"משפחות שלמות של חולדות מסתובבות": המפגע המתמשך בבת ים

בתקופה האחרונה תושבים בשכונת רמת הנשיא בבת ים מתארים עלייה בנוכחות חולדות בבניין מגורים - גם בקומות הגבוהות. בפוסט שפורסם לאחרונה ברשתות החברתיות, תושבת העיר סיפרה כי הוריה, המתגוררים בקומה השישית, הבחינו בחולדה סמוך לדלת ביתם.

בפוסט המדובר, היא תיארה גם התחושות הקשות בעקבות המפגש עם החולדה: "אמא שלי, מסכנה, פחדה להיכנס הביתה. היא חיכתה עד שאחי יבוא מרעננה", כתבה ופירטה בהשלכות: "אבא שלי סיעודי, ישב בבית רעב כי הוא לא מסוגל בגלל המחלה לפתוח את המקרר ולחמם לעצמו אוכל". כעת, תושבי העיר, מתארים בשיחה עם mako בריאות את המפגע המתמשך שאינו מטופל כראוי. 

"בכל השנים האחרונות יש הרבה חולדות בכל רחבי העיר, הן אפילו לא מסתתרות, רואים אותם בלילה וגם ביום", אומר ניר דורפמן, תושב ותיק בעיר, "אני ותושבים רבים פונים שוב ושוב לעירייה, הם שולחים מדביר שמפזר רעל, זה עוזר לשבוע שבועיים והבעיה שוב חוזרת".

לדבריו, גם הדברות פרטיות לא מביאות לפתרון ארוך טווח, והבעיה ממשיכה להתפשט. "הן נכנסות לבתים והתושבים צריכים לטפל בזה באופן פרטי. זה מטריד, אי אפשר לבנות סוכות בחג, לפני זמן מה נסעתי עם האופנוע ובאמצע הנסיעה קפצה חולדה מהמנוע, כמעט עשיתי תאונה". דורפמן מדגיש: "זה נהיה מסוכן. כל תושבי העיר מתלוננים על הבעיה. החולדות עושות נזקים בכל מקום, לא יודע מי אשם, אבל חייבים לטפל בזה".  

קרינה פפושדו, תושבת רחוב עוזיאל בעיר, מספרת שכבר כמה שנים מתרוצצות חולדות בסביבת מגוריה. "על הרכבת הקלה מזמן סיימו לעבוד, אבל עדיין יש פה חולדות בגודל עצום. הן מחפשות מזון בפחי זבל ביום וגם בלילה". לטענתה, פניות רבות לעירייה לא סייעו: "פתחתי שוב ושוב קריאות וכשראיתי שזה לא עוזר, הפסקתי. זה מאוד מתסכל". לדבריה, סגירת פתח ביוב פתוח לאחרונה סייעה מעט, אך לא פתרה את הבעיה: "יש מלא חורים באדמה שהן חופרות. ומה שקורה ליד 'קרפור' פשוט מזעזע - משפחות שלמות של חולדות מסתובבות בפחים".

"אנשים סובלים פה ממכת חולדות נוראית", מספר ניב אנקורי, תושב בת ים המתגורר ברחוב בלפור, "אפשר לראות חולדות רצות גם באמצע היום, מסתובבות בין פחים, מאז שאני גר כאן לא חל שום שינוי".

"אנחנו מקבלים כל יום לפחות חמש פניות רק בנושא החולדות בבת ים"

ליאור זליקובסקי, בעלי חברת ההדברה "אילנית הדברות" ותושב בת ים בעצמו, מספר על עומס פניות: "אנחנו מקבלים כל יום לפחות חמש פניות רק בנושא החולדות בבת ים, זה נהיה מטורף. בלילה כמעט תמיד יש לפחות מקרה אחד או שניים של חולדה בתוך דירה. זו לא בעיה נקודתית - זו מגפה עירונית". הוא מסביר כי מאז ומתמיד הייתה מכת חולדות בבת ים וגם בערים אחרות, אך בחמש השנים האחרונות יש עליה במספר הפניות לטיפול בחולדות. 

לדבריו, העירייה מפעילה חברת הדברה קבלנית, אך השינוי בשטח לא מורגש. "העירייה מחזיקה חברת הדברה קבלנית שאחראית לטפל במפגעים, אפשר לראות מדבקות שהתבצעה הדברה, האם יש שינוי בפועל? עדיין רואים חולדות בכל מקום ביום ובלילה".

