בעקבות הטרגדיה של רעות כהן: הוקמה ועדת בדיקה

בסוף השבוע האחרון קרסה רעות כהן במהלך השבוע ה-28 להריונה - ונפטרה יחד עם שתי בנותיה שטרם נולדו. המקרה הטרגי הוביל לפתיחת ועדת בדיקה במשרד הבריאות לשם בחינת נסיבות המקרה - כך אומר הבוקר ל-mako בריאות פרופ' מוטי רביד, מנהל המרכז הרפואי מעייני הישועה בדימוס. לדבריו, נכון לעכשיו עדיין אין תשובה ברורה שתסביר מה הוביל לקריסתה הפתאומית.

בראש ועדת הבדיקה עומד פרופ' אריה בן יהודה, נציב קבילות הציבור למקצועות הבריאות במשרד הבריאות, שמונה לתפקיד במרץ האחרון. בן יהודה הוא מומחה ברפואה פנימית ובגריאטריה, לשעבר מנהל מחלקה פנימית בבית החולים הדסה עין כרם ומי שניהל את האגף לרפואה פנימית בבית החולים. הוא נשוי לפרופ' דינה בן יהודה, שהשיאה משואה ביום העצמאות האחרון.

כפי שפורסם, בימים שקדמו למותה הגיעה כהן ז"ל לביה"ח לאחר שלא חשה בטוב, אך בחרה להשתחרר לביתה. בשבועות שקדמו לכך היא הגיעה למרכז הרפואי מאיר לאחר שלא חשה בטוב, אך בחרה להשתחרר לביתה. בשבועות שקדמו לכך היא נבדקה גם במרכז הרפואי שיבא, שם לטענת בני משפחתה התלוננה כי אינה חשה בטוב.

ביום שישי בבוקר בן זוגה חזר ממילואים בלבנון לאחר שהבין כי מצבה אינו טוב. באותו הערב, סמוך לשעה 22:00, היא התמוטטה בביתה. בן הזוג ניסה לבצע בה פעולות החייאה עד להגעת צוותי מד"א ולפינויה לביה"ח, שם ביצעו הרופאים ניתוח קיסרי חירום בניסיון להציל אותה ואת שתי התאומות שברחמה, אולם בסופו של דבר הם נאלצו לקבוע את מות האם והתאומות.

לדברי פרופ' רביד, עם פתיחת ועדת הבדיקה נאסף תחילה כל החומר הרפואי הקיים - מבתי החולים שבהם טופלה, ממעקב ההיריון, מקופת החולים וגם מכל גורם רפואי נוסף שהיה מעורב. "במקרה כזה קוראים את כל המסמכים ומחפשים אם יש בהם רמז למשהו שיכול להסביר מוות פתאומי", הוא מסביר. "אם מתעורר כיוון מסוים או חשד לממצא שהוחמץ, הוועדה מזמינה גם את אנשי הצוות הרפואי שהיו מעורבים, שואלת שאלות ומבצעת בירור מעמיק יותר. רק לאחר מכן נכתבות המסקנות ונבחן אם מדובר במקרה שהיה ניתן למנוע".

מתחילת 2026 דווח על שלושה מקרי מוות חריגים נוספים של יולדות

ממשרד הבריאות נמסר ל-mako בריאות כי בשנת 2024 דווח על 11 פטירות חריגות של יולדות, בשנת 2025 חמישה מקרים, ומתחילת 2026 דווחו שלושה מקרים נוספים. לדברי פרופ' רביד, המספרים הללו אינם גבוהים בהשוואה לנתונים העולמיים. "בישראל יש כ-185 אלף לידות בשנה. במדינות מפותחות מדובר בממוצע של כשמונה פטירות על כל 100 אלף לידות, כלומר בארץ כ-15 מקרים בשנה הם סבירים - ובפועל יש פחות", הוא מסביר.

לדבריו, ברוב המקרים לא מדובר ברשלנות רפואית או בהחמצה של סימן ברור, אלא באירועים רפואיים נדירים ופתאומיים שקשה מאוד לחזות מראש. "יש מצבים כמו תסחיף מי שפיר, שמתרחש אחת ל-30 עד 40 אלף לידות, ואין שום דרך לדעת מראש שזה עומד לקרות. גם שיעורי התמותה במקרים כאלה הם גבוהים מאוד", הוא מציין. יש מקרים שבהם האישה נבדקת, והכל נראה תקין, אבל אז מתרחש אירוע פתאומי שאף אחד לא צפה. הרפואה המודרנית היא לא חברת ביטוח שמספקת מאה אחוז", הוא מדגיש.

פרופ' רביד מדגיש כי גם במקרים שבהם אישה מגיעה למיון ומתלוננת כי אינה חשה בטוב, ההחלטה אם לאשפז אותה מתקבלת לפי ממצאים רפואיים ברורים ולא רק לפי תחושה כללית. "אם רופא בודק מטופלת, מבצע בדיקה מלאה לפי הפרוטוקול, בודק את העוברים, לחץ הדם, הדופק והמדדים - ולא מוצא משהו שנראה מסוכן או חריג, אין לו בסיס רפואי לחייב אשפוז", הוא מסביר.

הוא מוסיף כי עצם העובדה שהוצעה לה אפשרות להישאר בהשגחה מעידה על כך שהרופא לא התעלם מהמצב, אך אם אין סימן אזהרה ברור, לא תמיד יש הצדקה רפואית ללחוץ על המטופלת. "אני אהיה מאוד מופתע אם יתברר שהייתה החמצה ברורה של בתי החולים. אלה בתי חולים מצוינים עם צוותים מנוסים מאוד", הוא מדגיש.

בהתייחס למקרה של רעות כהן ז"ל, הוא אומר כי ייתכן שגם לאחר הבדיקה לא תימצא תשובה חד-משמעית. "בארץ כמעט לא מבצעים נתיחות לאחר המוות במקרים אזרחיים, ולכן לא פעם נשארים עם חידות. בד"כ עושים בדיקות הדמיה אחרי המוות, אבל זה לא תמיד מספק תשובה מלאה. הסיכוי הסביר הוא שלא הייתה פשלה, ושזה יישאר מוות פתאומי שקשה להסביר".