"אנשים בהיסטריה - חלקם הפסיקו ללעוס מסטיק"

מגיש הטלוויזיה, אברי גלעד, חשף בסוף השבוע כי לקה בתסמונת בל, שגרמה לשיתוק במחצית הימנית של פניו. למרות מצבו, גלעד הבהיר כי בכוונתו להמשיך להגיש את תוכניתו "אברי ושרקי" כרגיל, ואף התייחס לשינוי במראה פניו בהומור.

אלא שמומחים שעימם שוחחנו בימים האחרונים מסבירים כי מאחורי השיתוק הפתאומי עומד מצב רפואי וכי השלכותיו עלולות להיות ממושכות, וכי בשלב זה כלל לא ברור אם גלעד יחלים ממנו לחלוטין.

לדברי המומחים, חומרת השיתוק בעת הופעתו וגילו של המטופל הם גורמים מרכזיים שעשויים להשפיע על סיכויי ההחלמה. כמו כן, לדבריהם הסיכוי להחלמה מלאה מהשיתוק נמוך יותר בקרב בני 60 ומעלה, ולעתים חלק מהתסמינים עלולים להמשך גם לאחר תקופת ההחלמה. המומחים שעמם שוחחנו מעריכים כי ייתכן שרק בהמשך יתבררו מלוא ההשלכות האפשריות על חיי היום-יום.

בין ההשלכות הם מציינים למשל קשיים באכילה (המזון עלול להישפך מהפה בשל חולשת שרירי הפנים), וכן שינוי במראה החיוך. עם זאת, הם מציינים כי מוקדם לקבוע מה יהיה מצבו בהמשך, ורק בעוד כמה שבועות יהיה ניתן להעריך טוב יותר את קצב ההתאוששות ואת סיכויי ההחלמה.

ד"ר דקלה מצליח, מומחית לרפואת אף אוזן גרון ולכירורגיית ראש וצוואר מבית החולים ברזילי, מוסיפה כי חלק מהמטופלים עלולים להמשיך לסבול מחולשה בשרירי הפנים, מחיוך לא סימטרי ומתנועות בלתי רצוניות גם חודשים ואף שנים לאחר הופעת השיתוק.

אחת הבעיות המרכזיות, לדבריה, היא שמטופלים רבים מגיעים לקבלת טיפול בשלב מאוחר יחסית. "רוב המטופלים פונים אחרי שלושה שבועות, שבועיים, ואז אני נאלצת לומר להם שזה מאוחר מדי ולא בטוח שיהיה אפשר לשפר את המצב", היא מספרת. היא מדגישה כמה חשוב לפנות מיד לטיפול רפואי, שכן הטיפול הראשוני בסטרואידים יעיל, בייחוד כאשר הוא ניתן בתוך 72 שעות מרגע הופעת התסמינים. "במקרים מסוימים יש לבדוק גם אפשרות למעורבות של נגיף ההרפס, ולבחון בהתאם את הצורך בטיפול אנטי-ויראלי נוסף", היא מסבירה.

"7% מכלל המטופלים שראיתי הם אנשי תקשורת"

ד"ר מצליח, שהפכה עם השנים לאחת הכתובות המרכזיות בישראל לטיפול במקרים של פציאליס (שיתוק על שם בל), מספרת בשיחה עם mako כי מאז החשיפה של גלעד, היא מוצפת בפניות של אנשים מודאגים. אחת הסיבות לבהלה, לדבריה, היא טענה שהעלה גלעד בנוגע ללעיסת מסטיק והשפעתה האפשרית, לכאורה, על התפרצות השיתוק בפניו. "אנשים בהיסטריה - הם שואלים אותי אם זה נכון וחלקם מציינים שהפסיקו ללעוס", היא מספרת. "עם זאת, אין עדויות רפואיות לכך שלעיסת מסטיק עלולה לגרום לשיתוק בפנים או להתפתחות תסמונת בל".

המקרה של גלעד, שבילה שנים רבות מחייו מול מצלמות הטלוויזיה, מוביל גם לשאלת הקשר שבין התפתחות תסמונת בל לבין מתח נפשי ולחץ מתמשך, הנחשבים לגורמים אפשריים להתפרצותה. ד"ר מצליח מספרת כי לאורך שנות עבודתה, היא הבחינה במספר גבוה יחסית של אנשי תקשורת בקרב מטופליה. "מדובר בעיתונאים, שדרנים, הרבה אנשי תקשורת ומפורסמים", היא אומרת. "אני מקבלת את כולם, ילדים ומבוגרים. בערך 7% מכלל המטופלים שראיתי הם אנשי תקשורת - זה לא מעט. אם אני מטפלת בערך באלף מטופלים, מדובר בכ-70 אנשי תקשורת בתוך כמה שנים. זה המון".

לדבריה, אנשי התקשורת הם אינם היחידים שבולטים בקרב מטופליה. "עורכי דין וגם עובדי הייטק נמצאים בסיכון גבוה יחסית", היא אומרת. לדבריה, עניין הסטרס מורגש גם בשטח. "רבים מהמטופלים הם אנשים שחיים בסטרס, אם כי חלקם אינם מבטאים בפועל את הלחץ שהם חווים".

ד"ר מצליח מזכירה את חלי ממן, גורו הדיאטה שהתמודדה אף היא עם התסמונת והחלימה במהירות יחסית. "חלי ממן למשל, תיק תק זה השתפר כי היא הייתה בדרגה לא גבוהה", היא אומרת. אלא שלא אצל כולם ההחלמה מהירה ומלאה.