שיחת משרד טיפוסית הביאה אותי לדבר על הנושא האהוב: חצ'קונים. אחת אמרה שפעם היא כל כך אהבה לחטט בפצעים שלה וכל הרגליים שלה מצולקות מזה. מכנסיים קצרים אצלה לא באים בחשבון. אחרת סיפרה שהיא נהגה להסתובב עם ערכה של פינצטה ומחט, כדי להיות מוכנה לכל חיטוט שלא יהיה. ועוד אחת סיפרה שעשתה טיפולי לייזר להסרת שיער כי היא אהבה להוציא שערות מתחת לעור באופן אובססיבי. הלכתי למצוא גברים שיתרמו לי מניסיונם כמפוצצי חצ'קונים, ומצאתי בערך מישהו אחד שהתעכב להסביר לי את תחושת העונג שנותנת לו הפעולה.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

לכולנו יש חצ'קונים או פצעים מוגלתיים, ולכל אחד מאיתנו גם יצא לפוצץ אחד פה ושם, זה נכון. אבל מתי זה הופך להיות אובססיבי? ומתי אנחנו מסתכנים ביצירת צלקות שיישארו איתנו לאורך זמן? מסתבר שיש לתופעה הזאת שם. "דרמטילומניה" או Neurotic Excursion. "מדובר במצב שמאפיין קבוצה באוכלוסייה שכל נגע בעור גורם להם לחיטוט ולגירוד אובססיבי", אומרת ד"ר מרינה לנדאו, מומחית ברפואת עור, מכבי שירותי בריאות. "אנשים בדרך כלל לא מתחילים לגרד עור בריא, כך שיש להניח שבאמת יש להם משהו בעור, אבל זה גורם להתעסקות בלתי פוסקת בעור המובילה לצלקות ולזיהומים משניים".

"רוב האנשים פשוט מתחילים במשהו קטן ומחטטים, אבל אז הם מחמירים את הבעיה. עד שהם לא יפוצצו ויפצעו, ויחכו שתצא טיפת דם, הם לא יירגעו", מוסיפה ד"ר לנדאו. "וזה לא מפסיק כאן. אחרי זה הם גם יקלפו את הגלד. זה נורא לעור, מאוד משפיע על הדרך שלו להחלים, וזה גורם לצלקות שפשוט נשארות לעד. אחת הבעיות ברפואת עור כיום היא שאין דרך להעלים לגמרי את הצלקות".

המתח מגרד

אז למה באמת אנשים מחטטים? "התופעה הזו היא הרבה פעמים ביטוי של איזה מתח, אנשים עושים את זה כסוג של תרפיה", אומרת ד"ר לנדאו. "זה אותו דבר כמו עם כסיסת ציפורניים מוגזמת, לפעמים מטופלים באים אלי עם אזורים של התקרחות ממוקדת, וזה קורה להם בכלל כתוצאה מזה שהם תולשים כשהם במתח. הרבה פעמים אנשים יכולים לעשות זאת מבלי להיות מודעים לזה, תלישת שערות לא מודעת לדוגמא היא נפוצה יותר אצל ילדים".

אבל במידה והגירוד והחיטוט הופכים למשהו שמפריע לאיכות החיים, או לבעיה שעלולה לפגוע בבריאות - כמו יצירת פצעים מרובים על הגוף, ככל הנראה מדובר בהפרעה נפשית של ממש. "דרמטילומניה שייכת לקבוצת בעיות מסוג 'הפרעת שליטה בדחפים', המופיעות כשאדם רוצה לעשות משהו שהוא יודע שאינו טוב עבורו אך בכל זאת מתקשה לשלוט בדחף", מסביר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר בכיר בשירותי בריאות כללית. "יש בה מן המשותף עם הפרעות כפייתיות אחרות כמו הפרעה אובססיבית קומפולסיבית וטריכוטילומניה. המצב מתבטא בגרד כרוני של אזורים ספציפיים בגוף עד כדי פציעה עצמית משמעותי. אנשים כאלה יכולים לגרד נגעים ספציפיים בגוף כמו נמשים או נקודות חן, צלקות וגלדים ישנים יותר, או לגרד פצעי בעור כמו פצעי בגרות. לעיתים הם מגרדים אזורים שבהם רק נדמה להם שיש משהו לגרד. גירוד העור יכול להיות באמצעות הציפורניים, או באמצעות תלישת עור, נשיכה או אפילו באמצעים מלאכותיים כמו מספריים".

נערה מנסה לפוצץ חצ'קון (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
האובססיה והחיטוט יכולים ליצור צלקות בעור | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

עוד ב-mako בריאות:
>> יובש בשפתיים: באיזה תכשיר הכי כדאי להשתמש?
>> ארגון הבריאות העולמי: בשר מעובד מסרטן
>> למה מתעלפים? מה קורה בגוף, ומתי זה צריך להדאיג אתכם?

למה זה קורה?

