נוטלים תרופות ומתכננים לצום? הטעות שעלולה לסכן אתכם ביום כיפור
יום אחד בלי אוכל ושתייה נשמע פשוט, אבל עבור מי שנוטל תרופות או מתמודד עם מחלה כרונית, צום יכול לשנות את הדרך שבה הגוף מגיב לטיפול. מה קורה לסוכר וללחץ הדם, למה אסור "לסדר" לבד את שעות נטילת התרופות, ומי צריך להתייעץ עם הרופא עוד לפני הצום?

ביום כיפור כמעט כולנו משנים את השגרה. לא רק הארוחות נעלמות, אלא גם השתייה, שעות השינה, הפעילות הגופנית ולעיתים שעות נטילת התרופות. עבור אדם בריא, צום של יממה הוא אירוע חריג שהגוף יודע להתמודד איתו ברוב המקרים. אבל כשנכנסת לתמונה מחלה כרונית או טיפול תרופתי קבוע, התמונה מורכבת יותר. לכן כדאי לעצור עוד לפני הצום ולא לחכות לגוף שיאותת שמשהו לא בסדר.
התרופה לא יודעת שזה יום כיפור
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שאם לא אוכלים, פשוט מדלגים על התרופה. אלא שתרופות שונות מתנהגות אחרת בגוף, וחלקן קשורות ישירות לאוכל, לשתייה או למאזן הנוזלים. שינוי עצמאי בשעות הנטילה, דילוג על מנה או נטילת שתי מנות יחד לאחר הצום כדי "להשלים" את מה שפוספס, עלולים להיות מסוכנים.
הדבר נכון במיוחד אצל אנשים שנוטלים תרופות לסוכרת, לחץ דם, מחלות לב ומצבים כרוניים נוספים. גם תרופות "קבועות" שנלקחות במשך שנים לא בהכרח מתאימות לאותה התנהלות ביום צום. לכן השאלה לפני יום כיפור אינה "האם אני יכול פשוט לא לקחת את התרופה", אלא "איך הטיפול שלי צריך להתנהל במהלך הצום". את התשובה צריך לקבל מאיש מקצוע שמכיר את המצב הרפואי ואת הטיפול הספציפי.
סוכרת: לא כל התרופות מתנהגות אותו דבר
אצל אנשים עם סוכרת, צום יכול להיות מורכב במיוחד, משום שהפסקת האכילה משפיעה ישירות על רמת הסוכר. לא כל התרופות מסוכנות באותה מידה בזמן צום. אינסולין וכדורים ממשפחת הסולפונילאוריאה עלולים להעלות את הסיכון לירידה חדה מדי בסוכר, ולכן לרוב יש צורך בהתאמת המינון מראש. לעומת זאת, תרופות סוכרת אחרות נחשבות בטוחות יותר לצום ולרוב אינן דורשות שינוי במינון. גם כאן, ההחלטה הסופית צריכה להתקבל מול הרופא/ה. מי שמטופל בתרופה שגורמת לגוף לסלק יותר סוכר דרך השתן צריך לשים לב במיוחד לשתייה מספקת לפני ואחרי הצום, שכן התייבשות עלולה לסכן בסיבוכים תחת טיפול זה.

גם מי שמכיר היטב את גופו לא צריך להניח שמה שהיה נכון בצום הקודם נכון גם השנה. המצב הבריאותי והטיפול יכולים להשתנות. נשים בהיריון, בפרט בטרימסטר שני ושלישי, וחולי סוכרת סוג 1 נמצאים בסיכון גבוה יותר, בין היתר בשל חשש להיפוגליקמיה, התייבשות או השפעה על ההיריון. לכן יש לקבל החלטה על צום רק לאחר הערכה פרטנית מול רופא/ת המשפחה או רופא/ת הסוכרת, ולעיתים בעזרת כלי הערכת סיכון ייעודיים.
לחץ דם: הסכנה יכולה להיות דווקא בתרופה
אצל אנשים בריאים, צום דווקא נוטה להוריד את לחץ הדם. הבעיה עלולה להתעורר אצל מי שנוטל תרופות ללחץ דם וממשיך לקחת אותן כרגיל בלי לשתות מים כל היום. השילוב של תרופה שמורידה לחץ דם והתייבשות עלול לגרום ללחץ דם נמוך מדי, סחרחורת ואף עילפון. לכן אצל חלק מהמטופלים ייתכן שיומלץ לדלג על מנת התרופה ביום הצום. יש חריג חשוב: תרופות מסוג חוסמי בטא, וכן קלונידין, אסור להפסיק בבת אחת, גם ביום צום. במקרים כאלה הפתרון הנכון הוא בדרך כלל הפחתת המינון ולא הפסקה מוחלטת, כדי למנוע החמרה פתאומית בלחץ הדם או בקצב הלב. גם כאן מומלץ לפנות לייעוץ רפואי ולא לנחש לבד.

מתי הגוף מאותת לעצור?
רעב או אי-נוחות קלה יכולים להיות חלק מצום, אבל סחרחורת משמעותית, בלבול, חולשה חריגה, עילפון, כאב בחזה, כאבי בטן, הקאות, קוצר נשימה, חום גבוה או כל תסמין שאינו רגיל עבור האדם, מצדיקים עצירה מיידית של הצום וטיפול רפואי. אם יש לכם מחלה כרונית, אתם נוטלים תרופות קבועות, בהיריון, מבוגרים, סובלים ממחלת כליות או נמצאים במצב רפואי מיוחד, אל תחכו לערב יום כיפור. לפעמים יהיה צורך בשינוי אופן נטילת התרופות, בהתאמת מינון, ובחלק מהמקרים ההמלצה תהיה שלא לצום כלל. אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. יום כיפור הוא יום של עצירה. אולי זו בדיוק הסיבה שכדאי לעצור כמה ימים קודם, לפתוח את רשימת התרופות, לדבר עם הרופא/ה ולוודא שהצום מתאים לכם. כי ביום כיפור אנחנו אולי מפסיקים לאכול ולשתות לזמן מוגבל. אבל את הבריאות שלנו אסור להפסיק לנהל.

ד"ר לי ארז היא מומחית לרפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון