"רשלנות רפואית היא גורם המוות השלישי בשכיחותו"

יום בהיר אחד קיבל גידי, גיבור הסדרה "ריסט" (בגילומו של אדיר מילר), אבחנה רפואית שגויה ומשנת חיים. מאותו רגע, החליט גידי לשנות את חייו מקצה אל קצה, לקבל מציאות בה הסוף קרב - ולפרוק כל עול. הוא לקח הלוואה שמנה מהבנק, קנה רכב יוקרתי, השתין על המפקד הממונה עליו ואפילו עזב את הבית והאישה מצויד בכרטיס לתאילנד. אבל אז, כדרכן של קומדיות, התבשר גידי בשיחת טלפון כמעט שגרתית שהאבחנה המטלטלת הייתה בסך הכל טעות (פרק חדש הערב, שלישי, אחרי החדשות, קשת 12).

הנזק הרגשי והרוחני כבר נעשה לגידי, שאומנם "נרפא" מהמחלה - אבל כעת עליו נאלץ להתמודד עם ההשלכות, שבסיסן ברשלנות רפואית. עו"ד מורן אברהמי ועו"ד שירלי גינזבורג, עורכות דין ומומחיות בתחום, סיפרו ל-mako כל מה שצריך לדעת.

"המקרה של גידי הוא דוגמה קלאסית למה שאנחנו מחפשים בתביעה", אמרה עו"ד אברהמי. "יש כאן פער בין 'פרוצדורה פשוטה' לתוצאה קטסטרופלית. אם הנזק נגרם בגלל כשל בניטור, מינון שגוי של הרדמה או התעלמות מסימני מצוקה - זו רשלנות. הסדרה ממחישה היטב איך 'טעות אנוש' קטנה לכאורה הופכת לטרגדיה משפטית ואישית".

עו"ד גינזבורג דווקא חולקת עליה: "במקרה של גידי הוא טרם הספיק לעבור טיפולים רפואיים עקב האבחנה השגויה, בניגוד למקרה אחר שהתפרסם בתקשורת. זה של הזמר אמיר פיי גוטמן, שאובחן כחולה בלימפומה, טיפול שהתברר בדיעבד כשגוי וכתוצאה מהאבחון המוטעה, עבר טיפולים קשים. כמו בכל תביעת רשלנות, בלי ניתוח מקצועי של התיעוד הרפואי וחוות דעת מומחה - אי אפשר לקבוע מסקנה משפטית".

כשחושבים על רשלנות רפואית, מדמיינים טעויות קיצוניות. אבל מה זה אומר בפועל?

רשלנות רפואית הינה מצב שבו הצוות המטפל חרג מסטנדרט הטיפול הסביר המקובל בנסיבות העניין והחריגה גרמה לנזק שלא היה מתרחש אלמלא אותה חריגה. מבחינה משפטית, רשלנות נמדדת לפי "מבחן הרופא הסביר" - האם הרופא פעל בהתאם לפרוטוקולים המקובלים.
מה כן? אבחון שגוי עקב התעלמות מתלונות, אי הפניה לבדיקות חיוניות, ביצוע פרוצדורה ללא מיומנות מספקת.
מה לא? סיכון ידוע של פעולה רפואית שהתממש למרות טיפול מושלם, או "טעות בשיקול דעת" כשישנן כמה אפשרויות לגיטימיות.

עד כמה נפוצה רשלנות רפואית?

שתי המומחיות הודו שהסטטיסטיקה היא רק קצה הקרחון. מחקרים בעולם מדברים על כך שרשלנות רפואית היא גורם המוות השלישי בשכיחותו, אחרי מחלות לב וסרטן. רבות מהתביעות בישראל נסגרות בפשרות, או כלל לא מגיעות לבית המשפט כי המטופל לא מודע לטעויות שנעשו.

באילו תחומים קורית הכי הרבה רשלנות?

היריון ולידה: אי אבחון מומים בבדיקות דם ואולטרסאונד ונזקים במהלך הלידה.
אונקולוגיה: איחור באבחון סרטן, שמוביל לאובדן סיכויי החלמה.
חדרי מיון: עומס שמוביל לשחרור חולים עם התקפי לב או אירועים מוחיים.
ניתוחים אסתטיים וקוסמטיים: תחום פרוץ, בו השיווק גובר על הזהירות הרפואית.
טיפולי שיניים: אי שביעות רצון של המטופל.

אילו נזקים שלא בהכרח חושבים עליהם נחשבים רשלנות רפואית?

* איחור באבחון, פענוח שגוי של בדיקות או היעדר מעקב מתאים הם מקרים שלעתים מתגלים רק חודשים או שנים לאחר מכן. מטופלים לא תמיד מודעים לכך שהנזק נובע מהתנהלות רפואית לקויה שהתרחשה בעבר. למשל, איחור באבחון סרטן. הדבר גורם לאובדן סיכויי הריפוי, וסיכויי הישרדות שצונחים.

* "היעדר הסכמה מדעת". רופאים רבים מסבירים על הפרוצדורה אבל שוכחים לציין את הסיכונים או את החלופות. אם מטופל נפגע מסיכון שלא נאמר לו עליו - זו עילה לתביעה, גם אם הניתוח בוצע טכנית בצורה מושלמת.

* תיוק שגוי של בדיקות מעבדה. הבדיקה חזרה לא תקינה, אבל אף אחד לא התקשר למטופל.

* פגיעה באוטונומיה, זו התחושה שביצעו בגוף שלך פעולה בלי שהבנת את המשמעות.

* קיים נזק כלכלי, אובדן היכולת להשתכר כמו בעבר או לעזור בבית - לפעמים לכל החיים.

>> השלימו ב+12 את פרק הבכורה של "ריסט", הדרמה הקומית החדשה של אדיר מילר

אני חושד/ת שנהגו כלפיי ברשלנות רפואית. איך להתנהג?

1. תיעוד בזמן אמת: רשמו לעצמכם כל מה שנאמר בזמן אמת, זו זכותכם לקבל את המידע.
2. איסוף חומר רפואי: זכותכם המלאה גם לקבל העתק של כל התיק הרפואי. אל תחכו שהחומר "ייעלם" או "יתעדכן".
3. פנייה לרופא/ה נוספים: לצורך קבלת חוות דעת רפואית בלתי תלויה.
4. לא להתעמת: אל תטיחו ברופא "אני אתבע אותך". זה רק יגרום למערכת להיסגר.
5. ייעוץ מומחה: רק לאחר שהחשש מתאמת, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לצורך בחינת קיומה של עילה משפטית.

* אין בדברים להוות או לשמש כהמלצה רפואית או משפטית.