זליקובסקי מסביר שחולדות פעילות בדרך כלל בלילה אבל כשהן נראות ביום, זו אינדיקציה לגידול באוכלוסייה. "נוצרת צפיפות מבחינת הטריטוריה והן מתחילות במלחמות שליטה על מזון, מים ומקור מסתור. קצב ההתרבות שלהן מהיר יותר מקצב הטיפול".

כדי למגר את התופעה, זליקובסקי מציע לסגור את מקורות המזון והמים: לסגור ברזים בחדרי אשפה וסביב חצרות הבניין, להקפיד לסגור פחי אשפה, לאטום מחילות וחריצים, לתת הנחיות לתושבים להקפיד על שמירת ניקיון, לא להשליך אשפה ליד הפחים או על המדרכות, ולחזק את פעולות ההדברה בעיר. "אם חברת הדברה תטפל בנושא באופן מקצועי, סביר להניח שהחולדות לא יגיעו לבניינים".

לדבריו, לא פעם תושבי הערים מפזרים מזון לחתולים מתוך חמלה, אך בכך הם גורמים בעקיפין לשגשוג של אוכלוסיית החולדות. "החתולים כבר לא רודפים אחרי החולדות. להפך - החולדות אוכלות את המזון של החתולים, מבריחות אותן ומשתלטות על הטריטוריה שלהן. לכן חשוב לא להאכיל בסביבת בנייני מגורים". בנוסף, הוא מזהיר מפני הדברות חובבניות: "לא פעם תושבים קונים רעל ומפזרים בעצמם ויש מקרים של הרעלות חיות מחמד. זה קרה ממש לאחרונה בבניין בבת ים - כלב כמעט מת".

לדבריו, האזור בו האוכלוסייה משגשגת במיוחד הוא טיילת בת ים. "החולדות מטיילות על הטיילת כמו שאר האנשים, מדובר בזן חולדות החוף, שנמצאות באזור החוף וקצב ההתרבות שלהן מהיר יותר, בשאר רחבי העיר מדובר בחולדה מצויה, כל עוד לא מטפלים בתופעה בצורה יסודית - זה ימשיך להתפשט".

ככל שאוכלוסיית החולדות גדלה, כך עולה הסיכון למחלות

"כאשר יש מכת חולדות לא מטופלת, יש סיכון למחלות", אומר ד"ר יואב אלקן, רופא ילדים מומחה למחלות זיהומיות, במחוז שרון שומרון של שירותי בריאות כללית, ומסביר שאופני ההדבקה במחלות דבר וטיפוס בהרות המועברות על ידי חולדות נעשה במגע ישיר איתן או עם הצואה והשתן שלהן, או הדבקה באמצעות פרעושים שעוקצים חולדות ואז בני אדם.

"היו מספר מקרים בישראל של טיפוס בהרות שיוחסו למגע עם חולדות כולל בשנים האחרונות, אבל המקרים היו נקודתיים ולא גרמו למגיפות, לרוב מחלות אלו נקשרות גם לתנאי היגיינה ירודים". בנוסף, גם מחלת העכברת יכולה להיות מופצת על ידי חיידק שנמצא בשתן של חולדות. "בישראל אנשים נדבקו בעכברת כאשר נחשפו למקווי מים שהיו נגועים בחיידק, ולא בערים. מי שבעיקר חשוף למחלות אלו הם אנשים שעוסקים בתברואה, חקלאים או אנשים שחולדות פולשות לבתיהם ושעשויים להיות חשופים למגע עם הפרשות של חולדות".

לדברי ד"ר אלקן, ככל שאוכלוסיית החולדות מתרבה, כך עולה הסיכון למחלות שיכולות לעבור על ידן. "אנחנו רואים באופן מובהק שיש ערים ויישובים שאין מכת חולדות וכאלה שיש וברור לנו שבהם יש צפיפות גבוהה ותנאי היגיינה ירודים, תפקידם של מועצות מקומיות וגופי תברואה לטפל ולמנוע התרבות של חולדות. חשוב שיעבדו לפי סטנדרטים של פינוי פסולת, תברואה והדברה ושישפרו את תנאי ההיגיינה והטיפול בביוב".