ההתאחדות הרפואית של דנמרק פרסמה חוות דעת לפיה ניתוח המילה צריך להיות החלטה אישית של אדם בוגר העובר אותה, ולא של הוריו בגיל ינקות. "כשהורים מחליטים שבנם יעבור מילה, הם גוזלים ממנו את היכולת לבצע החלטות על גופו ואת היכולת להחליט על האמונות הדתיות והתרבותיות שלו", טענה ההתאחדות.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

אמנם ההמלצה נבעה בעיקר ממניעים מוסריים ולא רפואיים, אך ההתאחדות הוסיפה גם חוות דעת רפואית לעניין. הם טוענים כי ניתוח מילה אינו חסר סיכונים ולכן יש לבצעו בתינוקות רק כאשר ישנו צורך רפואי. יחד עם זאת, הם נמנעו מלהוציא את המילה מחוץ לחוק מתוך חשש לניתוחים לא מבוקרים ולבריונות מצד קבוצות דתיות שבהן מילה היא הנורמה.

המודעות לסכנות שבברית מילה עלתה בצורה משמעותית בשנים האחרונות ועמה עלה הדיון האם בכלל זה כדאי מבחינה רפואית? בעקבות זאת, מחקרים בעד ונגד מילה לזכרים ממשיכים להופיע, אך הם לא עוזרים לציבור להגיע להכרעה, אלא רק מבלבלים אותו עוד יותר. זאת בהנחה כמובן, שאתם לא אנשים שהפן הדתי שולט בבחירה שלהם, אלא הפן הרפואי. ברור שבקרב האוכלוסייה הדתית, ככל הנראה שאין כלל שאלה האם כדאי או לא לבצע ברית מילה.

חשוב לציין כי דנמרק היא לא המדינה היחידה בעלת דעה שלילית על מנהג המילה. ב-2013 הודיעה מועצת אירופה כי היא מתנגדת לברית מילה, כיוון שהיא לטענתם פוגעת בשלמות הרוחנית והפיזית של ילדים. ב-2015, לאחר לחץ מצד ישראל, מועצת אירופה חזרה בה מן ההודעה והודיעה כי היא תומכת במילה, כחלק מחופש הדת והפולחן.

כל זה גורם לנו לתהות האם יש משהו שהמדינות הללו רואות שאנחנו לא? אולי באמת מדובר במנהג מיושן שדורש עדכון היאה לימינו? האם כל הורה פוגע בחופש הבחירה של בנו? והאם בכלל כדאי לעבור את זה בגיל מבוגר?

"בצד הרפואי, יש כמה יתרונות מובהקים לברית מילה", אומר פרופ' דן ליבוביץ', מנהל המחלקה האורולוגית בבית חולים קפלן. "אך בדרך כלל, כדי להגיע להשפעותיה המיטיבות, המילה צריכה להיות בגיל מוקדם". על פי פרופ' ליבוביץ', היתרון המשמעותי במילה בגיל צעיר הוא במניעת דלקות בשתן, ובגיל מאוחר היתרון העיקרי הוא מניעת מחלות מין. "במחקרים גדולים שנעשו באפריקה, הוכח שגברים נימולים הפחיתו את שיעור ההדבקה באיידס ב-60 אחוז, לעומת מי שלא עבר מילה". אך יתרונותיה של המילה לזכרים אינה מסתכמת רק בדלקות בשתן ובאיידס. "מילה מצמצמת סבירות להעברת נגיף סרטן צוואר הרחם ומפחיתה משמעותית מחלה נדירה – סרטן הפין", אומר פרופ' ליבוביץ'.

אז למה בעצם לא כל זכרי העולם עוברים מילה?

"לקחת את התוצאות המיטיבות של המילה ולהסיק מסקנה שנכון להשליך את זה על כלל האוכלוסייה לרפואה מונעת, לא קיבלה תוקף מדעי לעולם. בגלל שמילה מצמצמת דלקות באוכלוסייה מסוימת, עדיין אנחנו לא יכולים להגיד 'בואו נעשה מילה לכולם", אומר פרופ' ליבוביץ'. "עדיין, חלק גדול מהמילה בעולם נעשה בגלל סיבות דתיות או תרבותיות, ולא רפואיות (למעט באפריקה). מילה מאוחרת בישראל מתרחשת בעיקר מסיבות חברתיות, חבר'ה לקראת צבא או בגיל ההתבגרות".

ברית מילה (צילום: wikimedia user: Chesdovi)
אולי בכלל כדאי לחכות לגיל 18? | צילום: wikimedia user: Chesdovi

עוד ב-mako בריאות
>> שאלון: חושבים שהרגלי ההיגיינה שלכם בריאים?
>> האימון הזה לא עוזר לכם, למה אתם עושים אותו?
>> מחקר: ניתוחים קיסריים ישנו את אבולוציית האדם

עולים חדשים רבים עוברים מילה מתוך חשש שלא ישתלבו בחברה

אותן סיבות חברתיות שפרופ' ליבוביץ' ציין, נפוצות ביותר בקרב עולים חדשים. החשש ממה שאנשים יחשבו, בין אם זה בצבא או בנות זוג – הוא פקטור משמעותי ביותר בהחלטה לעבור מילה בגיל מבוגר, לעתים אף יותר מהפקטור הדתי או הבריאותי. לא מעט יהודים חילונים שעושים עלייה מעל גיל 18, שאולי המילה היא לא בראש סדר העדיפויות שלהם, בוחרים שכן לעבור ניתוח מילה, כיוון שהם חוששים שזה יפריע להם להשתלב בארץ.

