"הרופא אמר שנשארה לי שנה וחצי לחיות - אבל אז נזכרתי מי אני"

"במשך שלושה חודשים הרגשתי שאני לא אני. הסתובבתי עם כאבי ראש שלא פוסקים, עייפות נוראית מצד אחד, אבל מצד שני לא נרדמת בלילות. בעיקר חוויתי תחושה של ניתוק שהלכה והתגברה. לא הכרתי אותי, לא הבנתי אותי. הגעתי שלוש פעמים למיון, בפעמיים הראשונות די נפנפו אותי, טענו שזו התקפת מגרנות קשוחה שמגיעה לכבוד גיל המעבר. בפעם השלישית התעקשתי שאין לי מיגרנות. ישבתי במיון הרבה זמן, נרדמת מתעוררת עם אפס תחושת זמן. פתאום שמעתי, 'מי זאת רוית חורי?' התעוררתי וראיתי רופא שרץ לעברי. הוא העביר אותי בדחיפות למיון של מיטות שכיבה, ומיד היה מסביבי צוות שלם, שנותן לי תרופות ולוקח לי שוב מדדים".

כך התחיל המסע של רוית חורי (50), קואצ'רית ואם יחידנית לנדב בן 6.5, במאבק על חייה. לאחר מכן, היא אומרת, סיפר לה הרופא בבהילות כי יש ממצא חריג בראשה, והיא כנראה תעבור לבית החולים בילינסון. רוית נרדמה וכשהתעוררה כעבור שעה וחצי מצאה את עצמה במיון בילינסון. יום לאחר מכן נכנסה לניתוח חירום – נמצא לה גידול במוח בגודל של 5 סנטימטרים. היא התעוררה מהניתוח שמחה – היה לה מצב רוח טוב, היא הייתה מוקפת באהבה, משפחה וחברים, וחשבה שהיא אחרי החלק הקשה. "חוויתי הקלה גדולה כי הבנתי אותי שוב", שיתפה, "מסתבר שהגידול ישב על החלק הלוגי של של המוח, מה שאומר שנעלמה לי היכולת לחבר בין הנקודות ולהסיק מסקנות".

התוכנית הייתה לנוח בבית אמה ולהחלים, אבל אז הגיעו אזעקות, ופתאום – טלפון מבית החולים. חזרה הביופסיה. התוצאות הראו כי הגידול שבמוחה הוא גידול אגרסיבי מסוג גליובלסטומה (GBM) - גידול מוח ממאיר אלים ופולשני.

"הרופא המנתח היה הראשון שאמר שנשארה לי שנה וחצי לחיות", היא ממשיכה, "הוא הסביר שזה סרטן אגרסיבי שגדל במהירות גדולה. שהוא שכיח מאוד ונחקר אבל מקצר חיים. האונקולוגית לא נתנה קיצוב של זמן אבל לגמרי היה ברור שאלה טיפולים שמטרתם להאריך חיים, ולא לרפא את הסרטן".

חורי בילתה את רוב חייה הבוגרים בתל אביב, עד לפני חודש, אז עברה לגור בדירה ברמת גן כי הבטיחה לבנה, העולה לכיתה א', שיהיה להם ממ"ד, וכעת, עם ההתמודדות, היה לה גם חשוב לייצר לעצמה מעגל של עזרה ותמיכה לימים שבהם תרגיש פחות טוב. "זה היה שינוי מאוד גדול אבל גם מבורך, וכזה שממש כבר רציתי בו", היא אומרת.

אבל חורי, שמלווה אנשים כבר 20 שנה להשיג את מטרותיהם ולהתמודד עם כל מה שקשה ללב שלהם, לא מתכוונת לוותר כל כך מהר. היא החליטה לתעד את התהליך שהיא עוברת ברשתות החברתיות, לעבור את הדרך הזאת חשופה, פגיעה ומשתפת, והכי חשוב – להחלים.

"ב-23.2 השתנו לי החיים", כתבה בפוסט הראשון שחשף את מצבה, "הפוסט שלא חשבתי שאכתוב. וכן הוא מפיל פצצה על הראש, הוא קשה לעיכול". היא סיפרה בו את כל מה שקרה, את הדברים הקשים ששמעה מהרופאים, "אבל אז נזכרתי מי אני ואמרתי לרופא – אתה ואני נעשה מסיבת עיתונאים יחד, על החלמה מלאה", שיתפה.

לקח לה כמעט חודש לעכל את הבשורה. "אני הולכת לעשות חדש ואחרת. אני הולכת לעלות יומן החלמה. לשתף אתכם בטוב וברע ובלא נורא". וכך עשתה.

היא שינתה את התזונה לדיאטה קטוגנית מחמירה, מנטרת את השינה ולומדת כל הזמן איך עוד אפשר לעשות ולשנות. היא הורידה קצב – "אני אדם על ספידים בדרך כלל, עושה הכל הרבה ומהר, ואני לומדת את לעשות הכל לאט יותר, להקשיב לגוף בצורה חדשה שלא הכרתי" - ומתמודדת עם הבירוקרטיה והטופסולוגיה שנלוות למחלה בצעדים קטנים, מנסה לסיים חלק אחד ולהתחיל את החלק הבא.

כעת למערכת הרפואית הקונבנציונלית אין פתרונות עבורה, והיא מטופלת בגישה מטבולית, הנשענת בין השאר על "אפקט ורבורג", המראה שתאי סרטן תלויים בצורה קיצונית בגלוקוז (סוכר) לצורך הפקת אנרגיה והתרבות, ופונה לעוד טיפולים אפשריים. "הגעתי לשלב בהחלמה שאני צריכה לבעוט בדלתות, לא להסכים לתפיסות, וללכת על טיפולים שאין בארץ", שיתפה.

"אני יודעת שיש לי פה שליחות גדולה", היא אומרת, "מאז שהתחלתי לתעד את המסע שלי אני מקבלת עשרות פניות שבהן שואלים על הטיפולים שמצאתי, וההודעות מחולים בסוג הסרטן שלי הן הכי כואבות. מישהי כתבה לי שלאבא שלה יש סרטן כזה והיא סוף סוף מצאה מישהי שעזרה לה להחזיר את התקווה. ההיחשפות עוזרת גם בזה - לגרום לאנשים להבין שיש ריפוי, שיש עוד דרכים, וזה לא סוף הדרך כמו שאומרים ברפואה הקונבנציונלית.

"למדתי מלא ואני עוד לומדת כל יום, איך לבקש עזרה, למדתי כמה נעים לאנשים שמבקשים מהם עזרה, כמה זו זכות לעזור לאחר וכמה זה בעיקר מאפשר גם להם להרגיש שייכים ומשמעותיים", היא אומרת. בפוסט ששיתפה היא מבקשת ממי שיכול להפוך להיות שותפים במסע שלה, לתרום, להפיץ, לדבר ולשתף. "אני צריכה כפר שלם כדי לצלוח את הפרויקט הזה. אין שום תוצאה אחרת חוץ מהצלחה על הפרק".

עתה גם נרתמו לטובתה תלמידותיה לשעבר, כיום מאמנות בעצמן, ויזמו יום הרצאות מיוחד לתרומה ותמיכה בה. היום ייערך ב-30.6, ויכלול הרצאות רבות שתוכלו להקשיב להן וגישה אליהן למשך שנה שלמה, ממיניות וזוגיות ועד גידול ילדים ויהדות, זאת תמורת תרומה של 180 שקלים. אנחנו מחכים לבשורות טובות.

כאן גם אתם יכולים לעזור