הצעיר סבל יותר מחצי שנה מפריקת כתף - אך הרופאים לא אבחנו ולכן סובל מנכות לצמיתות
צעיר בשנות ה־30 לחייו נפצע בכתפו לאחר שרוחצים משכו אותו מהמים בים המלח. כבר בבדיקה הראשונה עלה חשד לפריקה ואף בוצע ניסיון להחזיר את הכתף למקומה, אך לטענתו, במשך יותר מחצי שנה הפגיעה לא אובחנה. רק לאחר שביצע בדיקת הדמיה נחשפה פריקה אחורית ונזק למפרק - והוא נאלץ לעבור ניתוח. מומחה מטעמו העריך את נכותו הרפואית המשוקללת ב־32.5%, כעת הוא תובע את הקופה ובית החולים
צעיר בשנות ה־30 לחייו סבל, כך נטען, במשך יותר מחצי שנה מפריקת כתף, לאחר שלטענתו צוותים רפואיים בטרם, בשירותי בריאות כללית ובבית החולים בילינסון לא אבחנו את הפגיעה – אף שהחשד לפריקה עלה כבר ביום שבו נפצע - כך נטען בתביעת רשלנות רפואית שהגיש באחרונה הצעיר באמצעות עו"ד רן שפירא.
על פי התביעה, הצעיר, תושב ראש העין, שהה בים המלח, ולפתע חש שהוא עומד לטבוע. רוחצים שנחלצו לעזרתו משכו אותו בכוח בידו הימנית והוציאו אותו מהמים. מיד לאחר מכן הוא החל לסבול מכאבים עזים בכתף, ממגבלה בתנועה ומקושי להשתמש ביד.
כשעה לאחר האירוע הוא הגיע למרכז טרם לרפואה דחופה בקריית גת. כבר בביקור זה עלה חשד לפריקת כתף, ואף נעשה ניסיון להחזיר אותה למקומה. אלא שבתום הפעולה תועד כי לא חל שיפור ביכולתו להניע את הכתף.
לטענת התביעה, למרות זאת לא בוצע צילום ביקורת כדי לוודא שהכתף אכן חזרה למקומה, והוא גם לא הופנה לחדר מיון או לבדיקת הדמיה נוספת. במקום זאת שוחרר הצעיר להמשך מעקב אורתופדי בקהילה.
הכאבים נמשכו – אבל הפריקה לא אובחנה
כעבור 11 ימים, כשהכאבים ומגבלת התנועה לא חלפו, הגיע הצעיר שוב לטרם, הפעם בראש העין. גם בביקור הזה, כך נטען, הוא לא הופנה לחדר המיון, אלא הונחה להמשך בדיקות ופיזיותרפיה בקופת החולים.
על פי התביעה, להוראות השחרור אף צורפו הנחיות הנוגעות לדלקת בגיד אכילס – בעיה שלא הייתה קשורה כלל לפגיעה שבעטיה הגיע. בחודשים שלאחר מכן המשיך הצעיר להתלונן על כאבים ועל קושי בתנועה. הוא נבדק על ידי גורמים שונים בשירותי בריאות כללית ואף עבר בדיקת אולטרסאונד – אך הפריקה עדיין לא אובחנה.
לפי הנטען, כארבעה חודשים וחצי לאחר הפציעה הוא הגיע לחדר המיון בבית החולים בילינסון. בסיבת הפנייה נכתב "פריקת כתף", ובבדיקה תועדה מגבלה בהנעת הכתף. למרות זאת, לפי הנטען בתביעה, לא בוצעו צילום רנטגן או CT, ומצבו סוכם כ"כתף קפואה". הוא שוחרר לביתו עם הפניה לפיזיותרפיה ולבדיקת MRA.
רק יותר מחצי שנה לאחר הפציעה בוצעה בדיקת ההדמיה – ורק אז, כך נטען, התבררה הסיבה לכאבים המתמשכים: פריקה אחורית נרחבת ומוזנחת של כתף ימין, לצד נזק גרמי בראש עצם הזרוע ופגיעה בסחוס מפרק הכתף.
בשל הזמן הרב שחלף, נטען כי כבר לא ניתן היה להחזיר את הכתף למקומה ללא ניתוח.
"אפשר היה לטפל בו ללא ניתוח"
כתשעה חודשים לאחר הפציעה עבר הצעיר בבילינסון ניתוח פתוח לשחזור המפרק ולטיפול בנזק שנוצר. הניתוח החזיר את המפרק למקומו, אולם לטענתו הוא ממשיך לסבול מחולשה וממגבלה ביד ימין (ידו הדומיננטית). הוא מתקשה בהרמת משאות ואינו מסוגל לחזור לפעילות הספורטיבית שבה עסק לפני הפציעה.
לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר צבי גורן, מומחה בכירורגיה אורתופדית וברפואת ספורט. לדבריו, פריקה אחורית של הכתף עלולה שלא להיראות בצילום רגיל ולכן חשוב לבצע צילומים בזוויות מתאימות. המומחה קבע כי לאחר שניסיון ההחזרה הראשוני לא הביא לשיפור, היה מקום להפנות את הצעיר לחדר המיון ולבצע בדיקת CT כדי לוודא שהמפרק אכן חזר למקומו.
לדבריו, לו הפריקה הייתה מאובחנת סמוך למועד הפציעה, היה ניתן לטפל בה באמצעות החזרה סגורה של הכתף, ללא צורך בניתוח פתוח. לטענתו, העיכוב באבחון הוא שהוביל לכך שהצעיר נזקק בהמשך לניתוח מורכב.
ד"ר גורן העריך את נכותו הצמיתה ב־25% בגין המגבלה בכתף וב־10% נוספים בגין הצלקת הניתוחית – ובסך הכול 32.5% נכות רפואית משוקללת.
עו"ד רן שפירא, המייצג את הצעיר, טוען כי "לא ייתכן שאדם יתהלך במשך חודשים ארוכים עם כתף פרוקה, בזמן שהחשד לכך מתועד בתיקו הרפואי ואף התעורר כבר במפגש הראשון עם הצוות הרפואי, ולא ייתכן כי הוא ייאלץ להגיע שוב ושוב לבדיקות במוסדות שונים בלי שיופנה לבדיקת ההדמיה המתאימה".
לטענתו, "כתוצאה מהאיחור באבחון נגרמה לצעיר נכות קשה לצמיתות שאותה ניתן היה למנוע אילו האבחנה הייתה נעשית בזמן".
התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב נגד טרם, שירותי בריאות כללית ובית החולים בילינסון. הצעיר מבקש פיצוי בגין נזקיו עד לגבול סמכותו של בית המשפט – 2.5 מיליון שקל. טרם הוגשו כתבי הגנה.
תגובת כללית ובילינסון: "כתב התביעה התקבל רק לאחרונה ותגובה מפורטת על כך תינתן במסגרת ההליך המשפטי".