לפי דו”ח משנת 2023 של מכון טאוב, גוף מחקר עצמאי שמנתח מדי שנה את המגמות החברתיות והכלכליות בישראל, בעשרים השנים האחרונות הגיל הממוצע של יולדות בישראל עלה בכמעט שנתיים. במקביל, שיעור הלידות מחוץ לנישואין כמעט הוכפל, ומספר הלידות בעקבות הפריה חוץ-גופית כמעט הוכפל גם הוא. נראה שאין מדובר בשינוי רפואי בלבד: לפנינו מגמה חברתית שהולכת ומעמיקה – יותר ויותר נשים דוחות את ההורות, מנתקות אותה ממסגרת הנישואין המסורתית, ונשענות על הטכנולוגיה הרפואית כגיבוי לירידה הטבעית בפוריות שמתרחשת עם הגיל.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
לצד השינוי הזה, כדאי לשים לב שלא מדובר בקבוצה אקראית לגמרי של נשים. לפי הדו”ח, העלייה בלידות של נשים שמעולם לא נישאו מתרחשת בעיקר בקרב האוכלוסייה היהודית, וסביר להניח שהיא מאפיינת יותר נשים שאינן דתיות או חרדיות. במקביל, נשים יהודיות חילוניות הן קבוצה שהשכלתה האקדמית, בממוצע, גבוהה במיוחד, והמתאם בין השכלה להכנסה הוא נתון שהוכח במחקרים פעם אחר פעם. מכאן שדחיית הלידה והבחירה בטיפולי פוריות אינן מעידות רק על שינוי ערכים או בחירות אישיות, אלא גם על יכולת כלכלית, גישה לשירותים רפואיים ומרחב תמרון. במילים אחרות, האפשרות לדחות את ההורות לא מתחלקת באוכלוסייה באופן שווה – חלק מהנשים יכולות להרשות את זה לעצמן, ואחרות פחות.
המגמה הזו לא ייחודית לישראל. גם באירופה גיל הלידה הממוצע בלידה ראשונה עלה בעשורים האחרונים מ-27.8 ל-28.8, אם כי יש שונות גדולה בין מדינות. אלא שמשמעות העלייה הזו בגיל הלידה חורגת מכלכלה או שינויי תרבות. ככל שהגיל עולה, כך עולה גם הסיכון שנשקף ליולדת ולתינוק או התינוקת שלה – במהלך ההיריון, בלידה, ולעיתים גם לאחר מכן.
היסטורית, המונח “גיל אימהי מתקדם” יוחס ללידות בגיל 35 ומעלה, משום שמחקרים הראו שבגיל הזה ואחריו יש עלייה בסיכון לסיבוכי היריון ולידה. כיום, בעקבות השינוי במציאות הדמוגרפית, כאשר לידה בגיל 35 היא כבר דבר שבשגרה, מחקרים רבים מגדירים “גיל אימהי מתקדם” כלידה בגיל 40 ומעלה; יש שאפילו מבחינים בין גילי 44-40 ובין 45 ומעלה, שמכונה לעיתים “גיל אימהי מתקדם מאוד”, ואז ההריון מושג לרוב מעוברים מוקפאים או מתרומת ביצית, אם כי ההגדרה לא תמיד אחידה.
המחקר הנוכחי
כדי להבין אם לעלייה בגיל הלידה יש משמעות בריאותית ממשית, חוקרים בשוודיה ערכו מחקר גדול שהתמקד בשאלה איך גיל האם – במיוחד מגיל 40 ומעלה – משפיע על בריאות התינוקות סמוך ללידה. המחקר התבסס על מרשם הלידות השוודי, מאגר ממשלתי שמרכז מידע רפואי על כמעט כל הלידות במדינה, ונחשב לאחד המקיפים בעולם. החוקרים ניתחו יותר מ-300 אלף לידות של תינוקות יחידים בין השנים 2010 ל-2022, וכללו בו נשים שילדו בגיל 35 ומעלה, כדי לבדוק אם הסיכון אכן גדל עם הגיל.
הנשים שהשתתפו במחקר חולקו לשלוש קבוצות: גילי 39-35 (קבוצת ההשוואה, המייצגת את גיל הסף שבו מתחילה העלייה בסיכון), גילי 44-40 וגילי 45 ומעלה. החוקרים בדקו שורה של סיבוכים רפואיים אצל הנשים והיילודים, כמו מות העובר ברחם בחודש מתקדם להיריון (“לידה שקטה”), מוות בשבועות הראשונים לחיים ובעיות בריאות נוספות לאחר הלידה. הרעיון לא היה רק לבדוק אם גיל מתקדם קשור לעלייה בסיכון, אלא גם אם יש הבדל ממשי בין לידה בראשית שנות ה-40 ללידה בגיל 45 ומעלה, וכך להבין אם הסיכון עולה בהדרגה עם הגיל.
כשהגיל עולה, הסיכון עולה
הניתוח של החוקרים הראה כי בהשוואה לנשים שילדו בגיל 39-35, תינוקות של נשים שילדו בגיל 44-40 היו בסיכון גבוה יותר באופן מתון אך עקבי לכמה סיבוכים רפואיים. הסיכון ללידה שקטה היה גבוה בכ-27 אחוזים, אבל במספרים מוחלטים מדובר בעלייה מ-0.42 אחוזים ל-0.55 אחוזים מהלידות – כלומר בערך עוד מקרה או שניים לכל אלף לידות. גם הסיכון לתמותה סביב הלידה עלה בכ-30 אחוזים, והסיכון ללידה מוקדמת, לפני השבוע ה-34 להיריון, היה גבוה בכ-32 אחוזים. במספרים מוחלטים, 1.4 אחוזים מהנשים בקבוצת ההשוואה חוו לידה מוקדמת, לעומת 1.9 אחוזים מהנשים בגילי 44-40.
