מקפריסין לישראל בזמן המלחמה: המבצע והניתוח הנדיר להצלת העובר
לאחר שבסקירת המערכות התגלה גוש ענק שחסם את חלל הפה של העובר, הופנו בני זוג מקפריסין למומחה עולמי בלונדון, והוא המליץ להם להגיע לישראל. בבילינסון נערכו צוותים ממספר תחומים, ניקזו את הציסטה כשהתינוק עדיין ברחם - ואפשרו לו להיוולד כשהוא נושם בכוחות עצמו. המנתח: "במקום אחר הוא עלול היה להיחנק מיד לאחר הלידה, וכאן הצלחנו למנוע את הסכנה"


זוג צעיר מקפריסין, שציפה ללידת בנם הראשון, לא העלה בדעתו שבמהלך ההיריון ייאלץ לעזוב את ביתו, לעבור לישראל ולהמתין ללידה תחת אזעקות. הכל החל לפני כמה חודשים בסקירת המערכות בשבוע ה-20, אז הבחינה הרופאה המטפלת שלהם בממצא חריג בפיו של העובר - ציסטה גדולה מלאה בנוזל מתחת ללשון, שחסמה כמעט לחלוטין את חלל הפה ועלולה הייתה לפגוע בהתפתחות התקינה שלו ולמנוע ממנו לנשום מיד לאחר הלידה.
בני הזוג הופנו לפרופ' קיפרוס ניקולאידס, מבכירי מומחי רפואת העובר בעולם, ומנהל המרכז לרפואת העובר בלונדון. לאחר שבחן את הממצאים, ניקז המומחה את הציסטה בהכוונת אולטרה-סאונד כדי לאפשר לעובר להמשיך את ההיריון, אך הבהיר להורים כי היא צפויה להתמלא מחדש. הוא הסביר כי בקפריסין לא קיימת מעטפת רפואית הנדרשת לטיפול במקרה כה מורכב, והמליץ להם להגיע לקראת הלידה לישראל - לבית החולים בילינסון, שם ניתן להיערך מראש להצלת התינוק.
ממש כפי שחזה המומחה, בשבוע ה-31 להיריון הגוש אכן התמלא כמעט לחלוטין. הרופאה בקפריסין יצרה קשר עם ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי, מנהל המרכז לרפואת העובר במרכז הרפואי בילינסון מקבוצת כללית, שהוא גם תלמידו של פרופ׳ ניקולאידס, כדי לתאם את הגעתם לישראל. אלא שבאותם ימים התנהלה המלחמה עם איראן, ובעקבות המצב הביטחוני, הוא המליץ להם להגיע מוקדם ככל האפשר, בזמן הפסקת האש, מחשש שהשמיים ייסגרו והטיסות יופסקו. בני הזוג הגיעו לישראל בשבוע 34 להיריון, שכרו דירה סמוך לבית החולים והמתינו ללידה, כשהם רחוקים ממשפחתם ומביתם, תחת אזעקות חוזרות.
"לא ראיתי גוש כזה מעולם"
"כשהם הגיעו אלינו ראינו שהגוש מתחת ללשון כבר ממלא כמעט את כל חלל הפה", מספר ד"ר גיאלצ'ינסקי. "זו הייתה ציסטה ענקית מתחת ללשון, שהדביקה אותה לחך וחסמה למעשה את כל הפה. ניתן לדמיין את הממצא כמו בלון בפה - בתוך הרחם זה לא מסכן את העובר באופן מיידי, אבל ברגע שהוא נולד וצריך לקחת את הנשימה הראשונה - הייתה סכנה ממשית שהממצא יחסום את מעבר האוויר והוא לא יוכל לנשום. במהלך השנים ראיתי לא מעט מומים נדירים שכאלה, אבל גוש בגודל כזה בפה של עובר לא ראיתי מעולם".
