זיהומים ואשפוזים: הצד האפל של השתלות השיניים

יותר ויותר אנשים עוברים תהליך של שיקום דנטלי באמצעות שתלים מסיבות אסתטיות ותפקודיות - אבל לא תמיד הם מודעים לסיכונים. בישראל נרשמים מדי חודש מקרים של זיהומים חריפים סביב שתלים, שחלקם מחייבים אף אשפוז. המקרה של השחקנית ג’ני מקארת’י, שהסתבך עד לזיהום שהוביל לתשעה ניתוחים ולגידולים באזור העיניים, מעורר את הדיון בנושא, ומוכיח כמה מהר זיהום עלול להתפשט אם לא מטפלים בו בזמן.

פרופ’ גבריאל צ’אושו, מנהל מחלקת כירורגיית פה ולסת בבילינסון מקבוצת כללית, מסביר כי הזיהומים סביב שתלים מתחלקים לשני סוגים: מיידיים ומאוחרים. “הזיהומים שמופיעים זמן קצר אחרי ההשתלה הם פחות נפוצים", הוא אומר. “אבל אנחנו רואים לפחות שניים-שלושה מקרים בחודש של זיהומים גדולים שמחייבים להגיע למחלקת כירורגיית פה ולסת, לעתים עד כדי אשפוז וניקוז”. לעומת זאת, הזיהומים המאוחרים - דלקת סביב השתל - נפוצים בהרבה. “זו הבעיה הכי קשה שיש לנו בטיפול בשתלים דנטליים", הוא מדגיש, ומציין כי שכיחותם בעולם עשויה להגיע לעשרות אחוזים.

"זיהום מחלל הפה עלול להתפשט לכל מקום. הוא מתחיל באזור הפנים והצוואר, אבל יכול לחדור לגוף ולהגיע גם לאזורים מרוחקים יותר"

פרופ' צ’אושו

לדבריו, המבנה האנטומי של החניכיים סביב השתל מאפשר לזיהומים להתפשט מהר ואף מעבר לחלל הפה. “הלסת העליונה מאוד קרובה לארובת העיניים. זיהום מחלל הפה יכול להתפשט לכל מקום. הוא מתחיל באזור הפנים והצוואר, אבל יכול לחדור לגוף ולהגיע גם לאזורים מרוחקים יותר". הוא מוסיף כי במקרים שבהם חסרה עצם ויש צורך לעגן את השתל באזורים מרוחקים יותר, כמו עצם הלחי - שהיא חלק מארובת העין - המורכבות עולה, וגם הסיכוי לזיהום מורכב הולך וגדל.

הטיפול בזיהומים שנגרמים משתלים הוא גם מניעתי וגם במצבי חירום. “אנטיביוטיקה תמיד נדרשת כשמדובר בשתלים,” הוא אומר, אך מדגיש כי השימוש הנכון הוא קצר ומדויק: “יש שתי גישות - לתת לפני ולהמשיך עד 48 שעות, אבך במקרה שבו השתל עצמו מזוהם, האנטיביוטיקה אינה מספיקה: כשיש גוף זר כמו שתל שהוא מזוהם, אתה יכול לתת אנטיביוטיקה עד מחר - אבל אם צריך, מוציאים את השתל או נכנסים לנקות אותו מחיידקים".

ברמה המניעתית, הוא מדגיש שהתחזוקה היא חלק בלתי נפרד מהטיפול: “מי שיש לו שתלים צריך להגיע לשיננית בכל שלושה חודשים ולביקורת רופא אחת לחצי שנה", הוא אומר. אחת הבעיות, הוא מסביר, היא שמטופלים רבים רואים בהשתלה פתרון חד־פעמי: “זה לא וואן־שוט. צריך תחזוקה שוטפת - זה שם המשחק".

פרופ’ צ’אושו מציין כי חלק מהמטופלים בסיכוי גדול יחסית לפתח זיהומים עקב שתלים, ולכן נדרשת אצלם הקפדה כפולה. “אנשים שהייתה להם מחלת חניכיים קשה והשיניים נעקרו על רקע זה - יש להם סיכון עוד יותר גבוה לפתח מחלת חניכיים סביב שתלים,” הוא אומר. גם מצב הבריאות הכללי משפיע: “יש הרבה מחלות סיסטמיות שעלולות להוביל לסיכוי יותר גבוה לזיהומים - עישון, סוכרת, סטרואידים, מטופלים עם דיכוי חיסוני, מושתלים וכדומה". הוא מסכם כי האחריות מוטלת על הרופא, אבל לא פחות - על המטופל.