תארו לעצמכם מחלה מאוד מדבקת. כמה מדבקת? המחלה הכי מדבקת בעולם – כזו שתשעה מכל עשרה אנשים שבאים במגע עם אדם חולה יידבקו בה גם הם. תארו לכם נגיף זדוני שמשתמש בתהליך הלמידה של מערכת החיסון כסוס טרויאני כדי לפלוש לאזורים נוספים בגוף, כמו הכבד, המעיים והמוח. כתוצאה מכך, המחלה מחלישה את מערכת החיסון וחושפת אתכם לזיהומי משנה כמו דלקת ריאות (גורם המוות המוביל שלה), ולסיבוכים במוח בשיעור תמותה של 40-20 אחוז.

המשיכו ודמיינו מחלה שהורגת יותר ממאה אלף אנשים בשנה ברחבי העולם. שיעור התמותה בקרב ילדים חולים מגיע לאחד מ-500 עד אלף, ואחד מכל אלף חולים סובל מסיבוכים במוח. אם לתופעה כזאת הייתם קוראים "מחלת ילדות קלה"?

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

עכשיו בואו נמשיך במסענו בדמיון ונדמיין טיפול מונע יעיל, זול ובטוח – אמצעי שמגן עליכם ביעילות של 99 אחוז (לעולם אין 100 אחוז), מונע מכם לחלות במחלה ומה שלא פחות חשוב, עוצר אתכם מלהדביק אחרים.

למעשה, הטיפול המונע הזה מוצלח עד כדי כך שאם נצליח לתת אותו לשיעור גבוה מספיק של האוכלוסייה אולי נצליח למגר את המחלה לחלוטין. הבודדים שיידבקו בה יהיו מוקפים באנשים מחוסנים ולכן לא יהיה להם את מי להדביק, וגם אנשים שמסיבות שונות מנועים מלקבל את הטיפול יהיו חסינים בזכות ההגנה שיש לשאר האוכלוסייה. היות שהמחלה תוקפת רק בני אדם, היא תיעלם מהעולם בתוך זמן קצר, בדיוק כמו שקרה לאבעבועות השחורות. נהדר, לא?

סיפור אמיתי

עכשיו בואו נרד לרגע לקרקע המציאות. המחלה הזאת קיימת. קוראים לה חצבת ורבים טוענים שהיא מחלת ילדות קלה ותו לא. אחרי הכול היא מתבטאת בעיקר בחום ובפריחה ו-99.9 אחוז מהחולים מחלימים ממנה. למעשה, היות שרובנו לא מכירים מקרוב אלף אנשים אחרים, איננו מכירים ילדים שנפטרו מהמחלה. ובכל זאת, בשנת 2014 לבדה נפטרו 122 אלף אנשים בעולם מחצבת, רובם במדינות העולם השלישי.

החצבת איננה מחלה חדשה, כמובן, ועד שנות ה-50 לא היה לה טיפול מונע פרט לבידוד של החולים כדי שלא ידביקו אנשים אחרים. אבל כיום, כשהחיסון נגדה כל כך נפוץ ונגיש, אין שום סיבה שהיא תרים את ראשה המכוער ותדביק ילדים.

חצבת
האם אפשר למגר את המחלה לחלוטין? ילד החולה בחצבת | צילום: LOWELL GEORGIA, GettyImages IL

ובכל זאת, בשנים האחרונות אנחנו שומעים שוב ושוב על התפרצויות של חצבת במדינות שבהן חשבו שהמחלה כבר מוגרה לגמרי. בכל המקרים זה מתחיל בקהילות שהכיסוי החיסוני בהן נמוך וממשיך מהן החוצה, לאוכלוסייה הכללית. היות שמדובר במחלה הכי מדבקת המוכרת לאדם, הסיכוי להידבק כשפוגשים אדם חולה גבוה מאוד. חיסון אמנם מוריד את הסיכון באופן משמעותי, אך לא לאפס, ובנוסף יש אנשים שלא יכולים להתחסן, כמו מדוכאי חיסון (חולי סרטן ואיידס), תינוקות מתחת לגיל שנה, אנשים שרגישים לרכיבי החיסון ונשים בהיריון, וכולם זקוקים להגנה, כאן חשובה הערבות ההדדית או חסינות העדר.

