חלקיקים של מיקרופלסטיק נמצאו בתוך מכלי חלב בישראל. כך עולה מניסוי שנערך במעבדה של פרופ' דרור אנג'ל, מהחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה. בכך מצטרף החלב למוצרי שתייה שבהם כבר נמצאו חלקיקים וסיבי מיקרופלסטיק כגון, בקבוקי מים ובירה.
מהניסוי עולה שכמות החלקיקים יכולה לנוע בין חלקיקים אחדים למאות חלקיקים בכל ליטר חלב. טווח הגדלים של החלקיקים נע בין 200 ל-800 מיקרומטר - מדובר בסיבים מיקרומטר (סיבים וחלקיקים זעירים) ועד לחלקיקים וסיבים גדולים יותר שמגיעים ל 5-2 מילימטר. נמצא גם שלא ניכר הבדל בין שלושה מותגי חלב ישראלים מוכרים, וכן בדרכי האריזה השונות של החלב: בקבוק, שקית או קרטון.
בדגימות חלב שנלקחו ממכלי נירוסטה שבהם נעשה שימוש באחת הרפתות בישראל נמצאה כמות חלקיקים נמוכה לפחות פי 10 מאשר בחלב הארוז שאנו צורכים. מכאן ניתן להסיק שאותם חלקיקים מתווספים לחלב בתהליך האריזה או במהלך השינוע של החלב עד שהוא מגיע לצרכן. חלקיקי הפלסטיק עשויים להימצא בבקבוק בטרם הוספת החלב, על גבי יריעות הפלסטיק בתהליך ייצור השקיות ואף באוויר במפעלי ייצור האריזות וכך גם לגבי תהליך ייצור הפקקים. מציאתם של מספר חלקיקים גדול יותר לאחר בקבוק החלב דומה לתוצאות מחקרים שנעשו בחו"ל על מי שתייה, בהם נמצא שבמים מהברז מצויים פחות חלקיקי מיקרופלסטיק מאשר במים שבוקבקו (גם שקיות התה המהודרות, העשויות מרשתבתיונים שמגיעים באריזת רשת משולשת מפלסטיק, נמצאו שמשחררות מיליוני סיבי פלסטיק משקית בודדת, ביניהן חלקיקים בגודל ננומטרי, שמסוגלים להיכנס למערכת הדם ולנדוד ברקמות שונות בגוף.
מיקרו וננו
מיקרופלסטיק וננופלסטיק הם חלקיקי פלסטיק זעירים (חלקיקי מיקרופלסטיק מוגדרים כקטנים מ-5 מילימטרים וננופלסטיק קטנים מ-100 ננומטר), שמשתחררים ממוצרים פלסטיים בתהליכי בלייה כגון הקפאה, חיכוך, שטיפה, חשיפה לשמש ועוד. אותם חלקיקים נופלים לקרקע, מרחפים באוויר או זורמים עם המים אל מתקני הטיפול בשפכים. מלבד מוצרי פלסטיק בלויים, מקורותיהם של החלקיקים כוללים בין השאר שימוש במוצרי קוסמטיקה המכילים מיקרובידים (מיקרו חלקיקי פלסטיק מהסוג שבו משתמשים בתכשירי פילינג), סיבים המשתחררים מבדים סינתטיים במהלך פעולת מכונת הכביסה והמייבש ואף חלקיקי פלסטיק המשתחררים מצמיגי הרכב כתוצאה מהחיכוך עם הכביש. עם בוא הגשמים, חלקיקי המיקרופלסטיק הרבים שנמצאים בסביבה נשטפים עם מי הנגר אל תעלות הניקוז והנקזים העירוניים או אל הנחלים, ודרכם אל הים.
חלקיקי מיקרופלסטיק רבים נמצאו במהלך העשור האחרון במגוון בעלי חיים ימיים, ובהם נכללים כמובן גם מיני דגים ופירות ים שונים המהווים חלק מתזונת האדם.
חשוב לציין שאף על פי שמחקרים רבים מתייחסים לחלקיקי מיקרופלסטיק כגורמי השפעה שלילית על הסביבה והאדם, נכון להיום לא נמצאו הוכחות ברורות לפגיעה משמעותית הנובעת מבליעה של חלקיקי מיקרופלסטיק בכמות שבה אנו או בעלי החיים חשופים אליהם (בניגוד לחלקיקי פלסטיק גדולים יותר שגורמים למותם של בעלי חיים רבים ובמיוחד של עופות ים, צבים ויונקים ימיים כתוצאה מהסתבכות בהם, מחנק או מסתימה של מערכת העיכול). יחד עם זאת, אותם חלקיקי מיקרופלסטיק, המצויים במי הים או במקורות מים יבשתיים, סופחים אליהם חומרים רעילים שמקורם מהתעשייה ומהחקלאות כגון חומרי הדברה, שמנים ותרכובות כלורו-אורגניות יציבות (PCBs) שעשויים להיות רעילים ליצורים ימיים ואחרים (בתלות בריכוז החומר לק"ג ביומסה).
מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Marine Pollution Bulletin על ידי צוות החוקרים מאוניברסיטת חיפה וחוקרים נוספים מהמכון לחקר ימים ואגמים, מראה שהדגים שאנחנו אוכלים עלולים להעביר אלינו את אותם הרעלנים שנספחו למיקרופלסטיק לאחר שהדג אכל אותם. תוצאות מחקר זה מהוות אות אזהרה לסיכונים שאנו צפויים להיחשף אליהם במידה ונמשיך לייצר ולצרוך מוצרי פלסטיק חדשים בקצב הנוכחי שרק הולך ועולה מדי שנה.
פלסטיק מעגלי
ב-2018 תעשיית הפלסטיק העולמית יצרה בשנים 2016 עד 2018 335, 348 ו- 359 ייצרה 359 מיליון טון פלסטיק חדש. יותר ממחצית מהפלסטיק שייצר האדם החל מאמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, יוצרו בעשור האחרון. אל מול הייצור ההולך וגדל, העולם, או לפחות חלקו, מנסה גם למצוא פתרונות לעודפי הפלסטיק בסביבתנו, כמו שימוש חוזר בשיטה שנקראתבמסגרת כלכלה מעגלית. אחד מפתרונות המחזור עבור בקבוקי השתייה, לדוגמה הם מוצרי הטקסטיל הסינטטיים שאנו לובשים, כגון חולצות וגרביים המיוצרים מפוליאסטר (polyester) וכך גם המעילים ושמיכות הפליס שמחממים אותנו בחורף. אולם, לא מדובר בפתרון מושלם מבחינה סביבתית. מוצרי פליס עלולים לשחרר מאות אלפי סיבים בשטיפה אחת של מכונת הכביסה ולכן מומלץ לכבסם בתדירות נמוכה. אותם מוצרים עלולים לשחרר סיבי מיקרופלסטיק אל האוויר בתהליך הייבוש ואף כאשר הם נלבשים ובכך עלולים להגדיל את מספר חלקיקי המיקרופלסטיק שאליהם אנו נחשפים.
למרות זאת, החשיבות של קידום כלכלה מעגלית כמו במקרה של בגדים ומעילי הפליס העשויים מפוליאסטר תופסת תאוצה בעולם. בכלכלה מעגלית במקום שמוצר שהשימוש בו הסתיים ישלח לשטף הפסולת, המוצר חוזר כחומר גלם לשרשרת המעגלית של יצירת מוצרים חדשים, כך שהפסולת הפלסטית שתיוותר מאחור תהיה מינימלית . קרן אלן מקארתור היא (דוגמה לארגון צדקה בריטי המעודד חשיבה ועיצוב מחודשים ליצירת מוצרים בכלכלה מעגלית. שיח בין בעלי עניין יכול לאפשר מציאת פתרונות לסוגי מוצרים שונים, כך שחברה המייצרת מוצר אחד תעשה זאת באופן בו הוא יוכל להוות לאחר תום השימוש בו את חומר הגלם לתהליכים של חברה אחרת המייצרת מוצר שני. מוצר שכזה שתופס תאוצהטובה לתהליך כזה היא רצפות דק שמיוצרות בשנים האחרונות הוא רצפת הדק במרפסות, בבתים ועל הסיפון של ספינות אשר מיוצרות ממוצרי פלסטיק ממוחזרים. בנוסף לכך, במקרה הזה המוצר הממוחזר מוריד מהביקוש הגדול למשאב העץ, מה שיכול אולי לצמצם גם אם במעט, את היקף בירוא היערות.
עוד ב-mako בריאות:
>> בן 31 הגיע למוקד בגלל הקאות – וזה מה שגילו
>> בלי ניתוחים ותרופות: "כך ירדתי מעל 40 ק"ג"
>> מגפת הקורונה: התעלומה הכי גדולה סביב המחלה
המעבר לכלכלה מעגלית צפוי להפחית משמעותית את כמות הפסולת שתגיע למקורות המזון ומי השתייה שלנו והמשך המחקר בתחום יכול להוביל לייצור מוצרים פחות מזהמים. הקצב שבו יתרחש תהליך המעבר לכלכלה מעגלית, מעבר שעתיד לסייע לנו להתמודד עם משבר הפלסטיק והמיקרופלסטיק, תלוי בגורמים רבים (החל מכלים רגולטוריים ועד לכוחות השוק), אך העלאת המודעות הציבורית לבעיה ולפתרונות האפשריים עשויה לזרז אותו. דוגמה מצוינת היא בצמצום ממוחזר) או צמצום השימוש בפלסטיק (כפי שקורה במקומות שונים בעולם ואף בישראל, במקרה של השימוש בכלים החד-פעמיים, החושפים אותנו לפלסטיק שבא במגע עם מזון ומשקאות חמים ושעלולים בתנאים מסוימים לזלוג מהם חומרים אל המזון או המשקה שלנו. שחושפים אותנו לחלקיקי פלסטיק בזמן שתייה ואכילה).
מחקר שהתפרסם לאחרונה טוען שסך כל חלקיקי הפלסטיק - מהאוויר, מבקבוקי השתייה, מאכילת דגים ושתיית חלב וממקורות אחרים - שאותם אנו מכניסים כיום לגופנו מסתכם בכחמישה גרם לשבוע, כמשקלו של כרטיס אשראי ממוצע. נדמה שאם לא נפעל היום לצמצם את כמות הפלסטיק שבו אנחנו משתמשים, הוא ימשיך למצוא דרכים חדשות להיכנס לגופנו.