מקס גוטמן עלה לארץ מאוקראינה (אז ברה"מ) ועבר ניתוח מילה בגיל 23. היום הוא בן 49 ואב לשני בנים. כשהוא מסתכל אחורה על התקופה שלאחר המילה הוא רואה בזה אירוע טראומטי לכל דבר. "אדם שמחליט בגיל 18 לעשות את זה, באמת חייב להיות מודע להשלכות", אומר גוטמן. "אני למשל לא ידעתי. אנשים שעולים בגיל מבוגר לארץ רוצים להיות יהודים כשרים ואז באים ואומרים להם 'כולם עושים את זה', 'אתם לא תמצאו בת זוג', 'בנות ישראל מעדיפות חד וחלק'. אבל זו שטות גמורה. כי אף אחד לא באמת בדק איתן וגם אם כן – לרוב הן לא מכירות את האלטרנטיבות בכלל".

עולים חדשים שרק רוצים להשתייך ולהשתלב בחברה הישראלית, מקבלים מסרים נוקבים שזה לא יקרה אם לא יעברו ברית מילה – ונראה שגם אם הם חילונים שהטקס הדתי לא בדיוק מדבר אליהם, הם מחליטים שכן לעבור את הניתוח הכואב. הם אמנם בגירים וההחלטה היא שלהם, אך אי אפשר להתעלם מהלחץ שמופעל עליהם. וכך גוטמן עבר מילה בגיל 23, ללא מודעות לסכנות האפשריות מתוך רצון להשתלב ולחיות בישראל כיהודי וכישראלי "כשר". אך הוא לא תיאר לעצמו שהניתוח הוא רק ההתחלה. ההתאוששות היא החלק הקשה.

"זה ניתוח לכל דבר, ולכל ניתוח יש סכנות. הסכנה המידית כמו בכל ניתוח זה זיהום. דבר נוסף זה זקפת הבוקר, שהיא דבר איום ונורא. תופרים את הפין במצב רפוי, לכן כאשר יש זקפת בוקר, היא קורעת את התפרים ואת האזור. זה להתעורר בכאבים ובסבל", מספר גוטמן. אך זה לא מסתכם רק בזה. "ואז התחיל להתפתח אצלי נמק. תפסתי את זה בהתחלה, הלכתי לרופא עור. הוא נתן לי תרופות ואמר 'שטויות, פעם היה לי מישהו שהיה לו נמק עד הפטמות, אתה עוד במצב קל'".

"אם מישהו היה מספר לי, חד משמעית לא הייתי עושה את זה"

במקרה של גוטמן, אם הוא רק היה מקבל אינפורמציה מספקת על התהליך ועל הסכנות האפשריות, הוא לא היה עושה את זה. "מה שחשוב זה אינפורמציה. שאנשים ידעו כמה שיותר ויקבלו החלטות עם כמה שיותר מידע ביד. אם מישהו היה מספר לי, חד משמעית לא הייתי עושה את זה, לא שווה את זה", אומר גוטמן.

מעבר לסיכונים הקיימים ולהתאוששות הקשה שגוטמן עבר לאחר המילה, הוא מספר כי ישנה גם ירידה משמעותית ברגישות קצה איבר המין וירידה בהנאה מקיום יחסי מין לאחר המילה. "עור הקצה שנשאר חשוף ומשתפשף עכשיו 24 שעות בבד, נעשה גס ועבה יותר, והרבה פחות רגיש".

גוטמן קורא להורים ולעולים חדשים לא לעשות את זה, אלא אם יש התוויה רפואית לכך. "כל התירוצים ההיגייניים הם לא נכונים. ואילו הסכנות שבניתוח הן רבות. ישנם גם תינוקות שנדבקו בהרפס בעקבות טקס מציצת הדם. אם אתם בגיל מבוגר ולא דתיים, זה לא שווה את זה. אומרים שתתביישו בצבא אבל זה שטויות, אף אחד לא מסתכל".

אז מצד אחד, מילה מעל גיל 18 אכן מאפשרת לאנשים לשקול ברצינות את העניין ולעשות החלטה בוגרת שנוגעת לגוף שלהם. מצד שני, אולי עדיף לא לזכור את החוויה בכלל ולעבור את זה בגיל ינקות? אבל אז נוותר על הזכות להחליט על הגוף שלנו. כך או כך, נראה שהדיון סביב ברית המילה יישאר כאן עוד הרבה זמן. 

>> האם "שפעת גברים" זה דבר אמיתי?