>> עוד ב-mako בריאות:
מהי הבדיקה שתגלה אם יש לילד שלכם סכיזופרניה?
מדהים: הרופא הזה הצליח לתקן את גבו של בן ה-17
שום, זעתר ומרק כתום: כל הדרכים הטבעיות לטפל בבטן כואבת

מהי חסינות העדר? אם כל מי שיכול להתחסן אכן יתחסן, המחלה תמוגר כי לא יהיה מי שיעביר אותה לבלתי מחוסנים, אבל כל עוד יש קהילות שהכיסוי החיסוני בהן נמוך, הן ימשיכו לשמש חממות גידול לנגיפים.

למה אנשים לא מחסנים?

הנחת היסוד היא שכל הורה עושה את מה שהוא חושב שיהיה הכי טוב לילדיו. ההנחה הזאת חשובה מאוד, משום שהיא אומרת שהשיקולים שעומדים בבסיס הבחירה אם לחסן מגיעים מהמקום הנכון. במקרים רבים הבעיה היא מידע לא שלם או לא מדויק, וכאן חשוב לוודא שלכולם יהיה מידע כמה שיותר מבוסס ואמין.

אחד החששות הגדולים ביותר מהחיסון הוא תופעות לוואי. התופעה המפחידה מכולם שקושרה במשך השנים לחיסונים היא האוטיזם, וכאן עלי לומר זאת בצורה הכי פשוטה והכי ברורה – חיסונים אינם גורמים לאוטיזם, בכלל לא. מאז שהטענה הועלתה לראשונה היא נבדקה באינספור מחקרים שנערכו על מאות אלפי ילדים ולא נמצא שום קשר סיבתי בין קבלת חיסונים לאוטיזם. ולא רק זה, גם אם היה ניצוץ קל שבקלים של אמת בטענה, הסיכון למוות ולסיבוכים מהמחלה גבוה הרבה יותר.

החשש השני הוא שהנגיף המוחלש שמוזרק בחיסון יתפרץ בגופו של התינוק בן השנה ויגרום נזק. כאן חשוב להבהיר שיש הבדל עצום בין נגיף חי לנגיף חי מוחלש. תהליך ההחלשה מנטרל את הווירוס ומשאיר אותו בלתי מזיק. מה שכן קיים אלה תופעות לוואי קלות כמו חום או פריחה לא מדבקת שמופיעות אצל כ-5 אחוזים מהמחוסנים, פרכוסי חום נדירים יותר ומתרחשים אצל 1 מכל 1,000.

כמו כן, קיים סיבוך נדיר בשיעור של 1 למיליון מחוסנים של תגובה אלרגית לחיסון או נזק מוחי. גם הסיכון הזה עדיין נמוך פי 1,000 מהסיכון לאותו סיבוך שנגרם מהמחלה עצמה, שאותה ניתן כאמור לקבל מעצם החשיפה לאדם חולה, במחלה שעד פיתוח החיסון הדביקה כמעט את כולם (יותר מ-90 אחוז מהאוכלוסייה).

ומה עוד?
החצבת היא מחלה שרוב האנשים מחלימים ממנה, אבל אחד מאלף אינו מחלים – וזה המון. יש למחלה טיפול מונע יעיל ובטוח שניתן לילדים כבר יותר משישים שנה ומיגר את המחלה כמעט לחלוטין. האם יש היגיון לחשוש מהטיפול יותר מהמחלה? לדעת הקהילה המדעית והרפואית, במקרה הזה, ממש לא. ובכל זאת יש אנשים שחוששים לחסן ואת התוצאה אנחנו רואים בהתפרצויות כמו זו שהתחילה בינואר האחרון בדיסנילנד, עם מעל 70 תיירים שנדבקו במקום, וגם בחודש האחרון במרכז הארץ עם עשרות נדבקים ואלפי נחשפים, נדבקים פוטנציאליים.

ד"ר ארז גרטי, דוקטור לאימונולוגיה, מכון דוידסון לחינוך מדעי

* מפגש בנושא סוגיות ביו אתיות "לחסן או לא לחסן, האם זאת השאלה?" יתקיים במכון דוידסון לחינוך מדעי ב-28 ליולי, בהשתתפות פרופ' איתמר גרוטו, מנהל היחידה לבריאות הציבור במשרד הבריאות ואורחים נוספים. הכניסה חופשית וההשתתפות מותנית בהרשמה מראש.

>>  חושבים שאתם מכירים את גוף האדם? תוכיחו!