על חשיפה גבוהה להתקפות טילים, קשר זה בין ביקורת עצמית לדיכאון השתבש. מתבגרים בעלי רמה גבוהה של חשיפה להתקפות טילים היו אלה שכתוצאה מתקיפות טילים נפגעו פיזית, רכושם נפגע או בני משפחה וחברים שחוו פגיעה ברכוש, או פגיעה פיזית/נפשית כתוצאה מתקיפות טילים.
"השיבוש הזה הוא דבר טוב", מסביר לנו פרופ' שחר. "ביקורת עצמית היא דבר רע. היא נמצאה במחקר שלי ושל אחרים כמעורבת בכל ההפרעות הנפשיות וגם במצבים פסיכוסומטיים. במחקר מלפני 15 שנים, על מתבגרים אמריקאים, מצאנו קשר הדדי בין ביקורת עצמית ודיכאון אצל בנות, אך לא אצל בנים: ביקורת עצמית מנבאת עליה בדיכאון לאורך זמן, ואילו דיכאון מנבא עליה בביקורת עצמית לאורך זמן. כך, אצל בנות אמריקאיות, זיהינו מעגל שלילי שבו ביקורת עצמית ודיכאון מחזקים זה את זה".
במחקר הנוכחי מצא פרופ' שחר שוב את המעגל הזה, בקרב בנים ובנות כאחד, אך רק אצל מתבגרים שנחשפו "קצת" לטילים. "אצל מתבגרים שנחשפו פעמים רבות לטילים, נראה שהמעגל הזה נעלם", הוא אומר.
"החשיפה לטילים גורמת למתבגרים להפנות את הקשב שלהם לעולם החיצוני"
אז למה בקרב מתבגרים שנחשפו ברמה גבוהה לתקיפות טילים מעגל זה של ביקורת עצמית ודיכאון נעלם? פרופ' שחר מסביר: "עדיין קשה לדעת, ואנחנו זקוקים לעוד מחקר. אבל אנחנו מציעים, על בסיס הידע הקיים, שיש משהו בחשיפה לטילים שעשוי לעשות דברים טובים. למשל, החשיפה לטילים גורמת למתבגרים להפנות את הקשב שלהם החוצה, לעולם החיצוני, במקום פנימה, לעולם הפנימי. כאשר הקשב ממוקד בחוץ, המתבגר לא עסוק בביקורת העצמית או בדיכאון שלו, והמעגל השלילי של הקשר ביניהם עשוי להיעלם".
עוד ב-mako בריאות:
>> מטריד: כך מומחים משערים שניראה עוד 20 שנה
>> רוצים לשפר את חיי המין? נסו את המשחק הזה
>> דיאטנית: תתרחקו מהתוספת הזאת לסלט
חשוב להדגיש כי אין זה אומר שהפתרון למעגל הזה בין ביקורת עצמית לדיכאון הוא חשיפת מתבגרים לתקיפות טילים. "זה רק אומר שבחשיפה לטילים עשוי להיות מרכיב חיובי", אומר פרופ' שחר. "ושאנשי מקצוע יכולים למנף את המרכיב הזה בעתות חירום".
עם זאת, יש לציין כי מדובר במדגם מצומצם של מתבגרים המתגוררים באזור צפון הנגב; שדרות ומועצה אזורית שער הנגב. כלומר, מדובר באזורים החשופים במיוחד לתקיפות טילים ולפיכך לא ניתן להכליל את המסקנות הללו על אוכלוסיות אחרות.
זהו לא המחקר הראשון שנעשה על ההשפעה של תקיפות טילים על מתבגרים ישראלים. מחקר קודם שנעשה על מתבגרים ישראלים ופורסם בכתב העת American Academy of Child and Adolescent Psychiatry מצא כי חשיפה לתקיפות טילים משפיעה באופן משמעותי על הבריאות הנפשית שלהם ויכולה להוביל למצוקה נפשית רבה ולהתנהגות אלימה.
אין ספק שמחקרים אלה מוכיחים עד כמה המציאות המורכבת והמתמשכת הזו של תושבי הדרום משפיעה מבחינה נפשית ורגשית על האנשים שנאלצים לחיות לצד תקיפות טילים מדי יום ביומו. אך נדרשים מחקרים נוספים כדי לרדת לעומק העניין, להבין את התהליכים העוברים על הילדים ובני הנוער שמתגוררים באזור ובהתאם לכך לספק להם טיפול מתאים שיטפל בהשלכות הנפשיות והרגשיות של המצב הביטחוני.