"אפיזודה של דרמטילומניה יכולה להיות תגובה של הגוף למצוקה, מתח או דכאון. הבעיה העיקרית וסיבת הפנייה לטיפול לרוב היא פציעה עצמית שפוגעת ממש בעור, הופעה של קרחות באזורים שונים, או פציעת עור הקרקפת עד לדימום. אנשים לרוב פונים בראשונה לרופאי עור אשר מנסים לטפל בעור הפגוע אך לא מבינים שמדובר בהפרעה שאינה עורית. לפעמים האדם עצמו לא חש בבעיה והוא מגיע לטיפול רק לאחר שמעירים לו על התנהגותו", מסביר ד"ר לוינסקי.

מה אפשר לעשות?

"הטיפול הוא קודם כל נפשי, אדם צריך להבין מה הוא עושה לעצמו. רק אחרי שיש הכרה בבעיה אפשר לטפל בה. ומבחינת הטיפול בעור, הצלקות נשארות. עם זאת, עם הזמן הצלקות משתפרות ספונטנית, אבל אין דרך להעלים אותן לגמרי". ד"ר לוינסקי מסכים עם הטענות כי מדובר בבעיה נפשית שיש לטפל בה ומוסיף כי "למרות שאין אבחנה ספציפית לדרמטילומניה בספר האבחנות הפסיכיאטרי, יש חוקרים הסבורים שהגיע הזמן להגדיר את ההפרעה הזו באופן נפרד".

איך בכלל צומחת שערה מתחת לעור?

לצד החיטוטים הכפייתיים, קיימות גם בעיות של ממש בעור ואותן ניתן למנוע גם בלי לחטט עד כאב. "מצב של שערה חודרנית, מה שנקרא בעגה העממית "שערה הפוכה" או "שערה מתחת לעור", הוא מצב בו השערה פורצת את גבולות התעלה בה היא צומחת וחודרת לשכבת עור עמוקה יותר הנקראת דרמיס. משום שהשערה שייכת רק לשכבת האפידרמיס, כשהיא חודרת לשכבת עור אחרת היא יוצרת תגובה דלקתית".

שערה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"זה קורה יותר עם שערות עבות וגסות, בעיקר שערות כהות ומקורזלות" | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

למה זה קורה?

"התופעה הזו נוצרת בעיקר כתוצאה מטיפולים להרחקת שערות, אם זה גילוח, מריטה בפינצטה או מריטה בשעווה. המקומות הקלאסיים אצל נשים זה באזור המפשעות - כי שם מוציאים שערות והשערות באופיין נוקשות יותר, ואצל גברים באזור הצוואר העליון - איפה שמגלחים, תוך כדי גילוח מותחים חזק את העור והשערה שנחתכת נכנסת לתעלה ופוצעת אותה"._OBJ

זה קשור לסוג עור או לסוג שיער?

"זה קורה יותר עם שערות עבות וגסות, בעיקר שערות כהות ומקורזלות. בסך הכל אפשר לומר שזו תופעה טבעית, אך אם יש ריבוי של התופעה הזו ונוצרת תחושת אי נוחות בעקבות כך, יש פתרון - הרחקת שיער לצמיתות, כי איפה שאין שערה אין בעיה. ובנוסף, השיטות האלה גורמות לשערות להיות יותר פלומתיות וכך הן לא יכולות להזיק לזקיק", מסבירה ד"ר לנדאו.

מה בכל זאת אפשר לעשות עם שערה מתחת לעור?

"הכי חשוב זה לא לחטט ולא לנסות להוציא את השערות האלה, כי זה מעלה את הסיכון לזיהום חיידקי משני. לפעמים יש צורך בשימוש במשחה אנטיביוטית. עוד דרך להימנע מזה  - דווקא באזור הצוואר אצל גברים – היא לא למתוח את העור יתר על המידה כשמתגלחים ולהשתמש במכונת גילוח במקום בתער. בנוסף, ניתן לקחת מברשת שיניים רכה ועדינה, ולנסות להבריש את האזור כדי לעודד את השערה לצאת החוצה, לכיוון צמיחת השערות, בלי להפעיל לחץ".

גם חצ'קונים ושחורים יכולים להיות תירוץ לחיטוטים טורדניים שעלולים להזיק לעור שלנו. אך למרבה ההפתעה, אין סיבה אמיתית להתעסק בשחורים שלנו. "אקנה היא מחלה דלקתית של בלוטות החלב שמופיעה בעיקר בפנים, בעור החזה ובגב", אומרת ד"ר לנדאו. "בנוסף, היא גם יוצרת כל מיני נגעים שחורים, שהם בעצם כמו מעין פקק על בלוטת החלב. אם הנגע השחור לא גורם לנגעים אחרים, ולא גורם לתגובה דלקתית ולהתפתחות מוגלה, מבחינה רפואית אין שום סיבה להוציא אותו. אין שום משמעות רפואית לקיומם של 'שחורים'".

>> נשבר לי לרוץ: מה באמת עובר לכם בראש בזמן אימון?