במשך שנים סבלה ל' מתופעה מטרידה: מספר ימים לפני קבלת הווסת, היא נאלצה להתמודד עם תחושות של עצבנות, רעב, חוסר שקט, או כפי שהיא מגדירה את כל אלה "טרפת".
"רק כשדימום הווסת התחיל, כל התסמינים נעלמו והייתה תחושת הקלה אדירה", היא מספרת. "זה ממש כאילו לא להכיר את עצמך – שבוע שלם של שגעון". לדבריה, המצב הזה רק הלך והחמיר עם השנים, עד שהחלה טיפול בתרופה חדשה ללא מרשם רופא בשם ®Agnucaston. "חודשיים לאחר השימוש כבר הרגשתי כמו בן אדם חדש. כל התסמינים נעלמו ולא הרגשתי שום שינוי בימים שקדמו לווסת, למעט תחושת רעב שנותרה". אם הסיפור של ל' נשמע לכן מוכר, זה כנראה מפני שמדובר בתופעה שכיחה ביותר שמטרידה נשים רבות לקראת המחזור החודשי, המכונה "תסמונת קדם וסתית" (PMS).
כדי להבין טוב יותר את מאפייני התסמונת וללמוד על הדרכים לחיות עימה באיכות חיים טובה, שוחחנו עם ד"ר אורן טנא, מנהל המרפאה לבריאות הנפש באיכילוב, על כמה מהדברים שהכי כדאי לדעת על התסמונת השכיחה.
התסמינים – גם גופניים וגם נפשיים
"התסמונת עלולה להתבטא בתסמינים גופניים כמו – כאבי בטן ובעיות עיכול, כאבי מפרקים, תחושת נפיחות, רגישות בשדיים ואף עלייה במשקל עקב הצטברות נוזלים בגוף. כמו כן, ייתכן רעב מוגבר ותחושת 'קרייבינג' בעיקר למאכלים עתירי פחמימות ומתוקים", אומר ד"ר טנא.
"מנגד, התסמינים הנפשיים עלולים לכלול: דכדוך עד דיכאון עמוק, חרדה, התקפי זעם וכעס, תנודתיות ברגשות ורגשנות יתר, התקפי בכי, שינויים בשינה או קשיי הירדמות, תשישות ופגיעה בריכוז. בעוד שחלק מהנשים יחושו יותר בתסמינים גופניים, חלקן דווקא יסבלו יותר מהתסמינים הנפשיים. תסמינים אלה מתחילים להופיע לעיתים כבר סביב הביוץ – כלומר בערך שבועיים לפני הופעת הווסת. חלק מהנשים סובלות מהתסמינים לאורך כל התקופה שבין הביוץ לווסת, אך רובן חשות בתסמינים בעיקר בשבוע שלפני הופעת הדימום. ההקלה מגיעה מיד עם הופעת הווסת או בימים הראשונים לאחריה, אז התסמינים חולפים, עד הפעם הבאה...".
תסמינים קדם וסתיים הם סופר שכיחים
עד 80 אחוז מהנשים (!) בגיל הפוריות מדווחות על תסמינים קדם וסתיים. כ- 30-20 אחוז סובלות מהתסמינים בצבר וברצף מחזורי ומאובחנות כלוקות ב"תסמונת קדם וסתית" – PMS. כ-5 אחוזים מהנשים בגיל הפוריות, בהן מופיעים בעיקר תסמינים נפשיים בדרגת חומרה משמעותית הפוגעת באיכות חייהן או בתפקודן, מאובחנות כלוקות ב-PMDD או תסמונת קדם וסתית חמורה.
התסמונת תוארה בספרות המדעית כבר ב-1931
התסמונת הקדם וסתית מוכרת כבר שנים רבות ותוארה בספרות מדעית לפני מלחמת העולם השנייה. אולם השם "תסמונת קדם וסתית" הוטבע לראשונה בידי חוקרים בריטיים ב-1953.
הגרסה החמורה של התסמונת נחשבת להפרעה נפשית
כאמור – 5 אחוזים מהנשים בגיל הפוריות סובלות מהתסמונת בדרגת חומרה משמעותית. "למעשה, מצב זה נכלל בקטגוריה של הפרעה נפשית לפי ספר האבחנות הפסיכיאטרי - DSM-5, ומכונה הפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD Premenstrual Dysphoric Disorder), והוא לרוב משפיע מאוד על חיי האישה ודורש טיפול", מסביר ד"ר טנא.
נשים מכל הגילים מושפעות מהתסמונת
בניגוד לסברה, תסמונת קדם וסתית - PMS - אינה מאפיינת רק נשים בגיל מסוים והיא עשויה להתפרס על פני טווח גילים רחב של נשים בגיל הפוריות.
הסיבה להופעת התסמונת אינה ידועה באופן וודאי
"אנחנו עדיין לא יודעים לחלוטין מה הסיבות להופעת התסמונת ומדוע נשים מסוימות סובלות יותר מאחרות", מסביר ד"ר טנא, "החוקרים יודעים שקיים קשר בין השינויים ההורמונליים שהאישה עוברת במהלך המחזור לבין ההשפעה הנפשית והגופנית שהיא חווה. ידוע גם שקיימים קשרי גומלין בין הורמוני המין (דוגמת אסטרוגן ופרוגסטרון) לבין מוליכים עצביים במוח דוגמת סרוטונין - אם כי לא ידועה מהות הקשר".
החדשות הטובות: ניתן לטפל בתסמיני התופעה
למרבה השמחה, הטיפולים הקיימים בשוק מאפשרים להתמודד עם התסמינים המטרידים. נשים שסובלות בעיקר מתסמיני כאב גופני יכולות להיעזר בתרופות נוגדות דלקת ממשפחת האיבופרופן. לעומת זאת, תרופות נוגדות דיכאון עשויות לעזור לנשים שסובלות מתופעות הקשורות לדכדוך, אם כי אלה מסייעות רק לכשני שליש מהן. גם גלולות למניעת היריון יכולות לסייע לחלק מהנשים, אך הן אינן חפות מתופעות לוואי ולעיתים אף עשויות להחמיר את המצב ולגרום לשינויים במצב הרוח.
כאמור, לאחרונה נכנסה למערכת הטיפולים שחקנית חיזוק נוספת בשם ®Agnucaston. זוהי תרופה ממקור צמחי שניתנת ללא מרשם רופא והיא אושרה לשימוש בישראל לטיפול בתסמונת קדם וסתית (PMS). "התרופה אינה מכילה הורמונים ותורמת לאיזון נוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) בשם 'דופמין' - מה שבפועל מסייע לנשים שסובלות מהתופעה לחוש שיפור משמעותי, הן בתסמינים הפיזיים והן בתסמינים הנפשיים", אומר ד"ר טנא, "המינון המקובל הוא טבליה אחת ליום, ומומלץ ליטול את התרופה לפחות 3 חודשים ברצף כולל בזמן הדימום החודשי". ד"ר טנא מציין כי מעבר לשימוש בתרופות, קיימות מספר עדויות שתומכות בשמירה על אורח חיים בריא, שכולל שילוב פעילות גופנית ושמירה על תזונה דלה בפחמימות ריקות. גם טיפול פסיכולוגי מסוג CBT יכול לסייע בעיקר לטובת ויסות רגשי.