הסוף לחיידקים עמידים בבתי חולים? חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו אף מלאכותי המבוסס על ננו-חלקיקי פחמן. האף המלאכותי יאפשר לראשונה זיהוי ומעקב רציף בזמן אמת אחר גדילת חיידקים על סמך "טביעת ריח" האופיינית לחיידקים שונים.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Nano-Micro Letters ולממצאיו עשויות להיות השלכות יישומיות בתחומים שונים, ביניהם: התראה על מוצר מזון מקולקל, האצה משמעותית של בדיקות מיקרוביולוגיות לצורכי אבחון מחלות, זיהוי חיידקים בבתי חולים ובבניינים ציבוריים, אבחון מחלות דרך נשיפה, ניטור סביבתי של גזים רעילים וחיידקים, ועוד.

תופעת הזיהומים בבתי חולים מדאיגה את הקהילה הרפואית מזה שנים. הימצאותם של חיידקי על, כאלה שעמידים בפני אנטיביוטיקה ויכולים לגרום לזיהומים קשים בקרב אנשים השוהים בבתי חולים היא תופעה נרחבת שמתרחשת גם במוסדות אשפוזיים נוספים, כמו מוסדות סיעודיים. עד כה, ההתמודדות מול חיידקים עמידים כללה בעיקר הקפדה על ניקיון והיגיינה, במיוחד של אנשי צוותים רפואיים שיכולים לשאת חיידקים ממטופל אחד לאחר. אך ייתכן שהפיתוח החדש יוכל לתרום למאבק. הפיתוח כולל חיישן זול לייצור, כך שניתן יהיה לפזר חיישנים רבים בסביבות שמועדות לפורענות ובכך לזהות חיידקים מסוכנים בזמן.

הפיתוח מבוסס על ספיחת גזים על גבי ננו-חלקיקי פחמן, ותגובה חשמלית של החלקיקים כתוצאה מהספיחה. החוקרים מצאו כי המערכת בעלת רגישות יוצאת דופן לחומרים נדיפים המופרשים על ידי חיידקים בעת ההתרבות שלהם. נוסף על כך, החוקרים מדווחים כי הם הצליחו "לאמן" את האף האלקטרוני לזהות מולקולות גז שונות ברמת דיוק גבוה, באמצעות "למידת מכונה".

האף האלקטרוני (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
האף האלקטרוני | צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עוד ב-mako בריאות:
>> בבריטניה התגלו מקרים חדשים של מחלה נדירה
>> יש דבר אחד שמומלץ לא לאכול לפני השינה
>> 5 דרכים שבהן אתם הורסים לעצמכם את הכבד

על פי החוקרים, הטכנולוגיה זולה ופשוטה לייצור וניתן יהיה אף להשתמש בחיישנים גם בערים, במטרה להתריע על נוכחות גזים מסוכנים וזיהום אוויר. "החיישן יוכל גם לבצע זיהוי זיהומים חיידקיים תוך זמן קצר, למשל ביצוע 'משטח גרון' תוך שעה - לעומת 24 שעות ויותר כיום. שימוש נוסף אפשרי יהיה להתרעה על נוכחות חיידקים במוצרי מזון", מספר פרופ' רז ילינק, סגן נשיא ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומוביל המחקר.

פרופ' רז ילינק ודוקטורנט ניצן שאולוף (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
בתמונה פרופ' רז ילינק ודוקטורט ניצן שאולוף. הבקבוקים מכילים ננו חלקיקי פחמן בצבעים שונים | צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

על הפיתוח עמלו בשנתיים וחצי האחרונות פרופ' רז ילינק וסטודנט הדוקטורט ניצן שאולוף מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון בשיתוף עם פרופ' ליאור רוקח מהמחלקה להנדסת מערכות מידע. החוקרים נמצאים כרגע בשלב גיוס כספים להמשך הפיתוח, לאחר מכן הצגת אב טיפוס ואז החדרה לשוק.