זה לא סוד שרופאים נאלצים לעתים להיעזר בספרי לימוד רפואיים במהלך עבודתם, גם אחרי שנים של ניסיון; בין שמדובר במחלות נדירות שמתועדות רק בספרי לימוד, או בניתוחים מורכבים שדורשים מבט נוסף באילוסטרציה של אנטומיית האדם. אך מבין כל ספרי האנטומיה הרבים שזמינים לשימושם של רופאים, ישנו ספר אחד שבולט מכל השאר.
"אנטומיה טופוגרפית של האדם", שנכתב על ידי אדוארד פרנקופף, הוא ספר אנטומיה למטרות לימוד, שלמרות שהוא נכתב באמצע המאה שעברה, נחשב עד היום לאחד מספרי האנטומיה המדויקים ביותר. האילוסטרציות המאוירות המתנוססות בין דפי הספר מפורטות ברמה גבוהה ומתארות בדיוק רב שרירים, גידים, איברים פנימיים, עצמות ואף תאי עצב. אלא שמאחורי האילוסטרציות המדויקות הללו, מסתתרת אמת מטרידה – הן נלקחו תוך שימוש בגופותיהם של אנשים שנרצחו על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. גופות של אסירים הומואים, של אסירות לסביות, אסירים פוליטיים ואסירים יהודים, שנרצחו בידי הנאצים ולאחר מותם נשלחו למעבדתו של פרנקופף, פורקו ונותחו, לטובת ספר האנטומיה שלו.
פרנקופף היה רופא אוסטרי ותומך נלהב של המפלגה הנאצית. כשקודם להיות דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת וינה ב-1938, הורה פרנקופף לסלק חברי סגל יהודים מהאוניברסיטה, ביניהם זוכי פרס נובל. לפי דיווחים סולקו כ-132 חברי סגל מתוך 197 סך הכל. חלקם נשלחו למחנות ריכוז, רובם לא שרדו. אחרים התאבדו וישנם חברי סגל שגורלם אינו ידוע עד היום. בשנת 1939, הורה החוק הנאצי לשלוח כל גופה של אסירים שנרצחו למחלקת האנטומיה הקרובה ביותר למטרות למידה ומחקר. במהלך אותה תקופה, עבד פרנקופף שעות ארוכות במהלך היום בפירוק ונתיחת הגופות. לצדו היה צוות מאיירים שדאגו לאייר את האילוסטרציות המופיעות בדפי הספר. לעתים המעבדה הייתה כה עמוסה, שאף נאלצו לדחות את הוצאתם להורג של אסירים מסוימים. משערים כי מתוך 800 אילוסטרציות בספר, לפחות כמחציתן הגיעו מאסירים של המשטר הנאצי.
"שום דבר לא משתווה לדיוק המוצג בספרו"
הספר תורגם לשפות שונות והופץ בכל רחבי העולם. במשך שנים שומש הספר למטרות לימוד אנטומיית האדם. רק בשנות ה-90 החלו סטודנטים ואנשי אקדמיה להעלות את השאלה, מהיכן הגיעו האנשים שמתוארים באילוסטרציות בספר? באמצע שנות ה-90, "יד ושם" דרשה לחקור את הרקע של אותם אנשים המופיעים בספרו של פרנקופף. ממצאי הדו"ח שנעשה בעקבות דרישת "יד ושם" הראו כי נשלחו יותר מאלף גופות למעבדתו של פרנקופף, בהם גם ילדים, שנרצחו בידי הגסטפו בווינה. אולם רישום הגופות אבד, ככל הנראה בהפצצות ולא ניתן לקבוע את זהותם של האנשים.
וכך, בעקבות חשיפת האמת המטרידה והקשה שמאחורי הספר המצליח של פרנקופף, הפסיקו להפיצו בשנות ה-90. אז איך זה שהוא עדיין נמצא בשימוש, עד היום? ה-BBC מדווחים שהקולג' המלכותי לכירורגיה בבריטניה טוען כי הספר אינו נמצא בשימוש ועותקים שלו נשמרים בספריות רק למטרות היסטוריות. אלא שסקר שנערך לאחרונה חשף כי 59 אחוז ממנתחים שעוסקים בשחזורי עצבים מודעים לקיומו של הספר ו-13 אחוז מהם משתמשים בו בימים אלה. מתוך הנשאלים בסקר, 69 אחוז מהם אמרו שהם מרגישים בנוח להשתמש בספרו של פרנקופף גם כשהיו מודעים לעבר שלו, 15 אחוז אמרו שהם לא מרגישים בנוח להשתמש בו ו-17 אחוז לא יכלו לתת תשובה חד משמעית. כיוון שהספר לא מופץ יותר, המנתחים שמשתמשים בו מחזיקים במהדורות ישנות שלו.
עוד ב-mako בריאות:
>> אם לשניים: "כך ירדתי 12 וחצי ק"ג תוך חודשיים וחצי"
> האם באמת גברים "נדלקים" מהר יותר מנשים?
>> 7 סיבות מדאיגות לכך שאתם נרדמים מהר מדי
ד"ר סוזן מקינון, מנתחת המתמחה בניתוחים הקשורים לעצבים, מספרת ל-BBC שהספר סייע לה לא פעם במהלך ניתוחים מורכבים, כאשר לא הצליחה למצוא עצבים מסוימים ונאלצה לפנות לאיורים המפורטים בספר כדי להשלים ניתוחים בהצלחה. לטענתה, שום דבר לא משתווה לדיוק המוצג בספר והוא יעיל במיוחד בניתוחים מורכבים כיוון שהוא עוזר "להבין אילו מבין העצבים הקטנים הרבים שעוברים בגוף עלולים לגרום לכאב". אך היא מדגישה כי גם כשהיא משתמשת בספר במהלך ניתוח, היא מיידעת את כל הצוות לצידה בעבר האפל שלו, כך שכל השותפים לניתוח ידעו מהיכן הוא הגיע.
בשנה שעברה, מדווחים ה-BBC, הרב פולאק ופרופ' מייקל גרודין, פסיכיאטר ומרצה לאתיקה רפואית באוניברסיטת בוסטון, ניסו להבין האם זה תואם לחוקי האתיקה הרפואית היהודים, לעשות שימוש בספרו של פרנקופף. הם הסיקו כי מרבית הגורמים הסמכותיים היהודיים יאפשרו להשתמש באילוסטרציות בספר במטרה להציל חיי אדם – בתנאי שאנשים ידעו על עברו של הספר וכך ניתן יהיה לשמור במידה מסוימת על כבודם של האנשים שמופיעים בו בעל כורחם.
באשר לפרנקופף, לאחר המלחמה הוא סולק מאוניברסיטת וינה והוסגר לצבא האמריקאי. הוא שהה במשך כשנתיים-שלוש במחנה אסירים לפושעי מלחמה, אך הוא מעולם לא הואשם בפשעי מלחמה. הוא חזר לאוניברסיטת וינה ומת בזמן שעבד על הכרך הרביעי של ספרו, בשנת 1955. יותר מ-60 שנה לאחר מכן, "אנטומיה טופוגרפית של האדם" עדיין נחשב לאחד המקורות הוויזואלים המדויקים ביותר של אנטומיה אנושית. הוא גם פיסת היסטוריה ועדות נוספת וחשובה לזוועות שחוללו הנאצים במלחמת העולם השנייה.