לדבריו, ציסטות מהסוג הזה אומנם מוכרות ברפואת העובר, אך הן בדרך כלל קטנות ואינן גורמות לבעיה. "מקרים כאלה יכולים להופיע בערך באחד מכל 200 הריונות, אבל כמעט תמיד מדובר בציסטות זעירות שנעלמות מעצמן", מציין הד"ר. "מקרה שבו הציסטה מגיעה לממדים כאלה וממלאת את כל חלל הפה הוא נדיר ביותר, ובספרות הרפואית מתוארים מקרים בודדים בלבד".

לקראת הלידה גיבשו מומחי רפואת העובר מבילינסון יחד עם צוותי מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית תוכנית טיפול רב-תחומית ומורכבת, שכללה את צוותי הפגייה של שניידר, טיפול נמרץ יילודים, הרדמת ילדים, אף אוזן גרון, כירורגיית פה ולסת, וכירורגיית ילדים. במקביל נערכו הצוותים בחדר הניתוח הממוגן של מרכז שניידר לביצוע ניתוח EXIT - פרוצדורה נדירה ביותר המתבצעת במעט מרכזים רפואיים בעולם.
צוותי שניידר נערכו לניתוח EXIT, הליך המתבצע במהלך ניתוח קיסרי מתוכנן, כאשר מוצא ראשו של התינוק בעודו מחובר בחבל הטבור לשליית אמו, כך שהשליה ממשיכה לספק לו חמצן ומשמשת למעשה כ"מכונת לב ריאה" טבעית.
אך לבסוף, כדי למנוע סכנה החליט ד"ר גיאלצ'ינסקי לבצע פעולה נדירה עוד לפני הלידה, מה שמנע את הצורך בניתוח ה-EXIT. כאשר האם כבר הייתה מורדמת ומוכנה לניתוח הקיסרי, ובעוד כל הצוותים ממתינים בחדר הניתוח לכל תרחיש אפשרי, הוא החדיר מחט דרך דופן הרחם, ובהכוונת אולטרה-סאונד נכנס ישירות אל הציסטה שבפיו של העובר ושאב ממנה את כל הנוזל. בתוך דקות התרוקן הגוש, דרכי האוויר נפתחו והתינוק נולד כשהוא מסוגל לנשום בכוחות עצמו, ללא צורך בפעולות חירום.
מיד לאחר הלידה התינוק הועבר להשגחת צוותי הפגייה של שניידר, ובהמשך טופל על ידי מומחי אא"ג וכירורגיית פה ולסת, והם תכננו את המשך הטיפול בציסטה. לאחר כשבועיים, כשהתינוק במצב טוב, חזרה המשפחה לקפריסין. "בזכות שיתוף הפעולה בין כל הצוותים הצלחנו להביא אותו לעולם בבטחה", אומר ד"ר גיאלצ'ינסקי. "במקום אחר הוא עלול היה להיחנק מיד לאחר הלידה. כאן הצלחנו למנוע את הסכנה עוד לפני שנשם את הנשימה הראשונה".
ד"ר רועי הוד, רופא בכיר ביחידת אא"ג בשניידר, מסביר: "ניתוחי EXIT מאפשרים לנו לתת מענה רפואי מדויק לתינוק בן יומו, שבסיטואציה אחרת היה עלול להימצא בסכנת חיים מיידית לאחר הלידה. ניקוז הציסטה ברחם מנע את הצורך בביצוע ה-EXIT, וההיערכות המוקדמת הייתה חיונית לבטיחות התינוק. אף שהציסטה הצטמצמה משמעותית בעקבות הניקוז ברחם ואפשרה לו לנשום באופן עצמאי, נותרה ציסטה קטנה, והתינוק צפוי לעבור בהמשך ניתוח להשלמת הטיפול".
לדברי ד"ר גיאלצ'ינסקי, המקרה ממחיש כי ביצוע סקירות מערכות במהלך ההיריון עשוי להציל חיים. "לעתים נוטים לחשוב שסקירת מערכות נועדה רק כדי לאתר מומים ולמנוע לידה של עובר בסיכון, אבל פעמים רבות אנחנו מאבחנים בעיות שניתן לטפל בהן עוד במהלך ההיריון או מיד לאחר הלידה. במקרה הזה, עצם האבחון המוקדם אפשר לנו להיערך מראש ולהציל חיים".