נשים שילדו בגיל 45 ומעלה היו בסיכון לסיבוכים באופן בולט יותר. הסיכון ללידה שקטה היה גבוה בכ-80 אחוזים, אך נותר נמוך יחסית: 0.83 אחוזים לעומת 0.42 אחוזים בקבוצת ההשוואה – בערך עוד ארבעה מקרים לכל אלף לידות. הסיכון לתמותה סביב הלידה עלה בכ-88 אחוזים, והסיכון ללידה מוקדמת היה גבוה בכ-91 אחוזים. במספרים מוחלטים, שלושה אחוזים מהנשים בקבוצה הזו חוו לידה מוקדמת. מכאן שהסיכון אומנם עולה עם הגיל, במיוחד אחרי גיל 45, אבל גם בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר האירועים החמורים עדיין נדירים.
איך זה היה נראה בישראל?
כדי להבין את משמעות הממצאים האלה ברמת האוכלוסייה, אפשר לעשות תרגיל המחשה זהיר. לפי נתוני הלמ”ס, בשנת 2024 נרשמו בישראל 181,614 לידות של תינוקות חיים. לפי נתוני הלמ”ס המפורטים לפי גיל האם, בשנת 2021 מתוך 185,040 לידות של תינוקות חיים, 8,835 מהתינוקות נולדו לנשים בנות 44-40 ו-837 לנשים בנות 45 ומעלה. אם מניחים שהתפלגות גילי היולדות נשארה דומה גם בשנת 2024, מדובר בסדר גודל של כ-8,700 לידות של נשים בנות 44-40 וכ-820 לידות של נשים בנות 45 ומעלה. נתונים עדכניים יותר משנת 2024 מראים ששיעור הפריון עמד על 31.3 לידות לכל אלף נשים בנות 44-40 ועל 3.6 לידות לכל אלף נשים בנות 49-45, אך מדובר בחישוב סטטיסטי, ולא במספר הלידות בפועל בכל קבוצת גיל.
אם נחיל באופן מקורב את פערי הסיכון שנמצאו במחקר השוודי על המספרים האלה, נקבל כ-15 מקרים נוספים של לידה שקטה, כ-22 מקרים נוספים של תמותה סביב הלידה וכ-55 לידות לפני השבוע ה-34 להיריון. זו אינה תחזית מדויקת לישראל, משום שהחישוב משלב נתונים משנים שונות ומניח שהסיכונים שנמצאו באוכלוסייה השוודית חלים גם בישראל. עם זאת, הוא ממחיש שגם אם הסיכוי של אישה או תינוק ספציפיים לחוות סיבוך רפואי אינו גדול, פער קטן בסיכון יכול להצטבר למספר לא מבוטל של מקרים ברמת האוכלוסייה. במילים אחרות, ככל שגיל האם עולה, בעיקר אחרי גיל 45, כך רואים החמרה ברורה בסיכון לסיבוכים רפואיים סביב הלידה, ולא רק עלייה קטנה יחסית.
יתרונות המחקר ומגבלותיו
למחקר הזה יש כמה נקודות חוזק שבזכותן הממצאים שלו אמינים יותר. ראשית, הוא התבסס על מסד נתונים לאומי – מרשם הלידות הרשמי של שוודיה, שמכסה כמעט את כל הלידות במדינה. כמות הנתונים הגדולה מאפשרת לזהות גם סיבוכים נדירים יחסית, כמו לידה שקטה או תמותה סביב הלידה, בדיוק גבוה יותר לעומת מחקרים קודמים. בנוסף, הנתונים הגיעו מתוך רשומות רפואיות שנאספות באופן שגרתי במערכת הבריאות, ולא דרך דיווח עצמי, מה שמקטין את הסיכוי לחוסר דיוק. זה לא המחקר הראשון שמראה קשר בין גיל האם לסיבוכים, אך היתרון המרכזי שלו הוא בגודל המדגם וביכולת להראות בדיוק רב יותר שהסיכון עולה בהדרגה עם הגיל, עם החמרה בולטת במיוחד לאחר גיל 45.
עם זאת, חשוב להבין גם את מגבלות המחקר. המרכזית שבהן היא שקבוצת ההשוואה כללה נשים בגילי 39-35, ולא צעירות יותר. מכיוון שהסיכון לסיבוכים מתחיל לעלות סביב גיל 35, ייתכן שההשוואה הזו אפילו ממעיטה במידה מסוימת בהערכת ההשפעה של גיל מבוגר יותר. בנוסף לכך, כיוון שמדובר במחקר תצפיתי, כמו כל מחקר שמתבסס על מאגרי מידע רפואיים, אי אפשר להסיק ממנו בוודאות שגיל האם הוא הגורם הישיר לסיבוכים, אלא רק שהוא קשור לעלייה בסיכון. ייתכן גם שחלק מהנתונים, כמו הריונות בעזרת טיפולי פוריות או סיבוכים מסוימים, לא תועדו במלואם. לבסוף, רוב הנשים במחקר כבר ילדו בעבר, ואילו הנטייה לסיבוכים גבוהה מעט יותר בלידות ראשונות. לצד כל זאת, חשוב לקחת בחשבון שהממצאים מתארים סיכון ברמת האוכלוסייה, ולא מאפשרים לחזות מה יקרה לאישה או תינוק מסוימים.
