מכת החצבת בירושלים: שמונה ילדים מאושפזים, תינוקת במצב קריטי

מחלקות הילדים בבית החולים הדסה עין כרם מתמודדות בימים האחרונים עם עומס חריג, בשל תחלואה מקבילה בשפעת ובחצבת. מאז תחילת ההתפרצות אובחנו בביה"ח מעל 650 חולי חצבת, כ-99% מהם ילדים. זהו המספר הגבוה ביותר שנרשם עד כה בבתי חולים בישראל. בבית החולים מדגישים כי מדובר רק בחולים שהגיעו לאשפוז, אולם בקהילה יש ככל הנראה אלפי חולים נוספים.

עם תחילת ההתפרצות נפתח בהדסה מתחם ייעודי נפרד לאשפוז חולי חצבת. המתחם פועל כשלוחה המבודדת ממחלקות הילדים, ואינו ממוקם באותה הקומה. בביה"ח מציינים כי הוא מיועד לאפשר אשפוז בטוח של ילדים עם מחלה מידבקת במיוחד, תוך מניעת הדבקה בתוך בית החולים ובקרב מאושפזים אחרים.

פרופ’ אריאל טננבאום, מנהל מחלקת הילדים בהדסה עין כרם, מספר כי המתחם נפתח כבר בשלבים הראשונים של ההתפרצות, כשהתברר שהיקף התחלואה מחייב פתרון ייעודי. "במתחם יש שמונה מיטות וכולן היום מאוישות על ידי ילדים, העומס בו מגיע בגלים. יש ימים שאנחנו עם שלוחה מלאה, ויש ימים עם מטופלים בודדים. לפעמים עובדים בשיטת 'המיטה החמה' - ילד משתחרר, מנקים, ומיד מעלים ילד אחר. זה קורה במקביל לעומס של השפעת”.

“ילדים מחוסנים לא מגיעים אלינו. כל הילדים שמאושפזים כאן עם חצבת ושפעת הם לא מחוסנים”

לדבריו, מרבית הילדים שמאושפזים עם חצבת מגיעים עם סיבוכים. “בדרך כלל מדובר בסיבוכים נשימתיים, דלקת ריאות, התייבשות או מצב כללי מאוד ירוד. חלק מהילדים מגיעים מאוד עייפים, לא אוכלים ולא שותים, וחלקם במאמץ נשימתי משמעותי ולעתים נזקקים להערכה בטיפול נמרץ”.

טננבאום מדגיש כי כל הילדים המאושפזים עם חצבת בהדסה אינם מחוסנים. “ילדים מחוסנים לא מגיעים אלינו. כל הילדים שמאושפזים כאן עם חצבת ושפעת הם לא מחוסנים”, הוא אומר.

חצבת, לדבריו, מחייבת בידוד קפדני במיוחד. “זו לא מחלה שמספיק לסגור בה דלת. מדובר במחלה שמחייבת אקסטרה-בידוד”, הוא מסביר. הכניסה למתחם מוגבלת לצוות רפואי ולהורים בלבד, וגם זאת רק לאחר בדיקה שהם מחוסנים או כאלה שחלו בעבר. “מי שלא מחוסן - לא נכנס. ראינו גם מקרים של הדבקה של הורים שלא היו מחוסנים”.

לדבריו, רמת ההדבקה של הנגיף גבוהה במיוחד. “מי שלא מחוסן יידבק בוודאות. מספיק להיות בחדר עם חולה, לא צריך מגע”. בשל כך, גם שגרת האשפוז במחלקות הילדים משתנה. “במחלקת ילדים רגילה יש אחים, דודות וסבתות שבאות לעזור. בחצבת זה לא אפשרי. הרבה מהאחים הגדולים לא מחוסנים או חולים בבית ולכן לא יכולים להגיע”.

בתוך כך, בביה"ח מעדכנים על תינוקת כבת 11 חודשים שמאושפזת ביחידה לטיפול נמרץ ילדים, חולת חצבת, שמצבה מוגדר קריטי. התינוקת, תושבת יישוב סמוך לירושלים, טופלה במשך כמה ימים בביתה לאחר שאובחנה כחולת חצבת, וכשסבלה מהחמרה משמעותית במצבה פנתה המשפחה לחדר מיון בבית חולים בעיר. זמן קצר לאחר מכן חלה הידרדרות נוספת וקריסת מערכות, שחייבו חיבור דחוף למכשיר אקמו. כעת, נאבקים הצוותים על חייה.

ד”ר אורי פולק, מנהל המערך לטיפול נמרץ ילדים בהדסה: “מדובר במקרה מצער של הידרדרות מהירה מאוד שחייבה חיבור התינוקת למכשיר האקמו".

עומס בשל תחלואה של שפעת וחצבת

במקביל לחצבת, גל השפעת הנוכחי מוסיף לעומס במחלקות הילדים. “לשפעת אין חובת חיסון וזה לא נאכף. ההיענות לא גבוהה ולכן אנחנו רואים את הגלים”, אומר טננבאום. לדבריו, יש גם היעדרויות בקרב צוותים רפואיים שנדבקו. “לא ברמה שמשביתה מחלקה, אבל זה מוסיף עומס, יש ביטולים וזה קשה”.

ד"ר טננבאום מספר כי השיח עם הורים לילדים מאושפזים מתקיים בזהירות ומתוך ניסיון להסביר ולא להאשים. “יש זמן ומקום לשיחות כאלה. כשילד נמצא במצוקה מאוד קשה ויש סכנה לחיים, זה לא הזמן. אבל יש שיחות”, הוא אומר. “אני לא אומר ‘אמרתי לכם’. אני מסביר שהמצב הזה היה אפשר למנוע”.

לדבריו, הוא מנסה להמחיש זאת דרך דוגמאות מהשטח. “יושבת סבתא שבאה לעזור והיא מחוסנת. האבא מחוסן, אבל הילדים לא. אני אומר להם: אתם בריאים כי חיסנו אתכם, והילדים שלכם עכשיו מאושפזים. הייתה משפחה עם חמישה ילדים מאושפזים". הוא מודה שחלק מהמשפחות מקשיבות, אך אחרות עומדות בדעתן.

בחלק מהמקרים, לדבריו, המסר כן מחלחל. “יש משפחות שחוזרות ואומרות: קבענו תור, הלכנו לטיפת חלב, חיסנו. הלוואי שזה היה כולם”. עם זאת, הוא מוסיף: “יש גם הורים שגם בזמן שהילדים שלהם מאושפזים ממשיכים לחשוב שטוב שהם לא חיסנו”.

לדבריו, חצבת אינה מחלה קלה כפי שלעיתים נתפסת בציבור. “אנשים אומרים ‘זה רק וירוס’, אבל זה הרבה מעבר. חצבת מדכאת את מערכת החיסון והילד עלול להידבק בעוד מחלות קשות”, הוא אומר. “במקרים נדירים מאוד זה מגיע גם לכריתה של ידיים או רגליים. זה לא שכיח, אבל זה קיים. אם היו שואלים אותי לפני 15 שנה לא הייתי מדמיין תחלואה כזו במחלה שלא אמורה להתקיים עוד."