מכת שלשולים והקאות בקרב ילדים: "ההיקף מטורף, גם ההורים נדבקים"

גל של שלשולים והקאות בקרב ילדים: ד"ר עדי וייס-פינק, מומחית לרפואת ילדים בכללית במחוז דן-פ"ת, מספרת כי לאחרונה חלה עלייה משמעותית במספר הילדים הסובלים מהתופעה. "יש ילדים שמשלשלים 6-5 פעמים ביום. ההיקף מטורף, וגם ההורים נדבקים", היא אומרת. לדבריה, להערכתה כ-70% מהפניות שהיא רואה קשורות לתסמינים האלה.

ד"ר וייס-פינק מספרת כי העיתוי מפתיע אותה. "זה נורא. לא ראיתי דבר כזה בספטמבר. אנחנו רגילים לתחלואה לפי עונות וחודשים - באפריל ובמאי, למשל, רואים את מחלת הפה והגפיים, ובקיץ יש שלשולים שקשורים בין היתר לבריכות ולאוכל שלא נשמר היטב. בעקרון בשלב הזה של השנה אנחנו כבר מצפים שיתחילו הנגיפים הנשימתיים, ושלא נראה היקף כזה של תחלואת מעיים".

מיקה בת ה-4 מהרצליה נגמלה לא מזמן מחיתולים, אבל בתחילת השבוע החלה לסבול משלשולים ובהמשך גם מחום. מאז היא נשארת בבית עם אמה, שנאלצה להחזיר לה את החיתולים. "בורח לה גם ביום וגם בלילה, היא פשוט לא מצליחה להתאפק. רק עכשיו נגמלה וכבר אנחנו שוב עם חיתולים", מספרת אמה. "אני בטוחה שהיא נדבקה בגן, כי בקבוצה הורים נוספים סיפרו שהילדים שלהם משלשלים. עכשיו אני לא שולחת אותה לגן ומפסידה עבודה ונשארת איתה בבית להשגיח עליה. כואב לי לראות אותה ככה".

לרוב מדובר בתחלואה נגיפית

לדבריה, לרוב מדובר בתחלואה נגיפית ובבדיקות הצואה לא נמצא גורם חיידקי שמסביר אותה. "אנחנו כמעט לא רואים מקרים של דיזנטריה או זיהומים חיידקיים. בעיקר מדובר בשלשולים מימיים ונוזליים, לפעמים עם חום, אבל המראה הכללי של הילדים טוב". להערכתה, אותו הנגיף יכול להתבטא בדרכים שונות: "אצל חלק מהילדים המחלה מתחילה בהקאות שנמשכות כ-24 שעות, ולאחר שהן מסתיימות מתחילים השלשולים. הנגיף מערב את מערכת העיכול העליונה והתחתונה. אנחנו רואים פחות מקרים שמתחילים בהקאות, אבל השלשולים יכולים להישאר גם שבוע".

לצד אי-הנוחות, הד"ר מדגישה כי שלשולים ממושכים עלולים לגרום לתפרחת חיתולים ולאובדן נוזלים, מלחים וסוכרים. לדבריה, חשוב להשגיח על הילדים ולוודא שאינם מתייבשים. אלא שלעתים, היא מספרת, ההורים מחזירים אותם למסגרת מוקדם מדי. "ילד משלשל בלילה, ובבוקר שולחים אותו לגן. ככה בדיוק גורמים להדבקה המונית. אחר כך ההורים מתפלאים שמתקשרים מהגן ומבקשים לקחת אותו הביתה".

הד"ר ממליצה להשאיר את הילד בבית לפחות ב-72 השעות הראשונות מתחילת התסמינים, שאותן היא מתארת כשלב המידבק ביותר. "גם אם הייתה יציאה נוזלית אחת, אני ממליצה להשאיר בבית יומיים-שלושה. צריך לעקוב אחר הילד, לראות שהוא לא מתייבש ולא מאבד נוזלים ומלחים, וגם חשוב למנוע ממנו להדביק ילדים אחרים. בגן אי אפשר להשגיח עליו באותה צורה כמו בבית". לדבריה, לאחר שלושה ימים, אם היציאות חזרו להיות תקינות ואין דם או ריר בצואה, אפשר להחזיר את הילד לגן.

ההדבקה, מדגישה ד"ר וייס פינק, אינה נעצרת במסגרת החינוכית. "זה תוקף את כולם. הילדים מביאים את זה מהגן, מדביקים את האחים ואת ההורים, ומשפחות שלמות מוצאות את עצמן עם שלשולים. זה נורא".

"צריך להטמיע בגנים את חשיבות ההיגיינה"

גם ד"ר רחלי הולצברג, מומחית ברפואת ילדים של כללית במחוז הדרום מבחינה באותה המגמה. "זה התחיל לקראת סוף אוגוסט והתגבר עם החזרה לגנים", היא אומרת. היא מעידה כי היא פוגשת לפחות עשרה ילדים ביום שסובלים משלשולים, בעיקר על רקע נגיפי. "לאחרונה היו גם שני מקרים של שיגלה, חיידק מידבק מאוד שמצריך טיפול, אבל רוב התחלואה שאני רואה היא נגיפית. אני רואה ילדים שמגיעים מאותם הגנים, ולכן תמיד מתעניינת מאיזה גן ומאיזה אזור הם מגיעים".

ד"ר הולצברג מספרת כי כאשר מתקבלת תשובה של תרבית צואה המעידה על זיהום חיידקי, היא מבקשת מההורים לעדכן את הגננת כדי להקפיד על ניקוי וחיטוי הגן. "במקרים מסוימים אני גם מעדכנת את משרד הבריאות בהתאם לסוג החיידק. צריך להטמיע בגנים את חשיבות ההיגיינה, בייחוד בזמן החלפת חיתולים, ולהקפיד היטב על שטיפת ידיים. גם בבית יש אחים שמגיעים ממסגרות שונות, וההדבקה לא נעצרת בילדים. ראיתי משפחות שבהן גם ההורים התלוננו שנדבקו".

לדבריה, מדובר בתופעה שכיחה מדי שנה בחודשי הקיץ ובתחילת שנת הלימודים. לצד ההדבקה במסגרות, ד"ר הולצברג מציינת כי בקיץ יש גם קלקולי קיבה הקשורים לאכילת מזון שלא בושל מספיק או שעמד בחוץ ולא נשמר בתנאים מתאימים.

כמו כן, היא מדגישה את חשיבות השתייה המספקת, ובמידת האפשר ממליצה להשתמש בתמיסה להשבת נוזלים ומלחים, לצד מעקב אחר מצבו. "כשילד משלשל צריך לשים לב לדגלים אדומים: אפתיות, הקאות, סימני התייבשות או קושי להעיר את הילד - כל אלה סימנים שמחייבים פנייה לבדיקה רפואית. מצד שני, לא כל שתי יציאות של שלשול מחייבות הגעה למרפאה, שבה גם כן אפשר להדביק ילדים נוספים".