"הילד מתגרד עד זוב דם": הסטרס מהמלחמה מחמיר מחלות עור אצל ילדים
הורים מדווחים על ילדים שמתעוררים בלילה מרוב גרד ולא מצליחים לחזור לישון. לעתים מדובר בילדים שמחלת עור מופיעה אצלם לראשונה, ולעתים במצב שהמחלה מחמירה. מומחית: "המתח משפיע לא רק על העור של הילד, אלא גם על איכות החיים של כל המשפחה"
אתמול (רביעי) דיווחנו על עלייה במספר הפניות לרופאים בעקבות כאבים פיזיים, שככל הנראה נגרמים בשל לחץ נפשי שמתגבר מאז תחילת המלחמה. כעת מתברר כי ניכרת גם עלייה בפניות של ילדים ומבוגרים למרפאות בשל החמרה במחלות עור שונות.
ד"ר אפרת בר-אילן, רופאת עור ילדים בכללית במחוז דן - פתח תקווה, אומרת כי יותר ויותר הורים פונים אליה בימים האחרונים בשל החמרה בבעיות עור שונות בקרב ילדיהם. "לעתים מדובר בילדים שמופיעה אצלם מחלת עור לראשונה, ולעתים בילדים שהמחלה שלהם הייתה מאוזנת במשך חודשים אך לפתע חלה החמרה משמעותית".
לדבריה, בחלק גדול מהפניות ההורים מזהים שינוי ברור בהתנהגות הילד. "חלקם מספרים שהילד לא מפסיק להתגרד ואף מתעורר בלילה מרוב גרד, לפעמים הילד מגרד עד זוב דם ולעתים הפריחה מלווה גם במבוכה חברתית".
"רק אתמול פנו אליי הורים לילד עם אטופיק דרמטיטיס בהחמרה משמעותית", היא מספרת. "בגלל המצב הביטחוני כל המשפחה ישנה יחד בממ"ד עם שתי האחיות שלו. הילד לא מפסיק להתגרד בלילה, מתעורר שוב ושוב ובוכה - וגם מעיר את אחיותיו. זו דוגמה קטנה לאופן שבו המתח משפיע לא רק על העור של הילד, אלא גם על איכות החיים של כל המשפחה".
"ראיתי גם ילד בן 4 שסובל מפסוריאזיס, שהמחלה שלו החמירה מאוד בעקבות המצב והסטרס", היא מתארת. מאחר שבמקרה שלו יש גם מעורבות של אזור איברי המין, הוא סובל מצריבה בזמן מתן שתן ומגרד מאוד באזור. בימים האחרונים הוא אף חזר להרטיב בלילה - אף שכבר היה גמול לחלוטין".
לדבריה, התופעה לא מוגבלת רק לאטופיק דרמטיטיס ולפסוריאזיס. "בימים האחרונים אנחנו רואים גם יותר החמרות של סבוריאה - דלקת עור שמתבטאת באדמומיות, קשקשים וגרד בעיקר בקרקפת ובפנים. אצל חלק מהמטופלים הגרד מתגבר במיוחד בתקופות של מתח ויותר מתבגרים עם החמרה של פצעונים בפנים". לדבריה, סטרס מגביר את פעילות בלוטות החלב בעור ולכן עלול להוביל להחמרה באקנה.
לדבריה, בתקופות של מתח חשוב במיוחד להקפיד על שגרת טיפול בעור. "למטופלים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ לעשות מקלחות קצרות במים פושרים, להשתמש בתכשירים עדינים ללא בישום ולהקפיד על מריחת קרם לחות מספר פעמים ביום - גם כשהעור נראה יחסית רגוע. לחות קבועה מחזקת את מחסום העור ויכולה להפחית את הנטייה לגרד והחמרה של המחלה".
לחולים עם פסוריאזיס וסבוריאה היא ממליצה להקפיד על טיפול מונע שניתן על ידי הרופא המטפל, בין שזה קרם משמר או שמפו רפואי. "בעת תקופות רוויות מתח הטיפול המונע הוא בעל חשיבות עליונה. למתבגרים עם אקנה חשוב להקפיד על שטיפת פנים בסבון תואם פעמיים ביום, והכי חשוב, להימנע מפיצוץ הפצעונים, פעולה זו עלולה להותיר צלקות. במידה והטיפים האלו לא מספקים יש לגשת לבדיקה של רופא עור שיתאים עבורכם טיפול מתאים".
