בואו נדבר רגע על עניין כואב: חורים בשיניים. בין אם היינו ילדים רעים וזללנו יותר מידי ממתקים ובין אם ירשנו גנטיקה שגרמה להם, מדובר בתופעה מרגיזה וכמעט בלתי נמנעת. הטיפול פשוט כידוע: זריקה קטנה, סתימה והעניין סגור. אך מחקרים שפורסמו בעולם בשנים האחרונות טוענים כי האמלגם, אותו החומר שממנו יוצרים את הסתימות השחורות, מסכן את בריאותנו בשל הכספית המצויה בו. אם עד עכשיו חשבנו שהסתימה השחורה היא בעיקר לא אסתטית, הרי שכעת יתכן שזו הבעיה האחרונה שלה.

כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק? 

״אמלגם הוא סגסוגת מתכתית. כיום קיימת מחלוקת בדבר אפשרויות השימוש בחומר בשל הכספית המצויה בו, הידועה כחומר רעיל בכמויות גדולות", אומרת רופאת השיניים ד"ר ענת רז.

אז למה בכל זאת משתמשים בחומר הזה?

"הסיבה העיקרית לכך היא כלכלית: מדובר בחומר גלם מאוד זול ועמיד, וזמן ביצוע הפעולה שהוא דורש מאוד מהיר יחסית, מה שחוסך גם את זמן העבודה של הרופא".

למה מסתירים מאתנו את העובדות?

"לא מסתירים מהציבור עובדות. בעקבות מחקרים רבים החליטו ה-FDA ומשרד הבריאות הישראלי לאשר את השימוש באמלגם, וזאת כל עוד נעשה בחומר שימוש נכון. למרות זאת, חשוב לציין שבמספר מדינות כמו שוודיה ויפן הופסק השימוש בו. מעבר לשאלת השימוש בחומר השנוי במחלוקת, קיימות סיבות נוספות שלא מצדיקות את שילובו בארסנל הכלים עבור המטופל - במיוחד בהתחשב בעובדה שהחלופות נעלות בכל ממד אפשרי ובייחוד בהיבט האסתטי ובכל הנוגע לדיוק מרבי".

עוד ב-mako בריאות:
>> חופפים במים חמים? אתם הורסים לעצמכם את השיער
>> מה עושים כשלא מצליחים להירדם?
>> לוקחת גלולות? יש מצב שתישארי רווקה 

מחקרים: רמות גבוהות של כספית בשתן בקרב ילדים שעברו טיפולי שיניים באמצעות אמלגם

פרופ' יונה אמיתי, מומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור בקופת חולים "מאוחדת" ואוניברסיטת בר אילן, מסביר שעל אף שיש אמת בדברים, לא בטוח שזה מה שצריך לגרום לכם למהר ולהחליף את הסתימות הישנות. "אכן, אמלגם מכיל כספית שהינה רעילה ועלולה לגרום נזק נוירולוגי והתפתחותי בעקר בילדים, לצד נזקים נוספים לבריאות כגון פגיעה כלייתית. מספר מחקרים הראו רמות גבוהות יותר של כספית בשתן בקרב ילדים שעברו טיפולי שיניים באמצעות אמלגם, עד כדי הכפלת כמות הכספית המופרשת בשתן, בהשוואה לילדים שלא עברו טיפול זה. עם זאת, במעקב של מספר שנים נראה כי כמות הכספית ירדה בהדרגה לערכים המקובלים. בנוסף, במספר מחקרים שבוצעו בארה"ב בהם נבדקה השפעה נוירולוגית והתפתחותית בקרב ילדים שעברו טיפולי שיניים באמצעות אמלגם, לא נמצאה עדות לירידה בתפקוד הנוירולוגי או לנזק התפתחותי".

סתימת אמלגם
בשוודיה, יפן ודנמרק אסרו את השימוש באמלגם | צילום: Shutterstock

כיום, מרבית המטופלים שסובלים מעששת מעדיפים את הסתימות הלבנות, או בשמן המקצועי שרף מרוכב, בעיקר מסיבות אסתטיות, שהרי לא כולנו בקיאים במחקרים דנטליים המתפרסמים ברחבי העולם. "נהוג להשתמש בסתימות אלה בעיקר מהסיבה האסתטית ולנוכח הביקוש שלהן בקרב מטופלים רבים", מסכים רופא השיניים ד"ר דורון שמיר, בעלים ומנהל רפואי במרפאת מומחים. "למרות זאת, לא הייתי ממליץ לאלה שעברו בעבר טיפולים בהם נעשה שימוש בחומר האמלגם, המצוי כאמור בסתימות הכהות, למהר ולהחליפן בלבנות. זאת מאחר שהדבר כרוך בהתעסקות מיותרת בשן שכבר עברה טיפול כנדרש. כמו כן, האמלגם מתקשה מיד בתום הטיפול ולכן אין חשש שידלוף או ישתחרר לחלל הפה לאחריו".

גם פרופ' אמיתי לא ממליץ להחליף את הסתימות הישנות, אך לדבריו כדאי לנהוג בזהירות: "במקרה שמטופלים בסתימות המכילות אמלגם מומלץ לבצע את הטיפול בזהירות הנדרשת, הן בשלב הכנסת האמלגם והן בשלב הוצאתו, וזאת על מנת להקטין סיכון של בליעת כספית בעת הפרוצדורה ולאחריה".

משרד הבריאות: אין מניעה משימוש באמלגם

אז מה עושים כשמרבית הציבור מסתובב עם סתימות אמלגם בפה? משרד הבריאות ממהר להרגיע: "מחקרים קליניים במבוגרים ובילדים עד גיל 6 הראו כי אין השפעות שליליות כתוצאה משימוש בסתימות המכילות אמלגם, ולכן אין מניעה להשתמש בסתימות אלה בקרב קהל זה.
משרד הבריאות אינו ממליץ על הסרת או החלפת סתימות המכילות אמלגם, אלא אם הסתימה לקויה. הסרת או החלפתה עלולות לפגוע בשן ולגרום לחשיפה מיותרת לאדי כספית".

 ומהי מחלת המין שאוכלת אותנו מבפנים?