כ-80 אחוז מהנשים בגיל הפוריות חשות תסמינים גופניים ו/או נפשיים לפני הווסת, ככל הנראה כתוצאה משינויים הורמונליים בתקופת המחזור החודשי, המתחלק לתקופה שעד הביוץ ומהביוץ לווסת. מי שחווה את התסמונת עלולה לחוות את התסמינים הללו כשלושה-עשרה ימים לפני הווסת, ולרוב הם יחלפו עם בוא הווסת או במהלכה. חלק מהתופעות הגופניות הן מעין תגובות הגנה של הגוף כתוצאה מהתחושה ש"משהו השתנה", הגוף מגיב בכמה דרכים לשינויים ההורמונליים.
>> 7 דברים שלא ידעתן על תסמונת קדם וסתית
סוגי התסמינים
ככלל, התסמינים מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: תסמינים התנהגותיים, גופניים ונפשיים. נשים רבות מעידות כי עיקר התסמינים הפיזיים הם כאבים בבטן התחתונה, גודש וכאבים בשד, כאבי ראש ולעיתים נפיחות באזור הבטן התחתונה. בהיבט ההתנהגותי חלק מהנשים מעידות כי בימים אלה הן נוטות להתבודד וליצור פחות אינטראקציות חברתיות. מסקר שנערך לאחרונה בישראל נמצא כי כ-75 אחוז מהסובלות מ-PMS מעידות כי קורה שאנשים בסביבתן רומזים שההתנהגות שלהן מושפעת מהתופעה.
רוב הנשים מציינות שעיקר ההפרעה באיכות החיים מתבטאת בתסמינים הנפשיים שהן חוות. התסמינים הללו כוללים בין השאר מתח נפשי, מצבי רוח משתנים, דכדוך ונטייה לבכי. המשפט השכיח ביותר שאומרות לי הנשים המגיעות למרפאה הוא "זאת לא אני".
מובן שלא כל אישה תחווה את אותם התסמינים כמו חברתה, או את רוב התסמינים המשתייכים לתסמונת, ולכן יש צורך באבחון מדויק. רבות מהנשים חוות את התסמונת אך מתקשות לזהותה. עוד נמצא בסקר כי כ-65 אחוז מהסובלות מ-PMS נטו לייחס במידה מסוימת את התסמינים למצב רפואי אחר, וניכר כי המודעות אכן נמוכה. נוסף לכך, נמצא קשר ישיר בין תסמיני PMS לתסמיני גיל המעבר – ככל שהתסמונת הקדם וסתית חמורה כך גם תסמיני גיל המעבר. נמצא כי כמחצית מהנשים הסובלות מהתסמונת לא מטפלות בה וסובלות לחינם.
>> המזונות המומלצים להפחתת תסמיני גיל המעבר
איך מאבחנים
במידה שאתן חוות תסמינים חריגים חשוב לגשת לרופא המשפחה או לרופא נשים מומחה כדי להתחיל מעקב אחר התסמינים וזמני הופעתם. אם התסמינים מופיעים באופן קבוע יחסית של שלושה-עשרה ימים טרם הדימום הווסתי, ועד כמה ימים לאחריו - קיים סיכוי גבוה כי זה אכן PMS. חשוב לעקוב אחר תסמינים נוספים גם אם לא נראה שיש קשר, כמו שינוי בתזונה, נטייה להפיל דברים וכדומה, וחשוב לשלול אירועים רפואיים אחרים. לעיתים PMS עלול לעורר מחלה אוטואימונית נוספת, לרבות אנדומטריוזיס, ולכן יש להיות ערות לכל תרחיש. מאחר שהתסמונת שכיחה בקרב בנות אותה משפחה, חשוב לנסות לקבל אינפורמציה מהן ולסייע בכך באבחון ובטיפול.
סוגי טיפולים
כיום יש קשת רחבה של טיפולים לנשים הסובלות מתסמיני הPMS, מטיפולים הוליסטיים ועד טיפולים תרופתיים. בקו הראשון של הטיפולים מגוון טיפולים שהוכחו קלינית כיעילים להקלת התסמינים, בהם: טיפול בגלולות למניעת היריון (חשוב במקרה הזה להתאים את סוג הגלולה לאישה כדי למנוע את החמרת התופעות), תרופות אנטי-דיכאוניות ותרופות ממקור צמחי, המופקות מהצמח שיח אברהם, הגדל על גדות הנחלים, בעיקר במזרח התיכון, שהוכחו כיעילות בשיפור התסמינים במחקרים מבוקרים.
הקו השני מתמקד בצד ההוליסטי, ובו ממליצים על שילוב של יוגה, פעילות גופנית, ובמידת הצורך טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT. כמו כן, ההמלצה הרווחת היא לשנות באופן מותאם ונכון את אורח החיים לבריא ומאוזן יותר, ולשלב תזונה בריאה, שכן יש מזונות המחמירים את התסמינים כמו שומן טראנס וכדומה, והפסקת עישון במידת הצורך. מודעות וטיפול נכון הם המפתחות לתחושה הטובה.
ד"ר מתי זולטי הוא מנהל מרפאת PMS בשיבא