"רבים מאתנו מסתובבים עם 'פצצת זמן' מתקתקת בחזה"

מותו הטרגי של השחקן אלון אבוטבול בגיל 60 מציף שוב את המגמה המדאיגה של שכיחות מקרי דום לב בקרב גברים בגילאים מתקדמים. האם ניתן היה למנוע זאת? התשובה היא חד משמעית כן. "כ-17 אנשים חווים מדי יום אירועי לב בישראל, ואני מדבר על מקרים שמתרחשים מחוץ לבתי החולים", אומר הקרדיולוג פרופ' יהודה אדלר, "שחייה בים, בעיקר באזורים שבהם זרמים מוגברים, מגבירה את הסיכוי לסבול מאירועי לב מסכני חיים. זה עניין מוכר למשל בקרב גולשי סאפ. אני לא יודע בדיוק מה היה המצב במקרה של אלון, אבל לפי הסברה, במקום היו זרמי מים חזקים. כשהגוף מתמודד עם זרמים כאלה הוא נאלץ להפעיל כוחות אדירים".

לדבריו, אנשים שהייתה אצלם בעיה בלב שלא אותרה לפני כן הם בסיכון גבוה במיוחד לסבול מאירוע לב מסכן חיים בעקבות מאמץ שכזה. "כאמור, אני לא יודע מה בדיוק קרה במקרה של אבוטבול ז"ל, אבל בזהירות אני יכול להניח שהייתה אצלו איזושהי חסימה בלב שלא אותרה, ובמקרה כזה היא עלולה להיקרע בשל מאמץ היתר שמופעל. במצב כזה קריש דם עלול לחסום את העורק ויש רק 4 דקות שבהן ניתן להגיש עזרה רפואית מצילת חיים באמצעות דפיברילטור – זה כמעט כלום, וגם לא תמיד עזרה כזאת נגישה".

הפרופ' מדגיש כי את מרבית המקרים הללו ניתן למנוע מראש. "רבים מאתנו מסתובבים עם 'פצצת זמן' מתקתקת בחזה והם לא מודעים אליה בכלל. אני ממליץ בחום לכל גבר מעל גיל 40 ולכל אישה מעל גיל 50 לגשת לקרדיולוג ולהיבדק. אם יש גורמי סיכון כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, עודף כולסטרול, השמנה או סיפור משפחתי – חשוב להיבדק כבר בגיל 30 ומעלה. חשוב להבהיר – ההמלצה להיבדק היא לכלל האוכלוסייה, גם אם מרגישים מצוין ולכאורה אין סיבה רפואית נראית לעין. חסימה בלב לא תמיד מלווה בתסמינים, בעיקר בשלביה הראשונים.

ד"ר דניאל קוקוי, מנהל מערך קרדיולוגי של כללית במחוז ירושלים, מוסיף המלצה: "חשוב שכל אדם מבוגר יעבור קורס החייאה בסיסי – זה חשוב ומציל חיים. אם נתקלים במקרה כזה, חשוב להזעיק מיד את שירותי ההצלה ללא היסוס. חשוב לשים לב לתסמינים שעלולים להעיד על אירוע לב כמו קוצר נשימה, כאבי חזה ממושכים או דפיקות לב ממושכות. במקרים מסוימים לעיסת כדור אספירין עשויה לעזור להחזיק את הנפגע בחיים עד ששירותי ההצלה מגיעים, אולם חשוב לעשות את זה רק בהנחיה רפואית".