בר-אילן מסבירה שהקשר בין סטרס למחלות עור מוכר היטב ברפואה. "כאשר הגוף נמצא במתח משתחררים הורמוני סטרס והם יכולים להשפיע ישירות על מחלות עור. לעתים העור הוא פשוט הדרך של הגוף לספר לנו כמה מתח הילד חווה", היא מסכמת.
ד"ר אפרת בר-אילן, רופאת עור ילדים בכללית במחוז דן - פתח תקווה, אומרת כי יותר ויותר הורים פונים אליה בימים האחרונים בשל החמרה בבעיות עור שונות בקרב ילדיהם. "לעתים מדובר בילדים שמופיעה אצלם מחלת עור לראשונה, ולעתים בילדים שהמחלה שלהם הייתה מאוזנת במשך חודשים אך לפתע חלה החמרה משמעותית".
לדבריה, בחלק גדול מהפניות ההורים מזהים שינוי ברור בהתנהגות הילד. "חלקם מספרים שהילד לא מפסיק להתגרד ואף מתעורר בלילה מרוב גרד, לפעמים הילד מגרד עד זוב דם ולעתים הפריחה מלווה גם במבוכה חברתית".
"רק אתמול פנו אליי הורים לילד עם אטופיק דרמטיטיס בהחמרה משמעותית", היא מספרת. "בגלל המצב הביטחוני כל המשפחה ישנה יחד בממ"ד עם שתי האחיות שלו. הילד לא מפסיק להתגרד בלילה, מתעורר שוב ושוב ובוכה - וגם מעיר את אחיותיו. זו דוגמה קטנה לאופן שבו המתח משפיע לא רק על העור של הילד, אלא גם על איכות החיים של כל המשפחה".
"ראיתי גם ילד בן 4 שסובל מפסוריאזיס, שהמחלה שלו החמירה מאוד בעקבות המצב והסטרס", היא מתארת. מאחר שבמקרה שלו יש גם מעורבות של אזור איברי המין, הוא סובל מצריבה בזמן מתן שתן ומגרד מאוד באזור. בימים האחרונים הוא אף חזר להרטיב בלילה - אף שכבר היה גמול לחלוטין".
לדבריה, התופעה לא מוגבלת רק לאטופיק דרמטיטיס ולפסוריאזיס. "בימים האחרונים אנחנו רואים גם יותר החמרות של סבוריאה - דלקת עור שמתבטאת באדמומיות, קשקשים וגרד בעיקר בקרקפת ובפנים. אצל חלק מהמטופלים הגרד מתגבר במיוחד בתקופות של מתח ויותר מתבגרים עם החמרה של פצעונים בפנים". לדבריה, סטרס מגביר את פעילות בלוטות החלב בעור ולכן עלול להוביל להחמרה באקנה.
לדבריה, בתקופות של מתח חשוב במיוחד להקפיד על שגרת טיפול בעור. "למטופלים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ לעשות מקלחות קצרות במים פושרים, להשתמש בתכשירים עדינים ללא בישום ולהקפיד על מריחת קרם לחות מספר פעמים ביום - גם כשהעור נראה יחסית רגוע. לחות קבועה מחזקת את מחסום העור ויכולה להפחית את הנטייה לגרד והחמרה של המחלה".
לחולים עם פסוריאזיס וסבוריאה היא ממליצה להקפיד על טיפול מונע שניתן על ידי הרופא המטפל, בין שזה קרם משמר או שמפו רפואי. "בעת תקופות רוויות מתח הטיפול המונע הוא בעל חשיבות עליונה. למתבגרים עם אקנה חשוב להקפיד על שטיפת פנים בסבון תואם פעמיים ביום, והכי חשוב, להימנע מפיצוץ הפצעונים, פעולה זו עלולה להותיר צלקות. במידה והטיפים האלו לא מספקים יש לגשת לבדיקה של רופא עור שיתאים עבורכם טיפול מתאים".
בר-אילן מסבירה שהקשר בין סטרס למחלות עור מוכר היטב ברפואה. "כאשר הגוף נמצא במתח משתחררים הורמוני סטרס והם יכולים להשפיע ישירות על מחלות עור. לעתים העור הוא פשוט הדרך של הגוף לספר לנו כמה מתח הילד חווה", היא מסכמת.
מצאתם טעות לשון?