אחות לשעבר ביצעה טיפול חירום בנוסע אמריקאי בטיסה לתאילנד

עדי דקל, אחות לשעבר בקופת חולים כללית, בעלת קליניקה בתחום האיפור הקבוע, מצאה את עצמה בשבוע שעבר בסיטואציה שלא חשבה שתפגוש שוב - טיפול חירום במהלך טיסה לתאילנד, של נוסע שסבל מכאבים קשים ולא הצליח להטיל שתן.

דקל (36) סיפרה ל-mako בריאות כי עלתה לטיסת של חברת התעופה "אתיחד איירווייז" מאבו דאבי לבנגקוק יחד עם בעלה וארבעת ילדיה, כשבשלב מסוים נשמעה במטוס קריאה שהקפיצה את כולם: “פתאום מישהו שואל אם יש רופא או אחות במטוס. ממש כמו בסרט”. לדבריה, למרות שכבר שנים היא לא עובדת כאחות, היא קמה וניגשה לסייע. “בהתחלה התלבטתי, חשבתי שאולי יש אנשים יותר מיומנים ממני”, היא מתארת, “אבל כשהבנתי מה קורה - לא הייתה שאלה”.

לדבריה, רופא גרמני התנדב לעזור לנוסע אמריקאי בסביבות גיל 50. “הוא היה עם כאבים מטורפים”, היא מתארת. “הבנו מהר מאוד שהוא לא מצליח להוציא שתן, וזה מצב שיכול להיות חריף מאוד”. לדבריה, המטופל סבל מהגדלה של הערמונית (פרוסטטה) ונטל תרופות, אך במהלך הטיסה מצבו החמיר. “זה היה בערך שעה וחצי אחרי שהמראנו”, היא מספרת. “לא לתת ליטר וחצי שתן - זה הרבה מאוד”.

הפתרון שנדרש היה החדרת קטטר, אך מהר מאוד התברר שהבעיה הגדולה היא דווקא הציוד. לדבריה, למרות שהייתה על המטוס ערכת חירום, היא הייתה רחוקה מלהיות מלאה. “היו לנו רק כפפות”, היא מספרת. “לא היה חומר סיכה, מזרק, או מים ייעודיים. לא היה כלום”.

דקל מספרת שבגלל המחסור בציוד, הניסיון הראשוני פשוט לא הצליח. “זה לא החליק”, היא אומרת. “אתה מנסה, ואתה מבין שזה לא נכנס, והנוסע רק סובל יותר”. במקביל, לדבריה, צוות המטוס כבר נכנס לדריכות. “הדיילים היו בלחץ”, היא מתארת. “עמדו מאחורי הווילון עם פרצוף חיוור. אמרו לנו שזה מצב חירום, והיינו מעל הודו - כמעט נחתנו שם”.

בסופו של דבר הפתרון הגיע דווקא מנוסעת אחרת שהייתה על הטיסה. “היה לה חומר אחר והיא נתנה לנו אותו”, מספרת דקל. “ופתאום זה הצליח. הייתה הקלה מטורפת”. לדבריה, ברגע שהקטטר נכנס, השינוי היה מיידי. “בבת אחת התחיל שטף של שתן לצאת”, היא מתארת. “אני והרופא היינו כל כך שמחים לראות את זה, כי אתה מבין שהפעולה עבדה. המטופל נשם לרווחה אחרי כאבים איומים”.

דקל והרופא נשארו עם הנוסע מאחורי הווילון גם אחרי שהמצב התייצב. “נשארנו איתו עד שהשתן יצא, פינינו והדרכנו אותו מה לעשות”, היא אומרת. “קיבענו לו את הקטטר עם פלסטרים ואמרנו לו שברגע שהוא יורד מהמטוס - הוא חייב לפנות לטיפול כמו שצריך”.

רגע לפני הנחיתה הגיע גם רגע של תודה שלא תשכח. “נפרדתי ממנו בסוף והוא לא הפסיק להודות”, היא מספרת. “הוא אמר שאנחנו המלאכים שלו. אשתו אמרה לי שלא תשכח אותי בחיים שלה”.